סביבה ומשאבי טבע הינם מרכיבים הכרחיים לייצור- אני צריך את הקרקע כדי לייצר.
- .משאבי טבע וסביבה זוכים להתייחסות הכלכלה על פי מידת "נדירותם" משאב בשפע אני לא
מתייחס אליו. משאב במחסור יזכה להתייחסות ע"י כסף.
- ערך המרכיב הסביבתי נקבע על ידי השוק החופשי ומושפע מהעדפת צרכנים
- .נדירות משאב טבע או שירות סביבתי כלשהו באה לידי ביטוי במחיר המוצר/השירות
- .שיפורים טכנולוגיים מקטינים את הנדירות של משאבי טבע ומקטינים את ההשפעה על הסביבה.
שיפור טכנולוגי יבוא כשערך המוצר יהיה גבוה כי הוא נמצא במחסור ואני צריך תחליף לאותו מוצר.
יש לנו מנגנון שמווסת ומציג את הקשר שבין סביבה וכלכלה: כסף!
שתי הנחות:
המערכת הכלכלית בעזרת תמחור ושירותים מאזנת ומווסתת ביקושים.
המחיר "משדר" את הצורך לקידום תחליפים. שתי ההנחות האלו שוכחות עלויות חיצוניות (השלכות המערכת הסביבתית בסין לא נכנס במחיר
המוצר שמיוצר בסין.)
הבעייתיות שבטענה: מה מחיר המוצר אינו משקף) ? או משקף בצורה חלקית
- ההשלכות על המערכת הסביבתית באזורי הייצור –פגיעה באיכות הקרקע,זיהום מים ועוד
- .זיהום האוויר ופליטות גזי החממה במחזור החיים של המוצר )ייצור, הובלה, שימוש, פסולת)
- זמינות המוצר בעתיד לדוגמא:נפט
- השלכות ארוכות טווח
- .ההשלכות החברתיות באזורי הייצור
- .ההשלכות החברתיות על הצרכנים אשר רבים מהם לא יכולים לרכוש את המוצר .
מחיר המוצר הפרטי איננו משקף) ברוב המקרים) את ההשפעות הסביבתיות שנגרמו מייצור המוצר ,
הובלתו, השימוש בו, וסיום חייו-. כל אלו הן עלויות חיצוניות
שימוש במנגנונים כלכליים לצמצום ההשפעה:
איך אפשר להשתמש בכלים כלכליים כדי לצמצם השפעות כלכליות?
הכלכלה האקולוגית- שינוי בסיסי בהתייחסות הכלכלה לסביבה. הון טבעי כבסיס לפיתוח אנושי.
הכלכלה הסביבתית- תמחור הערך האמיתי (הפנמת עלויות חיצוניות) הכלכלה הקונבנציונאלית- עקרון התחליפיות, מיסוי, סובסידיות, יצירת שוק
כלכלה קונבנציונאלית
שימוש בכלים כלכליים: -מטרתם של כלים כלכליים להשפיע על העלויות והתועלות שקשורות לפרטים במק, בצורה שתשפיע
על החלטותיהם ועל התנהגותם כך שהם יישמו בהחלטותיהם את ההיבטים הסביבתיים.
-הכלים הכלכליים ניתנים לסיווג לשתי קבוצות עיקריות: א) מיסים, אגרות וסובסידיות- אני הולך להפיל חלק מהעלות על משתמשים שונים כשהמטרה שלי היא לשנות את הדרך שבה הם מתנהלים (זה יכול להיות יצרנים או צרכנים, אגרות- עירייה משלמת
כסף כדי להטמין את הפסולת שלה במקום מסוים.) ב) יצירת שוק (לדוגמא: זיהום אוויר אני יכול לקחת מפעל ולהגיד לו כמה הוא יכול לזהם, יש לי ערכי פליטה מסוימים ואני בודק שהמפעל לא חורג ממנה. אני יכול לקחת אזור תעשייה שלם ואומר לכל האזור תעשייה מה הx פליטות שלו. כל מפעל מקבל את רמת הפליטות שלו וכך מפעלים יכולים
למכור את רמת הפליטה שלהם למפעלים אחרים וכך נוצר שוק של פליטות במערכת.
אלו שני אמצעים שלא מייצרים כלכלה אחרת אלא משתמשים בכלים כלכליים קיימים כדי להקטין
השפעות סביבתיות.
במהלך שנות ה60 מתחילה לצמוח מהכלכלה הקונבנציונאלית הכלכלה הסביבתית: מדברת על כך
שצריך למצוא דרך להפנים את העלויות החיצוניות- להשתמש כלים חיצוניים כדי להכניס למוצר את העלויות החיצוניות שלו. כשמדברים על בנייה של תחנת כח חדשה מדברים על ההשפעות הישירות וההשפעות העקיפות, כשמכניסים את הדברים בשיטות שונות רואים שהפקה של קילו וואט גורר השפעות סביבתיות, את אותן השפעות סביבתיות מתרגמים לכסף- מעין הפנמה של העלויות
החיצוניות. יש לתחום הזה לאן להתפתח. משנות ה70 הולכת ומתפתחת גישה נוספת: כלכלה אקולוגית- צומחת מתוך ביקורת על המערכת הקונבנציונאלית שמדברת על כך שאם אנחנו רוצים לייצר כלכלה שתהיה פעילה לאורך זמן צריך להתייחס למגבלות הסביבתיות, גישה זו טוענת שלא מספיק לתרגם את העלויות החיצוניות בכסף אלא צריך לפעול בצורה פרקטית. רואה את המערכת הכלכלית כחלק ממערכת סופית שנמצאת
במגבלות המערכת הטבעית (הביו פיזית.)
- הכלכלנים האקולוגים תופסים ומנתחים את המערכת הכלכלית כמערכת פתוחה המהווה תת
מערכת במערכת הביו-פיזית )אקו-ספירה
- (.המערכת הכלכלית עושה שימוש בזרם אנרגיה וחומרים ומייצרת זרם פסולת העובר מהמערכת
הטבעית לחברתית / כלכלית וממנה חזרה למערת הטבעית. התפתחות ומצב שתי המערכות תלויה
זו בזו
