רקע – השפעה גדולה של אזור הסהר הפורה – תרבויות הפרת וחידקל על אזור א"י. בתקופה זו – עמקי נהרות הפרת, החידקל והנילוס הם שהצמיחו את התרבויות הראשונות. בעמקי נהרות אלו – התנאים הטובים ביותר לאדם בעולם העתיק – ככה"נ דווקא בגלל זמינות המים בהצפות והבאת קרקעות בתקופות
אלו – הסחף, מה שאפשר למספר גדול של אנשים להתיישב במקום אחד. כל זאת – כמובן בתנאי שהאדם
מצליח לשלוט באותם שיטפונות.
התיישבות של מספר גדול של אנשים יחד מביא להתפתחות אדמיניסטרציה, מעמדות, כתב וגם מערכת
דרכים המקשרת בין גושי ההתיישבות.
ברונזה קדומה – .3100/3300-2200
השם 'התקופה הכנענית' – מבטא את תחילת התרבות העירונית באזור הגיאוגרפי של א"י, תרבות
שבמקרא מכונה – התרבות הכנענית.
התרבות העירונית – הגיעה ממסופוטמיה או ממצרים, ובתחילה התפתחה בעיקר ליד הדרכים הראשיות.
עיר – היום – עיר מוכרזת ע"י משרד הפנים, לאחר שגודלה מגיעה ליותר מ20,000 תושבים. בעולם העתיק – אנחנו מגדירים כעיר כל יישוב בעל חומה. המצאות חומה מסביב ליישוב מסוים תעיד על ארגון
חברתי והיררכיה.
החומה היא הדבר שלנו, בתור ארכיאולוגים הכי קל לזהות, אבל אליה מצטרפים מבני ציבור שונים –
מקדש, ארמון וכד' המעידים אף הם על היררכיה כלשהי.
הערים של הברונזה הן שיצרו בארץ את נוף התלים בצורת הטרפז הידועה שלהם.
הנתונים הבסיסיים לצמיחתה של עיר:
.1 מים. ערים קמות אך ורק בצמוד למקור מים.
.2 קרקע – עורף חקלאי. עיר צריכה לספק שפע של מוצרים ע"מ לכלכל את כל האנשים הלא-
יצרניים שבתוכה.
.3 בטחון . בד"כ אזור מוגבה יחסית לנוף.
.דרך .4
הטקסט הראשון שנמצא בארץ: השרך של נארמר.
אחת הערים הגדולות הראשונות בישראל היא ערד – שמתבצרת במהלך תקופת הברונזה ובכך הופכת
מכפר גדול לעיר. כמו כן ניתן למצוא מבני ציבור – מקדשים בערד.
מבנה המחסנים בבית ירח – מכלול של מבנים עשויים לבני בוץ שככה"נ שימשו מעין מחסן מרכזי – אולי
משהו ממלכתי.
קבורה – ברור שלמעבר תרבותי כל כך דראסטי תהיה השפעה גם על תרבות הקבורה.
בקבר בגדות מהברונזה הקדומה 1 נמצאה קבוצה של כלים נדירים יחסית, לא רק ביחס לכלי החרס שנמצאים בבתי מגורים, אלא גם ביחס לכלים שנמצאים בקברים – קבוצה של קנים, קובעות, וקבוצה של
פכיות המחוברות זו לזו ויוצרת טבעת.
בקבר מהברונזה הקדומה 2 – קבוצה קראמית יותר שגרתית. נמצאים בקברים כלים שאופייניים גם
למבני מגורים.
אושרת – קברים נוספים מהברונזה הקדומה .2 כלי חרס אופייניים – טסים, כלים מחופים אדום,
קומקומים )אופייניים יותר לסוף התקופה. כאן מופיעים בשלב יחסית קדום.(
ברונזה תיכונה 1 – משבר יישובי
בסוף תקופת הברונזה הקדומה אנחנו מוצאים משבר יישובי חמור.משבר זה היווה נושא למחקרים במשך מאה השנים האחרונות. ישנן טרמינולוגיות שונות – ברונזה קדומה ,4 ברונזה ביניימית או ברונזה תיכונה
.1
בארץ ישראל – עד היום לא נמצאה אפילו עיר אחת בין .2200-2000 כל הערים שהיו ידועות בארץ
ננטשו, ואין לנו עדות ליישוב מוקף חומה. במסופוטמיה ובסוריה: דווקא יש.
לא ברור מה בדיוק גרם להשתבשות המערכת העירונית.
עין סאניה – גביע כסף בעל מאפיינים מסופוטמיים.
יחד עם זאת – תרבות הקבורה בתקופה זו מפותחת מאוד.
טומולוס – ערימת אבנים שמכסה על קבר. הנגב מלא באלפי ערימות כאלה. בעיקר הר הנגב.
בנוסף – התפתחות של קברי המשפחה שהתחילו להופיע עוד בתקופה הקודמת. פיר )חציבה אנכית בסלע(
המוביל לחדר )אחד או כמה( חצוב בסלע – המשמש כחדר קבורה. ככה"נ מדובר בקברים משפחתיים.
דולמן – אופייניים בעיקר בגולן. מעין "שולחנות אבן," לעיתים מוקפים באבנים או קבורים בתוך טומולי.
כמויות גדולות של קברים לעומת מיעוט יחסית של מקומות ישוב, מציעה אולי מצב של חצי-נוודות.
כביש כרמיאל-מעלות – סדרה של מערות קבורה. אנחנו לא מכירים את מקום היישוב שלהם. קברי
משפחה חצובים. ערמה של כלים טיפוסיים – מנחות קבורה. סיכות צנופות – ככה"נ מדובר בסיכות לבגד.
ברונזה תיכונה 2 – עיור מחודש .(2000-1500)
המשבר נגמר, תהליך של חזרה להתיישבות עירונית. קשה מאוד לשים את האצבע על מוקד השינוי, אבל
ברור שמדובר בתהליך תרבותי הדרגתי.
במסופוטמיה- התפתחות של מערכת דואר. א"י נכנסת לתוך מערכת היחסים שבין מצרים ומסופוטמיה.
ערים בארץ מתחילות להופיע בכתבים שונים – דוגמת חצור.
אבלה – דוגמה לתל של ברונזה תיכונה .2 אחת הערים המרכזיות בתקופה זו. גם חצור – עיר מרכזית
בתקופה זו.
קברי ברונזה תיכונה 2 בגליל –
פסוטה – קברים בנויים )ולא חצובים( לתוך שולי התל. בין מנחות הקבורה – חרפושיות. קבוצות כלים
אופייניות – כלי תל אל יהודייה, פכיות דלייה, אוסף מרשים של כלי נשק – החל מפגיון ועד ראש כידון
להטלה, גרזן קרב, ראשי חץ.
ככה"נ מדובר בקבורה של
אוסף כזה מביא להנחה שמדובר פה בקבורה של לוחם. אבזם חגורה מברונזה.
מישהו ממעמד גבוה, אולי פקיד בדרגה גבוהה באדמיניסטרציה של העיר הזאת.
כפר ורדים – שדה קברים- מרחק של כ10 מ' בין קבר למטר. מערות פיר. שוב מכלול של כלי נשק.
דומה מאוד למכלול שהתגלה בפסוטה. אין חגורה ואין חרפושית. בכל זאת – ככה"נ חציבת מערת קבורה
חצבו מערות אלא
מעידה על מעמד כלכלי גבוהה יחסית, כמו גם מכלול כלי הנשק. פשוטי העם לא
הסתפקו ככה"נ בקבורה בבור חפור בקרקע.
ברונזה מאוחרת 1550-1300
תל דן – קראטר מרכבה ממיקנה התגלה בתוך קבר שנחפר בתוך סוללת העפר של הברונזה התיכונה.
אדריכלות הקבר – מקורה ביוון. קבר מאוד עשיר. תכשיטי זהב.
גשר הזיו – קבר חפור בחול. שני בילבילים )סגנון קדום יותר.( ככה"נ מדובר באיש פשוט, אולי הוספת
הבילבילים מוסיפה מעין כבוד מיוחד. לא התגלה שלד, ככה"נ החול אכל אותו.
