קברים ומנהגי קבורה בגליל – פרק ג'

חיי העולם הבא – ישנם שני סוגי קבורה – קבורה ראשונה וקבורה שנייה )בעצם ליקוט עצמות.( קבורה שנייה ידועה בעולם עוד מתקופות קדומות יותר, אבל לא בצורה שיטתית כמו שניתן לראות בתקופה

הכלקוליתית. שתי הקבורות מתקיימות במקביל. מאוד נפוצה במהלך התקופה קבורה שנייה בגלוסקמאות.

יחד עם זאת קבורה ראשונה  ממשיכה כל הזמן.

 

–    קבורה ראשונה – זוהי הקבורה שממשיכה את המסורת של התקופות הקדומות. בכלקולית –

אפשר למצוא קבורות כאלה בעיקר בדרום ובמדבר יהודה. קבורה בתנוחה מכווצת, מחוץ

ליישוב בעיקר אבל גם בתוכו. קשר מובהק לכלי חרס – מנחות קבורה?

 

 

 

 

 

–    קבורה שנייה – תופעה מאוד מוגבלת הן מבחינת משך זמן והן מבחינה רגיונאלית. נפוצה בעיקר

בגליל ובמישור החוף. קבורה בבתי קברות ציבוריים, מחוץ ליישובים )אתרים המוקדשים למוות.( אין קבורה שנייה של תינוקות עד גיל .3 בדרך כלל במערות )אבל לא רק,( בדרך כלל

במיכלים )אבל לא רק.(

 

מאפייני מערות קבורה

 

-במות וריצופים. כלומר – ישנו עיבוד של השטח לפני השימוש במערה.

 

– גלוסקמאות עשויות חרס בעיקר )יש גם מאבן מהירקון ודרומה( לצד מכלי קבורה אחרים דוגמת קנקנים

וקדרות. לא ברור אם השוני בחומר הוא תוצאה של רגיונאליות וחומר זמין או תוצאה של אופנה חולפת –

כלומר כרונולוגיה.

 

-חפצים אחרים במערות – דוגמת בזיכים, מחבצות, קובעות. מעט מאוד חפצי מתכת, צלמיות או ראשי

אלה.

 

גלוסקמאות

 

–    קודם כל צריך לקחת בחשבון שהן יוצרו במיוחד לשימוש בקבורה. הותאמו במיוחד לגודל

עצמות האדם – ארוכות מספק להכיל את העצמות הארוכות והפתח רחב מספיק כדי שתוכל

לעבור בו הגולגולת.

 

–    הרבה מהגלוסקמאות מעוצבות בצורה של דמות כלשהי, לרוב בצורה אנתרופומורפית.

 

 

 

 

יוצאי דופן

 

-פלמחים – קבורה במעין מבנים עגולים )בשונה מהמבנים המלבניים המאפיינים את התקופה. מבנים עגולים מאפיינים את הדרום.( בתוך המבנים האלו נמצאו בעיקר גלוסקמאות אבן פשוטות, ללא עיצוב

אנתרופומורפי.

 

-כיסופים – מבנה קבורה תת קרקעי ובו קנקני קבורה וגלוסקמאות.

 

 

 

 

פקיעין

 

מערת הקבורה היא מערת נטיפים שהתגלתה בטעות במהלך עבודות לסלילת דרך. מהתחלה נראה שהמערה מלאה בממצאים. החפירה נמשכה כ3 חודשים. חלקים מהמערה נותרו לא חפורים, חלקם בגלל

טקטוניקה, וחלק לדורות הבאים. חלק מהעצמות – התאבנו במערה.

 

 

 

 

 

לא נמצאו עדויות לפתח, אך ככה"נ הוא היה בצדה המזרחי של המערה. מכמות כזאת של ממצא – ברור

 

– ירידה לכיוון עומק המערה. המערה חולקה ל4

שהייתה עלייה לרגל למערה זו. המערה בשיפוע קל

שטחים. בשטח 1 – ריצוף אבן מסודר ויפה.

 

 

באחד הכוכים במערה נתגלו עצמות אדם בארטיקולציה מלאה. מכך עלתה ההצעה שאולי מדובר במעמדות – אדם שלא יכול היה להרשות לעצמו קבורה בגלוסקמה ייתכן והאפשרויות שלו היו או כלי

קטן יותר – או קבורה באחד הכוכים במערה.

 

מקטרים – בתוך חלק מהם נמצאו גולגלות.

 

הוצאו מהמערה קרוב ל100 גלוסקמאות, 80 קנקנים ועוד עשרות מקטרים. נדרשו כ3 שנים ע"מ לרפא

את כל ממצאי החרס.

 

סוגים שונים של גלוסקמאות התגלו:

 

.1  גלוסקמאות פתוחות – מחוררות מסביב לשפה- ככה"נ לקשירה של איזשהו בד או עור מעל.

 

.2  גלוסקמאות עשויות יחידה אחת – בסיס שטוח, פתח מקדימה אבל גם מאחורה. על חלקן –

טביעות מחצלת.

 

.3  גלוסקמאות עשויות שני חלקים – יוצרו כיחידה אחת ואז חולקו לשניים. הפתח הוא כמובן

המכסה.

 

.4  גלוסקמאות עם רגליים.

 

 

 

 

בנוסף – התגלו גם קבורות בקנקנים. הקנקנים שהתגלו – מחומר המאפיין את רמת הגולן. אולי שוב מדובר בראייה למעמדות – ייבוא הקנקן בוודאי יקר יותר מיצירתו בקרבת מקום. חלק מהקנקנים יוצרו

במיוחד לקבורה – בעלי מכסה וידיות, לעיתים אף בצורה האנתרופומורפית המוכרת.

 

 

 

 

מקטרים )קובעות( – היו קיימים לאורך כל ההיסטוריה הקראמית, ובד"כ היחס אליהם הוא כאל כלי

פולחן. בפקיעין – שני סוגים עיקריים – מקטרים גבוהים לעומת מקטרים נמוכים. לחלק מהמקטרים

שתיים או שלוש קערות, לפעמים גם עם פרצוף.

 

 

 

 

–    קערות ,V מחבצות, עטרות, בזיכים נמצאו אף הם, וניכר שלפחות חלק מהם יוצרו במיוחד ע"מ

לשמש כמנחות קבורה.

 

 

 

 

 

–    מעט צלמיות כינור )אתר הקבורה היחיד בו נמצאו צלמיות כאלה, ומלבד האתר בגילת, האתר

היחיד בו לחלק מהצלמיות יש שדיים,( ראש משנהב היפופוטם )עם חורים לשזירת שיער,(

כילפות ודיסקוס מצור )מאפיין את רמה"ג( וגם חפצי מתכת שונים.

 

 

 

 

הגלוסקמאות בחלק מהמערה – עמודות על שברי עצמות, מה שמעיד אולי על מנהג של ריקון

הגלוסקמאות מדי פעם ומילואן מחדש. חלק גדול מהגלוסקמאות נמצאו ריקות. ככה,נ האתר עבר שוד עוד

בתקופה הכלקוליתית. ההרס הגדול והבלאגן מנעו הוכחה חד משמעית של מנהג ריקון הגלוסקמאות.

בחלק מהגלוסקמאות – עצמות של יותר מאדם אחד.

 

 

 

 

ניתן לחלק את הגלוסקמאות במערה לפני טיפוסים. קבוצות של גלוסקמאות דומות זו לזו.

 

הבזיכים – נמצאו בעיקר באזור מס' ,1 לעומת הקערות והמחבצות שנמצאו בשאר חלקי המערה אך לא

באזור .1

 

גם בפיזור המרחבי של צלמיות הכינור ניתן לראות קבוצות מוגדרות. יחד עם זאת יש לזכור שלא כל

המערה נחפרה, ושככה"נ המערה לא נמצאת במצב אידיאלי, אלא באי סדר לאחר שוד מאסיבי שעברה,

וייתכן שהתמונה שמצטיירת לפנינו איננה מדויקת.