כדאי לדעת

כעת נבחן את הממשק החיובי שבין טכנולוגיה ופיתוחה לסביבה: טכנולוגיה כבסיס לתחליפיות- החלפת ההון הטבעי בהון שנוצר על ידי בני אדם. למשל, במקביל לעליית מחירי

קצב השינוי: קצב השינוי של הטכנולוגיה כיום הוא מהיר מאוד, זוהי תופעה חדשה יחסית. בין 1920 ל 1970 השינוי בטלפון הקווי לא היה משמעותי כ"כ

המשמעויות למערכת הכלכלית במאה ה21- )על פי 1. Daly( אין להשתמש במשאבים מתחדשים בקצב מהיר יותר מקצב ההתחדשות שלהם )דוגמא: יער 2. (אין להשתמש במשאבים

סביבה ומשאבי טבע הינם מרכיבים הכרחיים לייצור- אני צריך את הקרקע כדי לייצר. .משאבי טבע וסביבה זוכים להתייחסות הכלכלה על פי מידת "נדירותם" משאב בשפע

    כאשר מסתכלים על תפיסה כלכלית מודרנית אפשר לחלק אותם ל3 סוגים של כלכלות כלכלת השוק– מתבססת על כוחות השוק ועל היכולת שלי לתרגם

כלכלה(Economy)– תחום הפעולה האנושית המכוון להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו . כאשר אנחנו מסתכלים על חקר הכלכלה שנמצא בפריחה במאתיים שנה האחרונות

שפע כגורם חיובי: -צריכה- תת צריכה יכולה לעיתים לגרום להפרעה סביבתית. ברגע שאני צורך את הבסיס אני יכול להתעסק בדברים אחרים- חינוך, תרבות, סביבה..הבעיה מתחילה

כאשר מסתכלים על הקשר בין רמת השפע וסביבה קיימים שורה של גורמים שמשפיעים: -גודל המשפחה -רמת צריכה לאדם -סוג הצריכה/התפלגות ההוצאה המשפחתית -רמת השפע למשפחה

הגורמים החברתיים כלכליים: עוני וסביבה מול שפע וסביבה! ישנם מס' טיעונים להשפעת השפע על הסביבה: מאפיינים חברתיים כלכליים שונים מעצבים את סוג ועוצמת התלות וההשפעה

התהליך ההיסטורי: מציד ולקט לחקלאות- האדם למד לקחת תוצרים טבעיים ולהוציא מהם הרבה יותר: ביות של צמחים ובע"ח. המהפכה החקלאית.   כושר הנשיאה של החברה

ממשק אוכלוסייה וסביבה: ארבע נקודות ממשק עם הסביבה: איך אני אתכנן צפיפות שתועיל לרמת החיים של התושבים? תפיסת שטח – מגורים ומשאבים . ככל שיש

    השילוב שבין ריבוי טבעי, מאזן הגירה, ריבוי טבעי ורמת פיריון משפיע על קצב הגידול באוכלוסייה. קצב הגידול יורד ברחבי העולם. באזורים מסוימים יש

טביעת רגל מימית: האם אנחנו יכולים לבחון את כמות המים שבני אדם צורכים? כמות המים שאנחנו צורכים באופן ישיר היא קטנה מאוד לעומת כמות המים

    הגורם החברתי כלכלי: עוני וסביבה מול שפע וסביבה. כאשר מסתכלים על נושא של שימוש בעץ בעולם אנחנו מדברים על סדר גודל של חצי

הגורם הדמוגרפי: אם מדברים על המרכיב הדמוגרפי והקשר שלו להשפעה סביבתית אפשר לשים את הדגש בין גידול אוכלוסייה וסביבה בהתייחס ל: צריכת משאבים זיהומים  

מהי קיימות? "קיימות היא הקשר שבין מערכת חברתית וכלכלית אשר בה: החברה האנושית יכולה להמשיך להתקיים בעתיד הקרוב והרחוק, בני אדם יכולים לשגשג, והתרבות האנושית

שירותי מערכת– מגוון התנאים והתהליכים אשר מאפשרים למערכות האקולוגיות ולמינים אשר   שירותי המערכת מתחלקים לשלוש: מרכיבים מערכות אלו לקיים ולספק את החיים האנושיים. אספקה,

אחת השאלות שעלו לאחר הצונמאי (אירוע שקרה בגלל תופעות פיזיות:) איזה אזורים נפגעו יותר ואילו נפגעו פחות? נדבר על המנגרובים- צמחייה שעם השנים התאימה את

הממצאים של פרנקל ואשכנזי הם שתהליכי הפרבור הם לא חד משמעי. בבדיקה שעשו גילו שנתוני הפרבור הם לא כ"כ דרמטיים, היישובים הפרברים קיבלו עוד שטח

נסתכל  של  שני תהליכים מאד דומיננטיים שמתרחשים בישראל משנות ה.80 יישוב השטחים עיור הכפר בישראל יש קצב ריבוי טבעי והגירה גדולים ובמקביל מדינה שהכלכלה שלה

התכנון של שרונה הן דרכים מאונכות מסודרות. מבני מגורי מאבן. מבנים ציבורים כמו יקב ומחסני תבואה. אזור מתוכנן, בניה שונה מהותית מהבניה באזור. מודרנית ופונקציונלית

, כמה תהליכים שהיו מאד קריטיים בעיצוב המרחבים המטרופולינים בישראל. הראשון זה היציאה מהחומות- ערים ויישובים ושכונות, כל התהליך של היציאה מהחומות יש לו מאפיינים

מטרופולין ניו יורק )מנהטן-( מוגדר בתוך הגבולות הישנים שלו- "וול סטריט," באטרי פארק. הרובע הכלכלי. רשת ברזל של רחובות. ההישמרות לאורך זמן מעניינת ומרתקת. יש

הרבה מהסוגיות העירוניות מתקשרות למרחב, ננסה לראות את הדברים בהקשר שלהם. אם נסתכל על המטרופולין הישראלי, כמעט כל שאר המטרופולינים האחרים בעולם הם נוצרו באופן

אריחי זכוכית- זהב. מניסוי בבצלאל – נראה שמדובר בתהליך ייצור מאוד מהיר של הטבעת זכוכית ומיד   ככה"נ שימשו כקישוט לקירות או לאחר מכן עטיפתה

ג'למה – שרידי כבשן. מורדות הכרמל, סמוך ליגור. מדובר בבית יוצר לייצור כלים מהתקופה הרומית המאוחרת. מתאר מלבני – יסודות מאבן ועליהם לבני בוץ.  

כלים דמויי ראש – מתחילים להופיע בתקופה הרומית הקדומה. סגנון מאוד מעודן. עשויים בניפוח לתוך תבנית.   שפורפרות ניפוח – שימוש במקל זכוכית אחד חלול.

שיטת הפסיפס   המשך שימוש בטכניקה. הופעת כלים משולבים – זכוכית מונו כרומית בה משולבת דוגמא עשויה מזכוכית פסיפס.   קערות רדודות – עם עיטור

  לראשונה עולה לשלטון בארץ אימפריה מערבית. אלכסנדר הגדול כובש את הארץ. דמותו מזוהה מאוד עם התרבות, עם המיתולוגיה היוונית – חדש באזורנו. )מאה 4

באמצע המאה השמינית מתחילות להופיע קערות המוספריות – בעיקר מונוכרומיות, עשויות בדפוס. לרוב – אין הרבה עיטור. הדוגמה הקדומה ביותר לכלים מסוג זה נמצאה באזור

    תקופת הממלכה החדשה. הרבה מאוד כלי יוקרה, הרבה מגע עם ממלכות חיצוניות. רק בימי תחותימס השלישי אנחנו רואים ייצור של זכוכית וכלי זכוכית.

ראשית מחקר הזכוכית –   -טרוברידג' – זכוכית במקורות הקלאסיים (1930)   -הרדן – דו"ח חפירה של קרנס – המחקר הארכיאולוגי המשמעותי הראשון.    

ארכיאולוגיה – חקר תרבות חומרית. שימוש בממצא ע"מ לנסות לשחזר תהליכים מחשבתיים וחברתיים.   הסיודוס – 800 לפנה"ס. חלוקה לתור הזהב, תור הכסף, תור הברונזה,

'הסרקופגים החופשיים' – כאלה שעומדים בחוץ לבדם. כל סרקופג הוא גם קופסא להנחת הגופה, וגם מונומנט להנצחתה. הרבה נמצאים בצור.   במוזיאון של אנטליה בטורקיה

מחצית שנייה של מאה 4 לפנה"ס ועד המאה ה1 לפנה"ס. הראשונה בתקופות הנקראות 'קלאסיות.' דמות מפתח – אלכסנדר מוקדון. התקופה ההלניסטית – מהמלה 'הלס' –

  התקופה הרומית – 63 לפנה"ס – 330 לסה"נ -63 כיבוש פומפיוס את המזרח. לראשונה התערבות פיזית של הצבא הרומי באזור – למרות שהשושלת החשמונאית

אכזיב – חפירות בבית הקברות הדרומי ע"י אילת מזר – לצורך עבודת דוקטורט. כדי להגיע לסלע האם בו חצובים הקברים היה צורך בעבודת טרקטורים –

בין עכו לנהרייה, התגלה בית קברות נדיר בעת עבודות עפר. הקברים שהתגלו הם קברים פשוטים, חפורים בכורכר הרך ומדופנים באבנים. קברים מסוג זה בד"כ לא

רקע – השפעה גדולה של אזור הסהר הפורה – תרבויות הפרת וחידקל על אזור א"י. בתקופה זו – עמקי נהרות הפרת, החידקל והנילוס הם שהצמיחו

חיי העולם הבא – ישנם שני סוגי קבורה – קבורה ראשונה וקבורה שנייה )בעצם ליקוט עצמות.( קבורה שנייה ידועה בעולם עוד מתקופות קדומות יותר, אבל

  חילזון – נטופי. 12,000 לפנה"ס. לפחות 28 קברים. ככה"נ אין באתר שרידי מבני מגורים – ייתכן שמדובר באתר קבורה.   בתחתית אחד מבורות הקבורה

קבורה – חשיבותה נובעת מהעובדה שמדובר בפולחן מתים. בכל התרבויות כיום ישנה משמעות מאוד עמוקה לרגע שבו בן משפחה הולך לעולמו.  מבחינה ארכיאולוגית – אפשר

בדיקת מרקם הקרקע – ע"י יצירת 'נקניק' – ע"י הרטבת הקרקע.  בקרקע חולית מדי – אין אפשרות לבנות נקניק כזה – לא יציב. כמות החרסית

השפעת האדם על קרקעות   למשל – הקמת טרסות באזורים צחיחים או לחים למחצה, על מדרונות בהם ניתן לקיים חקלאות בעל. הטרסות משנות את מה

אקלים כתנאי להיווצרות קרקע –  אזורים לחים עם טמפ' גבוהות – הקרקע בד"כ סובלת מחוסר יסודות יחסית במהירות. היסודות החשובים לצמח נשטפים במהירות. יוצא דופן

קרקע   עד המהפכה התעשייתית – לפני כ300 שנה – רוב האוכלוסייה הייתה עובדת בחקלאות. השטח החקלאי היה מוגבל בשל כמויות הזבל המשמש לדשן את

שימוש מבוקר באש – עדויות כבר מלפני 800,000 שנה, בעיקר מסין, של ניהול הסביבה באמצעות אש.   איורי מערות – בצרפת או בספרד.    

אבוריג'נים של אוסטרליה – אין התפתחות של חקלאות. כלכלה המבוססת על ציד ולקט – מאכל של זרעים, חרקים, ציפורים, שורשים ועוד.   אקלים צחיח –

ההבדל בין אזורים לחים לאזורים יבשים עמד כיום על יחס של 0.65 בין כמות המים הנכנסת, לכמות המים היוצאת )אידוי וכד(.' לכאורה, היינו מצפים שהגבול

מזון – לאורך כל ההיסטוריה האדם נדרש לשאלת אספקת המזון, ייצור ואיסוף המזון. המזון הוא צורך חיוני לקיומו של האדם.   החיים במדבר – האדם