אבוריג'נים של אוסטרליה – אין התפתחות של חקלאות. כלכלה המבוססת על ציד ולקט – מאכל של
זרעים, חרקים, ציפורים, שורשים ועוד.
אקלים צחיח – כושר הנשיאה של השטח הוא נמוך, בעיקר בשל חוסר השימוש בחקלאות )אשר מגדיל את כושר הנשיאה של השטח.( לכן, יש התפרשות של שבטי האבוריג'נים ע"פ שטח גדול מאוד – כחצי
משט מדינת ישראל, והם נמצאים בתנועה מתמדת.
העונה הלחה – דצמבר עד פברואר. אבל – זו גם העונה החמה. התנהגות האבוריג'נים דומה להתנהגות
היעלים באזור שדה בוקר – בעונה היבשה, נשארים ליד מקורות המים. כאשר מתחיל לרדת גשם,
השלוליות הנקוות מאפשרות להם להתרחק יותר ממקורות המים הקבועים, קודם כל ע"מ לחפש מזון.
הגברים – בד"כ הולכים רחוק יותר, לחיפוש מקורות גולמיים שלא קשורים למזון – דוגמת צור.
אין אגירה של מזון. בעונת הגשמים – התפזרות לשטח גדול יותר. עדיין – תנועה קבועה, מעבר קבוע
ממחנה למחנה, תוך ניצול מקורות מזון.
העונה העשירה – בסתיו. אז יש כמות גדולה יחסית של צמחייה. time" grass ."green ממרץ עד מאי.
)בדומה למה שקורה בארץ. אולם יש להבדיל – אצלנו הגשם הוא חורפי, נופל בעונה הקרה. באוסטרליה, הגשם נופל בעונה החמה, מה שעושה אותו פחות יעיל בגלל אידוי מוגבר. יחד עם זאת, תקופת הפריחה
היא ארוכה יותר באוסטרליה, כתוצאה מירידה בטמפ' – בניגוד לעלייה אצלנו.(
בעונה זו יש איסוף של פקעות, גם ציפורים נכנסות לדיאטה בשלב זה.
יוני, יולי אוגוסט – התקופה הקרה. הטמפ' יורדות בלילה לבין 6-8 מעלות. תקופה לא קלה. יחד עם זאת, שפע יחסי של מזון. עדיין ניתן למצוא פקעות, וזרעים שונים בעיקר מדגן ועצים שונים. בתקופה זו השבט
מפוזר סביב מקורות מים זמניים, טבעיים.
חלוקת עבודה – נשים מתעסקות באיסוף מזון. בתקופה העשירה במזון, עיקר הפעילות החברתית,
המתבטאת במפגשים וחגיגות של הגברים כשהנשים עובדות.
אוגוסט – ספטמבר-אוקטובר – אביב. הטמפ' עולות, הצמחייה נעלמת. הקבוצה צריכה להתחיל לזוז, ולחפש מקורות מים קבועים יותר. הטמפרטורות מגיעות ל22 מעלות בלילה, ול50 מעלות ביום. מעבר
לאזורים מוצלים וקרירים יותר – אזורים הרריים. חיפוש אחר מערות. שריפות מבוקרות של העשב היבש, ע"מ להבריח את המכרסמים ובע"ח הקטנים שנמצאים בתוכו – ציד באמצעות שריפה. זרעי שיטה
ואיקליפטוס זמינים בעונה זו. אבל – זרעים אלו דורשים בישול לפני האכילה.
אוקטובר – נובמבר – דצמבר – העונה הקשה. מעל ל50 מעלות. הבורות ומאגרי המים מתייבשים. כמעט
ואין צמחיה. הקבוצה מחפשת מחסה בצורת מערה, שיהיה קרוב מאוד למקור מים קבוע. בתקופה זו, הנשים נשארות במחנה, והגברים הם אלו שיוצאים לחפש מזון, בעיקר בלילה, לעיתים במרחק רב
מהמחנה. יש ממש המתנה למים – לגשמים.
מדובר באוכלוסיה קטנה – בעיקר בגלל התנאים בעונה החמה, ובכושר הנשיאה הנמוך של השטח. הגשם מסמל התחדשות. הלחות באוויר עולה בתקופה זו. עם הגעת הגשם – שוב התפזרות על פני שטח רחב
יותר. מקורות המזון מתרבים.
שימוש בצמחיה לרפואה, ליצירת סנדלים, חבלים, נפות ועוד.
הפקעות – הן אולי המקור החשוב ביותר של מזון. קיימות כמעט בכל העונות.
המזון מהצמחייה – מהווה 70-80% מהדיאטה. יחד עם זאת, בתקופה בה הצמחייה דלילה ביותר, הציד
הופך קריטי לקיום הקבוצה )בעיקר ציד של זוחלים.(
טחינת הזרעים השונים – לוקחת בין 3-6 שעות לק"ג )של חומר טחון.( עבודה לא משתלמת מבחינה קלורית. למה בכל מקרה הם עושים את זה? ככה"נ מפני שזרעים הם אחד המקורות היחידים שלהם
שניתן לאגור. משום כך הם גם המזון העיקרי בחגיגות- חתונה וכד.'
