המשמעויות למערכת הכלכלית במאה ה21- )על פי 1. Daly( אין להשתמש במשאבים מתחדשים בקצב מהיר יותר מקצב ההתחדשות שלהם )דוגמא: יער 2. (אין להשתמש במשאבים מתכלים )כגון נפט( בקצב מהיר יותר מקצב מציאת משאבים מתחדשים תחליפיים )לדוגמא אנרגיה סולרית 3. (. למנוע הקטנה משמעותית של המגוון הביולוגי על כדור הארץ 4. .לא לפלוט מזהמים בקצב ובכמות
העולה על יכולת המערכת הטבעית לקלוט אותם )לדוגמא פליטה של גזי חממה.
דוגמאות לאמצעים שבהם הכלכלה יכולה לקדם את הממשק:
)1צמיחה כלכלית- מצב המציין הגדלת כושר הייצור של המשק
- .הצמיחה הכלכלית משמעותה גידול בתוצר הגולמי המקומי, שמשמעותו תפוקה של מוצרים
ושירותים והכנסה גבוהה יותר במשק בתקופת זמן נתונה
- .צמיחה כלכלית נועדה לצמצם, ככל האפשר, את הפער בין הצרכים לאמצעים על ידי הגדלת התפוקה בתנאי כדאיות כלכלית. צמיחה כלכלית זה מושג שנמצא בלב הכלכלה המודרנית- הרעיון הוא שאני יכול להגדיל את כושר הייצור של המשק. מה מניע אותה? צריכה- ככל שיש יותר צריכה אני תורם לצריכה הכלכלית, השקעה, רגולציה, כח האדם- איכותו והשכלתו, ההון שמגיע לאותה
מדינה, נקודת היצרנות. היכולת לייצר את אותה יחידת מוצר בצורה יעילה יותר. הצמיחה הכלכלית שקרתה במהלך העשורים האחרונים הביאה כלכלנים לדבר על כך שיש בידינו את הטכנולוגיה לצמוח ולגדול ב7 מיליארד השנים הבאות- אנחנו מתקדמים וגדלים וככל שיש בעיות
אנחנו נגדל ונמצא את הטכנולוגיה והידע להתגבר עליהם. לצמיחה כלכלית יש צד חיובי- צמצום העוני שיקטין השפעות סביבתיות, שיפור רמת החיים של
האוכלוסייה תהליך שיגרום להגברת מודעות, הקצאת משאבים להקטנת השפעה סביבתית.
יש לה צד שלילי- אני עכשיו צורך יותר, יש לי יותר אנשים- הכלכלה צומחת וגדלה ואני צורך יותר
משאבים חומר ואנרגיה. האם יכול להיות שכל הרעיון הזה של צמיחה כלכלית אינסופית היא
אשליה?
ניתוקיות- מושג מתחום הכלכלה שמדבר על כך שצריך לנתק את הצמיחה הכלכלית מהשפעה על הסביבה. מדובר על איך אפשר לנתק בין הדברים בצורה חיובית (שתמשיך להיות צמיחה כלכלית וירידה בהשפעה הסביבתית של הצמיחה.) למשל גרמניה: למרות שהפיתוח שלה גבוה היא צורכת פחות חומר, התוצר הולך וגדל, האוכלוסייה די יציבה- כמעט ולא צומחת, כשנסתכל על הכלכלה נראה שהיא מתחילה להראות סימני ניתוק בין הצמיחה הכלכלית לצריכת החומר: ע"י מעבר
לאנרגיות אחרות וכו..' האם זה יכול לקרות ברמה הגלובלית?
הרעיון שאומר שאפשר לנתק צמיחה כלכלית מהשפעות סביבתיות הולך ומוטל בספק:
ב1972 נעשה פרוייקט מחקר בשם growth to llimits the שבו הם הראו שיש מגבלות לצריכה, בפעם הראשונה עשו שימוש במידול ממוחשב כדי לדבר על הדברים האלה.. הוא בדק מה יקרה
בהיבטים שונים (אוכלוסייה, גידול וכו)..' במאה שנים הקרובות.
תוצר מקומי גולמי מראה לנו מהי הצמיחה הכלכלית, בשנים האחרונות יש טענה שהמושג הזה לא משקף את מה שקורה באמת ואת מה שהכלכלה רוצה לעשות. הצמיחה הכלכלית נועדה לתרום לרווחה האנושית. במקביל, עולה הטענה שצמיחה כלכלית משפיעה על הסביבה. אחד השיטות שמפותחות זה האינדקס לרווחה האנושית: לא מספיק להסתכל על ההון צריך להסתכל גם על חינוך וסביבה ובריאות ועוד שורה של גורמים, זהו אינדקס חליפי לתוצר המקומי הגולמי. כשמכניסים גורמים סביבתיים רואים לפי האינדקס שבקנדה יש השפעה סביבתית שהלכה וגדלה לעומת התוצר המקומי הגולמי שהולך ועולה, המצב הסביבתי הלך והדרדר. זה מוכיח כמה המדד שנקרא תוצר
לאומי גולמי הוא לא מספיק ולא משקף את הכלכלה בצורה שמספרת את כל הסיפור.
ההתערבות של ארליך וסיימון: ההיגיון של ארליך: הביקוש ההולך והגדל למתכות במקביל לירידה בזמינותן תגרום לעלייה במחיר
ההגיון של סיימון: הביקוש ההולך וגדל יוביל להשקעה בחיפוש מקורות נוספים להפקת המתכות
והמחיר ירד.
האם מחירי המתכות יעלו או ירדו?
סיימון מנצח- המחיר ירד!
מה שארליך וסיימון עשו זה להתמודד עם עקרון בסיסי בכלכלה שנקרא:
עקרון התחליפיות:
ההנחה על פי עקרון זה היא כי ניתן להחליף בין שלושה סוגים של הון: Capital הון טבעי )Natural Capital(הון שנוצר בידי בני אדםCapital( Made )Human והון אנושי Capital( )Human על פי הגיון
זה : 1.ניתן לפצות על הפסד של הון טבעי במקום אחד על ידי הגברת ההון הטבעי במקום אחר.
)דוגמא: כריתת יער במקום אחד ונטיעה במקום אחר(..
.2 הון שנוצר בידי בני אדם (בזכות ההון האנושי) יכול לפצות ולהחליף הון טבעי) דוגמא: גידול
התפוקה ליחידת שטח קרקע(.
לא צריך להתבסס רק על הון טבעי- אם יהיה לי הון (כסף) אני יוכל להשתמש בו כדי ליצור תחליפים.
עלויות חיצוניות- החל מסוף שנות ה90 ניסו להפנים את העלויות החיצוניות, ניסו לראות מה הערך האמיתי של הטבע: החוקרים מגיעים לערך דמיוני, הערכה גסה שמדברת על כך שעולם הטבע תורם
33 טריליון דולר לעומת 20 טריליון דולר לפי התמחור של הכלכלה הקונבנציונאלית.
יש ניסיונות לכמת תופעות סביבתיות שונות (כמו המנגרובים)
הפיצוי הכלכלי- ברגע שאני מזהה שיש פה בעיה אני צריך לפצות בעזרת מנגנונים כלכליים כדי להקטין את ההשפעה, למשל שימוש בסחר הוגן, נגיד פיצוי של חקלאי שיש מסביבו יער, אני רוצה שהוא לא יוריד את היער ולכן אני מפצה אותו. או מערכת מנגנון שעיקר הכסף הגיע מנורבגיה לברזיל על מנת שברזיל תשפיע באמצעים שונים על הקטנת כריתת היערות באמזונס. נורבגיה מקבלת
שירותי מערכת מברזיל ולכן היא "מפצה."
רעיון שצומח בשנים האחרונות ומדבר על כך שכסף הוא לא המטבע היחיד, אולי יש מטבעות נוספים שאפשר להשתמש בהם? אולי צריך לדבר בפליטות גזי חממה שמשפיעים על האקלים? אני ארוויח זכויות פליטה של כמות מסויימת שאני יכול לפלוט בחודש. שימוש במנגנון כלכלי שקיים- כסף ולחבר
אותו למציאות של המאה ה21 שמדברת על בעיות סביבתיות שונות.
