קברים מתקופת הברונזה המאוחרת ליד שמרת בגליל המערבי

בין עכו לנהרייה, התגלה בית קברות נדיר בעת עבודות עפר. הקברים שהתגלו הם קברים פשוטים, חפורים בכורכר הרך ומדופנים באבנים. קברים מסוג זה בד"כ לא נשמרים. במהלך חפירת ההצלה התגלו

שרידים מעניינים.

 

אחד הממצאים: ארון קבורה מחרס בצורת אמבטיה קטנה. בתוכו נאספו עצמות מתים. זוהי לא תופעה ארץ ישראלי, היא מאפיינת יותר תרבויות אגאיות או את העולם המצרי. אם כך יש לנו עדות פה להשפעה

תרבותית.

 

בגזר – תל חשוב. שפלת יהודה. במהלך השנים התגלה קבר חצוב בסלע ובו ממצאים בעלי אופי מצרי.

כלי מזכוכית מתקופת הברונזה המאוחרת )מקובל לחשוב שהפיניקים הם שהמציאו את הזכוכית. למעשה,

הזכוכית הומצאה לראשונה בצפון מסופוטמיה, והייתה תוצאה של התכה של קוורץ הרים. בהתחלה,

 

מאוד יוקרתית. המצאות כלי זכוכית בגזר

שימשו רק כיציקות מלאות או חרוזים. הזכוכית בתקופה זו –

מעידה על בורה של אדם רב מעלה.(

 

 

עוד בשמרת – חותמות גליל, ראשי חניתות וחיצים, קלשון בעל 3 שיניים שהתגלה ליד חצי פרה – אולי

חלק מסעודת קבורה. הקלשון ככה"נ לא שימש ככלי נשק אלא כאמצעי להוצאת בשר מכלי הבישול.

 

גביע מיקני, פגיונות, מראה – שהידית שלה עשויה בצורת האלה חתחור. לוחיות זהב שהונחו על הפה

של המת – מסורת מצרית ואגאית.

 

 

 

 

 

כך שאנו רואים עדות למספר אנשים הנושאים איתם תרבות רחבה – מהעולם האגאי ועד המצרי. החופר

 

יחד עם זאת לא ברור מה מספר

– גרשון אדלשטיין – מציע שמדובר פה בקברים של סוחרים לוחמים.

גדול יחסית של קברים עושה כ"כ רחוק מכל מקום יישוב.

 

 

תקופת הברזל א' 1300-1000) לפנה"ס(

 

הכרונולוגיה של תקופת הברזל נקבעת ע"פ לוח אירועים מצרי וגם ביחס למשבר שחל בא"י. ברבים מחלקי הארץ מתחיל אופי התיישבותי חדש – החוקרים נוהגים לכנות תופעה זו – התיישבות שבטי ישראל. בכל מקרה מדובר בהופעה של יישובים חדשים, בעלי אופי שונה מהאופי העירוני של היישובים בארץ עד אז. יישובים המאופיינים במבני ארבעת המרחבים, אומנות לתמיכת הגג, פרישת היישוב סביב

מרכז אחד – כמו חברה שבטית. יחד עם זאת מדובר בבנייה באבן.

 

"בורות התנחלות" – בתוכם נמצאו כלי אגירה ולעיתים גם גרעיני תבואה.

 

כלי חרס – קנקני שפת צווארון, סירי בישול.

 

תקופת הברזל ב' (1000-586) – תקופת המלוכה

 

ראש זית – ככה"נ מצודה פיניקית. השלב הקדום – מאה .13 ככה"נ שלב ישראלי. לאחר מכן – ככה"נ בעקבות העברת השטחים כפי שמוזכר במקרא בימי שלמה לידי חירם מלך צור, מוקמת שם מצודה

פיניקית.

 

מאוחר יותר – הממלכה המפולגת. ממלכת יהודה היא ששרדה יותר זמן ושימרה את המסורת, ממנה

התפתחה המסורת הישראלית הנכחית. ממלכת ישראל נחרבה לפני כן, ורוב המסורת ממנה אבדה. ארמונות שומרון )שנהבי שומרון,( ארמון החורף של מלכי ישראל בשומרון – הרבה כותרות פרוטו

איאוליות )בארמונות ישראליים ויהודאים,( ארמון יהודאי גדול ברמת רחל.

 

עדויות לאדמיניסטרציה – בולות וטביעות חותם – בכתב פרוטו עברי – שמקורו כנראה מהכנענית. אוסטרקונים בערד – מכתבים. משקולות. קנקני למלך. חותם "לשמע עבד ירבעם" – מזכיר שם של מלך

ספציפי. מאוד חשוב. נמצא במגידו.

 

מפעלי מים – אולי הפרויקטים הגדולים ביותר שנערכו בא"י הקדומה. דוגמת נקבת השילוח, מפעלי מים

בחצור, מגידו, גזר, ב"ש ועוד. מעידים על ניהול אדמיניסטרטיבי רציני.

 

 

 

 

השכנים – חלקם ידידותיים וחלקם פחות. האויבים הקשים ביותר – ממלכות ארם. בבית צידא – מצבה

 

במסופוטמיה מציעות שמדובר

ארמית נמצאה בשער, המציגה אל חמוש שחציו שור וחציו אדם. מקבילות

על האל אדד המסופוטמי – בעל הכנעני.

 

 

 

 

 

 

 

הפלשתים – למרות שנוצחו ע"י דוד המשיכו להתקיים בדרום מישור החוף. בעקרון נמצאה מצבה של

אכיש מלך הפלשתים.

 

מואבים – מצפון מזרח. מצבת מישע. מישע טוען שניצח בקרב, כאשר במקרא מתואר הפסד שלו.

 

הפיניקים בגליל המערבי

 

פיניקיה – אזור לבנון. הערים הגדולות – צור וצידון. מדובר בעם של סוחרים, בעלי ספינות. ישנן עשויות למושבות פיניקיות גם במרוקו ובספרד. בלבנט – מצפון סוריה ועד דרום מישור החוף. אחת הערים המרכזיות שלהם היא אכזיב, אשר למרבה הצער מעולם לא נחפרה בצורה מסודרת. התל מוקף בשלושה

מצדדיו בבתי קברות. בית הקברות המזרחי – נחפר ע"י משה פראוניץ. פרסום מאוד חלקי.

 

קרמיקה – קיפרו פיניקית. תוצרת מקומית בחוף הפיניקי של א"י. מאופיינים במירוק אדום ועליו עיטור

קונצנטרי בצבע שחור. שפיות מאוד פתוחות החוצה.

 

בית הקברות משתרע על הגבעה עליה יושב קיבוץ גשר הזיו. קברים חצובים בסלע. בית קברות מאוד

צפוף. קברים בסגנון חדר כניסה, ממנו נפתחים חדרי הקבורה.

 

קבר מספר XXIX – פיר כניסה. הרבה ממצאים. הרבה כלים קיפרו פיניקיים. אוסף גדול של מנחות קבורה אחרות – צלמיות חמר )טרה קוטה,( מסיכת חרס, חרפושיות וקמיעות מטיפוס מצרי )אופיינית צורת העין המצרית.( פסלים של האל בס, עשויים בד"כ פאיאנס ) אבן כתושה שיוצקים אותה לתוך

תבניות. חומר מאוד פריך, לעיתים מתפורר יותר מחרס.( תכשיטי מתכת.

 

ככה"נ מדובר במערה משפחתית. שימוש בה לאורך זמן, מה שהביא להצטברות כזאת של ממצאים.

הצלמיות – צלמיות נשים בהריון, צלמיות מתופפות, צלמיות מחזיקות ברווז או תרנגול. אישה לשה בצק,

אישה באמבטיה. צלמיות חתול, מודל של סירה. ניכרת הרבה השפעה מצרית.

 

מסכות – גם של בע"ח וגם בדמות אדם. גם כאן ניכרת המסורת המצרית.

 

ממצא יחסית נדיר – דגם עשוי חמר של מקדש.

 

מצבות קבורה – נמצאו כ20 בכל בית הקברות. ישנם 2 סוגים עיקריים – .1 לא פיגורטיבית – סימון צלב

המזוהה עם האלה הפיניקית העיקרית. .2 פיגורטיבית – תיאור פנים כלשהן.

 

כמו כן ישנן מצבות שלא מצויר עליהן כלום.

 

 

 

 

 

 

קבורה פיניקית ליד תל יסעור – אזור בנוי, ולידו אזור ובו חומר שרוף הקשור לקבר. ככה"נ מדובר

בקרמציה – מאוד לא אופייני לתרבויות הכנענית והישראלית, אבל מאוד מקובלת אצל הפיניקים. קדרה –

בתוכה התגלו עצמות שרופות של אדם. כלים פיניקים אופייניים.

 

 

 

 

קבר מתקופת הברזל בכפר ורדים – בתוך קבר של ברונזה תיכונה התגלתה שכבה ברזלית – שימוש נוסף במערת קבורה קיימת. כלים קיפרו- פיניקיים, לצד נרות שמן אופיניים להר הישראלי. קערת ברונזה עשויה בריקוע על בסיס הקערה – כתובת בפיניקית – "כוס לפסח בן שמע." האם מדובר בקבורה פיניקית

בעצם? לא ברור.