סביבה וחברה התלות וההשפעה האנושית – המרכיב הטכנולוגי

קצב השינוי: קצב השינוי של הטכנולוגיה כיום הוא מהיר מאוד, זוהי תופעה חדשה יחסית. בין 1920 ל 1970

השינוי בטלפון הקווי לא היה משמעותי כ"כ לאור העובדה שמדובר בחמישים שנה. לעומת זאת, בשנות התשעים רואים טלפון קווי נייד וב2015 כבר היה איפון. הבעייתיות היא שקצב התחלופה הוא מהיר הרבה יותר: פעם מכשיר החזיק ל40 שנה והיום לשנה שנתיים. התשתית מתחלפת, יש כמויות הולכות וגדולות של פסולת, גם אם רוצים להתמודד עם ההשלכות הבעייתיות של התופעה זה לוקח

זמן רב ועד שהתמודדתי עם דבר אחד כבר יצאה הטכנולוגיה הבאה ויש לי דבר נוסף להתמודד איתו.

תרמיל גב אקולוגי- מדבר על סך החומר, סך כלל המשאבים שנחוצים על מנת לייצר מוצר מסויים. למשל, כמות החומר שצריך בייצור טבעת יהלום. כלי שמנסה לאמוד את כל אותם החומרים שנמצאים מאחורי כל מוצר שאנו עושים בו שימוש ואנו לא מרגישים אותו (בשביל להשיג טון

אלומיניום אני צריך 85 טון אלומיניום.).. בהיבטי התעשייתי נוצר מצב שבו מתחייבת החשיבה: מה

נעשה עם העודף שנשאר?

התייעלות הכלכלן ג'בונס- מתעסק ברעיון שאנחנו חיים איתו עד היום- התייעלות. טכנולוגיה כאמצעי

להתייעלות. מדבר על הפחם. בבריטניה מדברים על כך שעוד מעט לא יהיה פחם ושצריך לייעל את

המערכת כך שיתבזבז פחות פחם.

ג'בונס אומר שככל ששיפור טכנולוגי יוצר התייעלות כך אנחנו נצרוך ממנו יותר והוא ייעלם יותר מהר. אפקט הבומרנג מדבר על אותו רעיון- אפקט ההתייעלות הוא תורם אבל הרבה פעמים בייצוא של יחידת מוצר ע"י שימוש בטכנולוגיית חדשה תגדל. ניקח לדוגמא מכונית שהפליטה שלה גורמת לזיהום רב, יבוא פיתוח טכנולוגי שיקטין את כמות הזיהום של אותה מכונית והפכה את הרכב ליעיל

יותר פר יחידה (פר קילומטר אני צורך פחות דלק) אך לפי ג'בונס ואפקט הבומרנג- אם אני יכול לנסוע יותר בפחות אז עכשיו אני אסע יותר או אם אני יכול לנסוע ברכב גדול יותר אני אסע בו עכשיו

כשנסתכל על הסך הכל נראה עלייה בשימוש ובזיהום. דוגמא נוספת: אחד המחשבים הראשונים בעולם ב1946 היה צריך חדר גדול ומלא אנשים, ב1970

גם. ב1992 יש מחשב מאוד קטן שלא צריך מלא אנשים וחדר גדול וב2012 כבר יש לפטופים. מנקודת מבט של הפרדוקס- יש לי מחשב נייד שהוא יעיל הרבה יותר פר יחידת מחשב מהמחשב הראשון. אך היום יש לכולם כמעט מחשב נייד. לפי חברת אפל, יש שיפור בפליטות הפחמן וצריכת האנרגיה של המכשירים השונים. הם מראים שהמכשיר מאוד יעיל ושלאורך השנים הלכנו והורדנו את הפליטות. אך למעשה, מס' הטלפונים הניידים בעולם הוא 6 מיליארד בין 2006-2011 כל פלאפון פר יחידה ההשפעה שלו קטנה יותר אך סך ההשפעה של הפליטה הוא גדול. ייעלו את המכשירים

הסלולרים מכל מיני סיבות ולא מסיבות סביבתיות בהכרח.

התייעלות? ספינת הנוסעים הגדולה ביותר בעולם היא ידידותית לסביבה לפי מתכנן הסביבה, זה בעייתי כי בעבר

לא היו בכלל ספינות מטיילים ענקיות וזה צורך שנוצר בעקבות התייעלות הטכנולוגיה.

שינוי בקנה מידה- בניינים מול בנייני ענק- מגדל ענק הוא מאוד יעיל פר קומה אך הטכנולוגיה

שנדרשה כדי לבנות אותו היא רבה יותר ודרשה יותר.

פיתוח טכנולוגי ואנרגיה- חלק לא קטן מהטכנולוגיות נזקקו למקור שיאפשר לאותה טכנולוגיה

להתפתח- אנרגיה. מקור אנרגיה הוא המקור שמאפשר לי לפתח טכנולוגיה ולעשות בה שימוש. פרה

למשל, היא מקור אנרגיה בפיתוח טכנולוגיות חקלאיות. אנחנו בעידן הפוסילי ואנחנו מתבססים על מקורות פוסילים (נפט, פחם).. חלק גדול מהפיתוח

הטכנולוגי של המאות והשנים האחרונות קשור במקורות אלו ולא יכול להתקיים בלי מקור אנרגיה. בשנים האחרונות יש איתותים שונים לכך שמתחיל להיות מחסור במקורות אנרגיה שונים. זה בא לידי ביטוי בעליית מחירים שתגרום לכך שאותו מקור אנרגיה שנמצא במחסור יעלה לי יותר וכך נוצרים תמריצים ללמצוא אלטרנטיבות לאותם מקורות אנרגיה. הטכנולוגיה משמשת כמרכיב מרכזי ליצירת

התחליפים למקורות האנרגיה.