תקופת הממלכה החדשה. הרבה מאוד כלי יוקרה, הרבה מגע עם ממלכות חיצוניות. רק בימי תחותימס השלישי אנחנו רואים ייצור של זכוכית וכלי זכוכית. תחותימס השלישי – הרבה מסעות מלחמה, הגיע לממלכת מיתני בצפון מסופוטמיה, שם ככה"נ הכיר את החומר והביא אותו למצרים – הבאה של חומרי
גלם או של האומנים עצמם.
– אל עמארנה – עדות למשלוח זכוכית למצרים. השימוש הוא במונח אכדי, ולכן מניחים החוקרים
שלפחות בתקופה זו ייצור הזכוכית הגולמית הוא במסופוטמיה. – מקדש אמון – תיאור החומרים שמובאים אל המקדש. יש המזהים חלק מהחומרים הללו כמטילי
זכוכית גולמית.
מרכזי ייצור במצרים – בהתחלה בעיקר סביב תבי. לאחר מכן נמצאו מרכזי ייצור גם בעמארנה. במאה
ה13 – ייצור גושי זכוכית אדומים )עד כה המגמה הייתה כחולה( בקנטיר.
אל עמארנה – כבשנים. הרבה פסולת ייצור של כלים. כמו כן נמצאו הרבה שרידים של זכוכית גולמית –
המסה של גושים בתוך כלים – ככה"נ מדובר בייצור של זכוכית גולמית. שני שלבי ייצור.
קנטיר – ייצור גושי זכוכית בתוך כלים, בשני שלבי ייצור. עדות לייצור זכוכית אדומה – הוספת נחושת.
ייתכן שמדובר פה בשני אזורי התמחות – וקנטיר נודעה דווקא בזכות הזכוכית האדומה שלה.
– הכלים – מחקים כלי חרס. הנפוצים ביותר – קראטריסמו – שככה"נ שימשו להכלת משחות או משהו
כזה, יש גם גביעים, כלים בסגנון מסופוטמי, בילבילים. כלי כחל – מזכירים את עמודי הלוטוס
המצריים, ויוצרו סביב עמוד.
עושר וכמויות, טיפוסים מאוד מפוארים. חלק מהכלים מופיעים עם קרטוש של תחותימס השלישי. כלים
אלו ידועים בעיקר מקברי המלכים.
ככה"נ מדובר בעיקר בכלים שהוכנו על ליבה.
תל עיטון – כלי מאוד צר וארוך. עשוי ע"ג מוט. ראשו עשי בצורת רימון או לוטוס. לא נמצא במצרים,
אלא רק במספר דוגמאות בארץ. לא ברור למה שימש.
מעט מאוד זכוכית פסיפס, מעט קערות פתוחות.
שימוש בשיטת 'השעווה האבודה' – שימוש בחומר אורגני מתכלה ליצירת תבנית.
פיסול בדפוס – מאוד נדיר.
בקבר של תות ענח אמון – הרבה זכוכית. משכב ראש מזכוכית – עשוי ביציקה, שני חלקים מחוברים.
נקודת החיבור עוטרה בעלה זהב. הרבה ממצאי יוקרה. על כיסא המלכות – סצנות שלמות מפסיפס –
ככה"נ החלקים הכחולים בו הם זכוכית. הרבה שיבוצי זכוכית.
שרשרת טקסית – עשויה זכוכית.
ממצא קטן – חרוזים, עגילים, טבעות ותליונים.
זכוכית מצרית גם נמצאה באתרים בא"י – בצורת כלים. הרבה יותר אתרים בהם נמצאו ממצאי זכוכית מצרית לעומת מסופוטמית. כמו כן, הדגש כאן הוא בעיקר על כלים, בעוד הזכוכית ממסופוטמיה מופיעה
בעיקר בצורה של ממצא קטן.
זכוכית קפריסאית – כלים בצורת רימון – יש הטוענים שנשלחו לקפריסין, ושם מולאו בבושם.
הספינה מאולו בורון – מטילי זכוכית גולמית כחולה, לצד ממצא קטן, חרוזים שמקורם במסופוטמיה. הגושים – ככה"נ מקורם במצרים. ייתכן שיש פה עדות להתמחות של מרכזי ייצורץ
התרבות המיקנית
חפצים קטנים, עשויים בעיקר בדפוס פתוח, הרבה דוגמאות מורכבות – רוזטות, חרוזים המזכירים גרזני
מקור- ברווז.
בטירינס – מצודה, התגלו שיבוצי זכוכית בעיטורי קיר. עדויות לתעשיית מתכת שלמה.
כמו כן, נתגלו שיבוצי זכוכית בכלי נשק טקסיים )חלקן עשויות לגמרי מזכוכית, בחלקן רק הקת עשויה
זכוכית.(
תקופת הברזל )מאה עשירית-תשיעית לפנה"ס( – תקופת החושך.
נפילת האימפריות הגדולות ותעשיות הפאר, צמצום המסחר. כלי המותרות נעלמים, וכך גם ייצור
הזכוכית.
תקופת הברזל ב-'ג' )מאה 8-7 לפנה"ס(
ספריית אשורבניפל בנינווה – אולי שם השתמר הידע על ייצור הזכוכית.
בתקופה זו – בעיקר כלים קטנים, עדינים. שיבוץ בתבליטים.
במסופוטמיה – הופעת כלי ליבה במחצית השנייה של המאה השמינית.
שיטה חדשה ליצירת כל זכוכית – יציקה לדפוס – שיטה מאוד פשוטה, קלה יחסית, זולה. אבל – יכולה
להפיק רק צורות פשוטות.
