לראשונה עולה לשלטון בארץ אימפריה מערבית. אלכסנדר הגדול כובש את הארץ. דמותו מזוהה מאוד עם
התרבות, עם המיתולוגיה היוונית – חדש באזורנו. )מאה 4 לפנה"ס.(
אלכסנדר מגדיל את הממלכה של אביו – לחימה מתמדת ביריביו הפרסים ששולטים באזורנו באותה
תקופה. אחרי מותו – מתפצלת הממלכה שבנה אלכסנדר מוקדון כתוצאה מקרבות ירושה, ואנחנו רואים
שתי אימפריות בעצם – האחת תחת שלטון סלבקי, והשנייה תחת שלטון בית תלמי. ארץ ישראל, כרגיל,
נמצאת בתווך, ובתחילה נשלטת ע"י בית תלמי, ואח"כ ע"י הסלבקים.
זכוכית
סטראבון – היסטוריון רומי – מאה 1 לפנה"ס. מספר שאלכסנדר מוקדון נקבר בארון מזכוכית.
הרודטוס – כותב על מנהגי האוכלוסייה האתיופית – גם מתאר קבורה בארונות זכוכית.
כיום הסברה היא שמדובר במינרלים אחרים – ולא ממש בזכוכית.
– הקבוצה הים תיכונית השנייה – מאה 4-3 לפנה"ס. המגוונת ביותר מבחינה צורנית. בעיקר ממצאי
קברים. הקבוצה נפוצה כמעט בכל מקום, ולכן קשה לקבוע את מקום מוצאה. פנסינג – טוען שהכלים נוצרו באלכסנדריה. הבעיה – אין דמיון לצורות הכלים היווניות. צורות
הכלים מאוד יווניות.
הרדן – דרום איטליה או אלכסנדיה. מדבר על ריכוז הכלים בדרום יוון ואיטליה.
מקללן – צפון יוון, דרום איטליה ואלכסנדריה.
תופעה אחרת היא כלים בעלי אופי מאוד מתכתי, שככה"נ מחקים כלים פרסיים.
כל קנוסה – כלי פאר. מתוארכים לשלהי המאה השלישית עד לראשית המאה השנייה לפני הספירה.
סט שלם של כלי אוכל. )עד עתה ראינו בעיקר כלים לאחזקת נוזלים.( מאופיינים בבסיס חצוצרה.
האמפורה מאולביה – ככה"נ יוצרה בתבנית, בכמה חלקים. גובהה כמטר, פסי מתכת מכסים על נקודות
החיבור.
כלי היוקרה התגלו בעיקר בדרום איטליה וסיציליה, ישנם מספר שברים באזור הים התיכון. האם הכלים יוצרו באלכסנדריה – עיר מאוד מדוברת במקורות ההיסטוריים. יחד עם זאת – צורת הכלים בעייתית ולא
מזכירה כלים מצריים. סברה אחרת גורסת שהם נוצרו בדרום איטליה.
כלי פאר אחרים – זכוכית וזהב. ככה"נ נוצרו בשיטת הסנדוויץ' – הצמדת עלה זהב לקערה, לרוב
המיספרית בגוון כחלחל. לאחר מכן, הלבישו על הקערה הזאת קערה נטולת צבע, והכניסו לחימום קצר.
כלים עשויים בפסיפס שילוב של מקלות בצבעים שונים לשם יצירת דוגמאות. בתקופה ההלניסטית – הרבה שימוש בדוגמאות
הרוזטה. קערות המיספריות.
– כלי תחרה – עשויה ממוט נטול צבע, עליו לופפו חוטים כחולים. המוט אז לופף ע"ג תבנית שסובבה
ע"י אובניים. שיטה אחרת – אולי הכנה כמו בשיטת הפסיפס.
– זכוכית משויישת – שימוש בחלק העבה יותר של מוט הפסיפס, מה שיוצר מעין אפקט מחקה אבן –
שיש. – פיקסידות – קופסאות קטנות. בכרתים – עשוי מזכוכית מונוכרומית. מוכרים בתרבות היוונית. במערב
כרתים – ריכוז של הרבה כלים, מה שהעלה את ההשערה שמדובר במרכז ייצור.
– בנוסף – כלים עשויים בדפוס, בדמות אלים מצריים.
רודוס – בית יוצר בקאוקולה. ייצור של חרוזים וכלים קטנים. לא ברור אם גושי הזכוכית הגולמית יוצרו
במקום או יובאו.
התקופה ההלניסטית המאוחרת
שלטון זה, שנסה לכפות את התרבות שלו בארץ. נוצר מאבק בין קבוצות בעם – אלו שרצו לקבל את
התרבות היוונית, לעומת הקבוצה הקנאית יותר, שמעדיפה לשמור על מנהגיה.
המאה ה1-2 לפנה"ס. הרבה גזירות נגד המנהגים היהודיים – איסור מילה וכד,' שיוצרות התקוממויות
עממיות נגד השלטון. כתוצאה – הרבה שכבות חורבן באתרים יהודיים.
63 לפנה"ס – כיבוש האזור ע"י פומפיוס, וצירוף א"י לאימפריה הרומית.
– הקבוצה הים תיכונית השלישית – מעט מאוד צורות – אלבסטרון ואמפוריסקוס. ידיות האלבסטרון
הופכות להיות ידיות זיז פשוטות )בניגוד לעיצוב בסגנון מקור הברווז בקבוצות הקדומות.(
אמפוריסקוס – שימוש בזכוכית מעבירה אור בידיות ובבסיס.
באמת עיקר המאפיינים הם הצטמצמות טיפוסי הכלים, הצטמצמות הגודל גם.
מוצא – הרדן גרוס – חוף סוריה א"י. לאור התפוצה ועדויות לייצור קערות יצוקות באזור.
מקללן – קפריסין – אתר מרכזי לצד סוריה וא"י. גם כן לאור התפוצה.
בארץ – הכלים האלה נמצאים, אבל לא בהרבה מקומות. נתגלה אמפוריסקוס עם מכסה – דוגמא מאוד
נדירה – הכלים הללו בד"כ לא מתגלים עם המכסה. מרבית הכלים התגלו בקברים.
אמפוריסקוס עם בסיס גדום, בד"כ מאוד קטנים – עד 10 ס"מ. בגבע – התגלה אמפוריסקוס בקבר
מהתקופה הרומית. גדול יחסית – כ20 ס"מ, הבסיס חסר.
מרשה – אלבסטרון. לרוב מתגלים שברים מאוד קטנים.
