התקופה הרומית – 63 לפנה"ס – 330 לסה"נ
-63 כיבוש פומפיוס את המזרח. לראשונה התערבות פיזית של הצבא הרומי באזור – למרות שהשושלת החשמונאית ממשיכה להתקיים עד ראשית ימיו של הורדוס – כ30 שנים לאחר מכן. פומפיוס – מצביא, מגיע לכאן בעקבות בקשה של תושבי האזור, כדי להשליט סדר בארץ. התקופה הרומית מביאה איתה עוצמה אדירה של ארכיטקטורה והנדסה שהתפתחו במשך שנים רבות באיטליה, שאולי מתבטאת בצורה הטובה ביותר ע"י כיפת הפנתיאון ברומא שעומדת עד היום. המקדשים הרומיים מתחילים להופיע על מטבעות בא"י. לרוב – לכל פוליס, טביעה עירונית משלה. אלמנט נוסף שנראה בשטח הוא התכנון
העירוני – על רחובותיו המצטלבים – הקרדו והדקומנוס. בהצטלבות בין שני הרחובות הראשיים – מבנה הטטר הפילון. אמות המים גם הם ביטוי להנדסה הרומית. השרידים המדוברים ביותר – הם מבני הבידור
והספורט – תיאטרון, אודיאון, אצטדיון.
קבורה
שימוש בסרקופגים – ארונות קבורה מאבן, שמקורם בעולם ההלניסטי. 'סרקופג אלכסנדר' – מהתקופה
ההשקעה של בני משפחת
הסרקופג הפך להיות מקום שבו באה לידי ביטוי
ההלניסטית, נמצא בטורקיה.
המת, כמובן בהתאם למעמד החברתי. היכולת האמנותית באה לידי ביטוי בשתי דרכים – .1 רמת הריאליסטיות של התבליט, .2 גובה התבליט )או החריטה בעצם.( שני מדדים אלו באים בקשר ישיר ליכולת הכלכלית של המת. כמו כן העושר של המת בא לידי ביטוי בצפיפות הדמויות ובעושר הסצנה
המוצגת.
'טבלת אוזניים' – אלמנט המופיע על סרקופגים. נועד לכתיבה. ייתכן ששם צוין שם המת.
בארץ – הסרקופגים המפוארים ביותר נמצאו או בקיסריה או באשקלון. מדובר בסרקופגים מיובאים,
שהגיעו כנראה בשלמותם מחו"ל. מספר סוגים, חלקם סרקופגי גרלנדות )זר תלוי.( יש מספר סוגי גגות – גג גמלוני – לעיתים ניתן לראות הופעת רעפים – כך שהגג הזה ככה"נ מדמה גג אמיתי – אולי של בית
המת. הרמת הפינות לעומת זאת – ייתכן שנועדה ליצור תחושה של חלל מקודש.
מכסה בצורת מיטה – עליו מפוסלים בני הזוג. ייתכן מאוד שהסרקופג עצמו אכן נועד להכיל את שני בני
הזוג. סוג זה של סרקופג נפוץ בחו"ל, ובארץ נמצאו בעיקר בתל מבורך – ליד קיסריה.
הסרקופגים – בד"כ הוצבו במאוזוליאום או במערות קבורה. לעיתי נדירות ניתן למצוא סרקופג טמון
בחול פשוט.
סרקופגי גירלנדות – עדיין שליטה של אלמנט הזר התלוי. יחד עם זאת לפעמים הם יותר סכמטיים, פחות עשירים בפרטים. הסרקופגים של שומרון – מיוחדים בגלל המכסים שלהם – מלבד הפינות המוגבהות
בדומה למכסה הגלילי, שורה של צורות הנדסיות.
הגליל – 'סרקופגים חופשיים' – תרמסוס, דרום טורקיה. אולי אלף סרקופגים עומדים חופשיים על גבי
פודיום מוגבה. מדובר בסרקופגי ענק, שככה"נ שימשו כמאוזוליאום בפני עצמם. עשויים מגיר מקומי.
צור – בית קברות גדול ומפואר. עשרות סרקופגים עמדו בחוץ, וקישטו את הכניסה לעיר.
קדש– המקדש הרומי השלם ביותר שנמצא בארץ. 2 גומחות נסך ליד הפתחים. האלוהות של המקדש –
אולי בעל שמים – ערבוב של זאוס עם האל המקומי. ההצעה הגיעה בעקבות המצאות עיטורי עיט – המסמל את זאוס יופיטר בתקופה זו. אבל – ייתכן שהמקדש הזה היה בעצם של אפולו – אל השמש, וזאת בשל הימצאות שני סמלים האופייניים מאוד לאפולו – הטריפוד וכלי הנגינה שלו. במרחק של כמה עשרות מטרים מהמקדש נמצאו כמה מהסרקופגים היפים ביותר של א"י, שעוצבו מאבן גיר. שרידי
סרקופגים כפולים – ככה"נ נועדו להכיל בני זוג, מייסדים של שושלת אב כלשהי.
)אקר וטריות – הפינות המוגבהות שנועדו אולי לייצר תחושה של חלל מקודש(
גם כאן – סרקופגי גרלנדות. הרבה מאפיינים המופיעים גם על הסרקופגים בצור – האלה ויקטוריה
בפינה, הקופידונים המחזיקים את הזרים התלויים על הכתפיים, הפרחים הממלאים את החלל שנוצר בין
הגרלנדות מאוד דומים, כמעט כאילו מדובר באותו בית יוצר. אשכולות ענבים התלויים בקצה הזרים.
ברור שיש פה ניסיון לחקות את הסרקופגים של צור – העיר הגדולה ביותר באזור באותו זמן, קדש – נמצאת בתחום השפעתה. ייתכן שאפילו הזמינו את אותו אמן לייצור הסרקופגים. ליד קדש – נמצאה מחצבה שם ככה"נ יוצרו הסרקופגים. על הצדדים הקצרים – ייתכן שהוצגה דמות המת. הצד הארוך השני
– בד"כ לא עוטר, ככה"נ בגלל שהיה צמוד לקיר.
אזורי הגליל התחתון והעליון – ריבוי ממצאי בתי כנסת, מיעוט עצמות חזיר ועוד ממצאים המורים על כך שהאוכלוסייה כאן הייתה בעיקר יהודית, נמצאה קבוצה של סרקופגים מאתרים שונים – טבריה, האון
וארבל – מסביב לכינרת – לא פיגורטיביים. חלקם, מעוטרים באותו סגנון – במרכז – טבלת אוזניים,
בצדדים, תבליט מבנה, וביניהם – עיטור דמוי דיסק. עיטור זה מאפיין מספר אתרים מסביב לכינרת,
שככה"נ מרכז הייצור שלהם היה אחד- בטבריה. באזור ציפורי – קבצה אחרת. סרקופגים בשימוש משני.
בית שערים – סרקופג עם עיטור בחורה וברבור – לדה והברבור – זאוס לובש צורת ברבור ע"מ לפתות
בחורה. סרקופגי שיש עם עיטורים מיתולוגיים – קבורה של יהודים.
