סביבה וחברה

אחת השאלות שעלו לאחר הצונמאי (אירוע שקרה בגלל תופעות פיזיות:) איזה אזורים נפגעו יותר

ואילו נפגעו פחות? נדבר על המנגרובים- צמחייה שעם השנים התאימה את עצמה לאזור שלא טבעי שעץ יצמח בו. איך

זה קשור לצונאמי?

כשבחנו את הדברים ראו שאזורים שבהם הוסרה צמחיית המנגרובים היו אזורים שנפגעו יותר.

באזורים שהוסרה הצמחייה הפעילות האנושית הייתה על החוף והגל פגע באוכלוסייה. איפה שלא הוסרה הצמחייה הפעילות והתושבים התמקמו מאחורי הצמחייה והמנגרובים שימשו

כמגן.

 

מדוע הוסרה הצמחייה של המנגרובים מאזורים שונים?

• תעשיית השרימפסים תפסה את המקום של המנגרובים. יש פוטנציאל כלכלי להקים תעשיית

שרימפסים.

 

• אזורים שפותחו מנסיבות תיירותיות והגיעו אליהם תיירים מכל רחבי העולם,על כן תעשיית

התיירות הסירה את המנגרובים כדי שיהיה יותר מקום לנפוש בו.

 

הדוגמא הזו היא דוגמא קיצונית לאירוע קיצוני שבא לידי ביטוי כאשר מתעלמים משירותים אקולוגיים. אקולוגיה– כאשר אנו מדברים על אקולוגיה אנו מדברים על מדע צעיר שנמצא אתנו מסוף המאה ה19 והוא מדבר על הידע על הבית (כדור הארץ.) מדע האקולוגיה בוחן ידע על אותן מערכות בכדור הארץ. הקשר בין אורגניזמים שונים לבין הסביבה בה הם חיים. כשמדברים על מערכת אקולוגית

מדברים על יחידת נוף שבה מתקיימים יצורים שונים ברמות שונות והם מקיימים יחסי גומלין ביניהם. היצורים האלה לא נמצאים באיזשהו ואקום, אלא הם משפיעים ומושפעים מסביבתם. אם מסתכלים על המערכת הזו נראה שהיא מורכבת מאוד ומורכבת ממס' רב של מרכיבים: פיזיים, ביולוגיים, חיים וכו..' האינטראקציה ביניהם מורכבת גם היא. למרות שחוקרים מערכות אקולוגיות מס' שנים אנחנו עדיין לא מבינים את כל האינטראקציות האלו. שינוי במרכיב אחד משפיע על חלקים אחרים בצורה

שהיא עקיפה. המערכת האקולוגית נמצאת בתוך מערכת סביבתית רחבה יותר. סביבה היא סה"כ הגורמים

הביוטיים והא ביוטיים אשר משפיעים על תפקוד הישרדות והתפתחות של כל יצור חי.

גורמים ביוטיים- גורמים חיים.

גורמים א ביוטים- גורמים פיזיים (אקלים, קרקע וכו)..'

 

המין האנושי הוא אחד המינים שמושפע ומשפיע בתוך המערכת יחסים הזו והוא גם המין הדומיננטי

במערכות הללו. לפעולות שלו יש את ההשלכות וההשפעות הכי גדולות. לאורך כל ההיסטוריה האנושית האוכלוסייה הלכה וגדלה בקצב איטי. במאתיים השנים האחרונות אנחנו רואים עלייה חדה באוכלוסייה (ממיליארד ל7 מיליארד.) אותו מין דומיננטי הולך ונעשה מין

גדול יותר ויותר. הפריסה של האוכלוסייה האנושית לא מתבצעת בצורה שווה. מה שגורם ליכולת של כל אוכלוסייה להתנהל בצורה סביבתית משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה. קיימים הבדלים בין מדינות בתמותה של תינוקות. לאורך ההיסטוריה המדינות המתפתחות הקטינו את תמותת התינוקות אך הן עדיין בפיגור

גדול לעומת המדינות המפותחות.

 

 

מובילים לכך שאנחנו צורכים יותר ויותר

התהליכים של גידול האוכלוסייה והשינויים שחלים בה

ביומיום שלנו.

 

 

הון טבעי–כל אותם שירותים שאנחנו מקבלים מהמערכות הסביבתיות (מנגרובים היוו חלק מההון הטבעי שעליו החברה האנושית מתבססת.) בכל הון יש הון טבעי. הון טבעי מתחלק לשלושה: משאבי

טבע, שירותי מערכת, מרכיב אסתטי. שלושת המרכיבים האלה בונים הון טבעי. הון אנושי– בני האדם, היכולת של אדם לשבת וללמוד, לרכוש כלים, להתפתח. בא לידי ביטוי בצורות שונות:, תרבותיות, כלכליות, יחסים בין אדם לאדם וכו..' ההון האנושי מאפשר לנו לבנות וליצור הון

שנוצר מבני אדם (חשמל, מחשבים מחברות) הון שנוצר ע"י בני אדם– תוצר של הון שמיוצר ע"י בני אדם. מה שאנחנו עושים עם הידע שיש לנו

בראש.

 

 

 

אין כמעט נקודה אחת על פני כדור הארץ שאינה מושפעת מפעילות של בני אדם. אינדקס ההשפעה האנושית: ניסו להסתכל על אזורי העולם השונים ולבדוק כמה אזור "נגוע" ע"י

הפעילות האנושית לעומת אזורים אחרים.

 

טביעת רגל אקולוגית– לנסות לכמת את כמות המשאבים שאנחנו צורכים. גודל השטח שאדם צריך

כדי לספק לעצמו את מה שהוא צורך. מסתכל על סך כל הצריכה של מדינה.

 

קיים ניתוק לאורך השנים בין מדעי החברה ומדעי הטבע. מדע האקולוגיה הוא חלק ממדעי הטבע אך

הוא אינו מתעסק בבני אדם ולהפך (מדעי החברה לא מתעסק באקולוגיה.)

ישנה חשיבות רבה לעיסוק בהבנת היחסים בין סביבה לחברה ובין חברה לסביבה!

 

מדעי הגאוגרפיה נמצאים בנקודה האידיאלית כדי לעסוק בסוגיה הזו: משלבת את פני כדור הארץ

בפעילות האנושית. הקורס שלנו ינסה לחשוף אותנו למורכבות של היחסים האלו בין סביבה וחברה.