כדאי לדעת

מטרופולין ניו יורק )מנהטן-( מוגדר בתוך הגבולות הישנים שלו- "וול סטריט," באטרי פארק. הרובע הכלכלי. רשת ברזל של רחובות. ההישמרות לאורך זמן מעניינת ומרתקת. יש

הרבה מהסוגיות העירוניות מתקשרות למרחב, ננסה לראות את הדברים בהקשר שלהם. אם נסתכל על המטרופולין הישראלי, כמעט כל שאר המטרופולינים האחרים בעולם הם נוצרו באופן

אריחי זכוכית- זהב. מניסוי בבצלאל – נראה שמדובר בתהליך ייצור מאוד מהיר של הטבעת זכוכית ומיד   ככה"נ שימשו כקישוט לקירות או לאחר מכן עטיפתה

ג'למה – שרידי כבשן. מורדות הכרמל, סמוך ליגור. מדובר בבית יוצר לייצור כלים מהתקופה הרומית המאוחרת. מתאר מלבני – יסודות מאבן ועליהם לבני בוץ.  

כלים דמויי ראש – מתחילים להופיע בתקופה הרומית הקדומה. סגנון מאוד מעודן. עשויים בניפוח לתוך תבנית.   שפורפרות ניפוח – שימוש במקל זכוכית אחד חלול.

שיטת הפסיפס   המשך שימוש בטכניקה. הופעת כלים משולבים – זכוכית מונו כרומית בה משולבת דוגמא עשויה מזכוכית פסיפס.   קערות רדודות – עם עיטור

  לראשונה עולה לשלטון בארץ אימפריה מערבית. אלכסנדר הגדול כובש את הארץ. דמותו מזוהה מאוד עם התרבות, עם המיתולוגיה היוונית – חדש באזורנו. )מאה 4

באמצע המאה השמינית מתחילות להופיע קערות המוספריות – בעיקר מונוכרומיות, עשויות בדפוס. לרוב – אין הרבה עיטור. הדוגמה הקדומה ביותר לכלים מסוג זה נמצאה באזור

    תקופת הממלכה החדשה. הרבה מאוד כלי יוקרה, הרבה מגע עם ממלכות חיצוניות. רק בימי תחותימס השלישי אנחנו רואים ייצור של זכוכית וכלי זכוכית.

ראשית מחקר הזכוכית –   -טרוברידג' – זכוכית במקורות הקלאסיים (1930)   -הרדן – דו"ח חפירה של קרנס – המחקר הארכיאולוגי המשמעותי הראשון.    

ארכיאולוגיה – חקר תרבות חומרית. שימוש בממצא ע"מ לנסות לשחזר תהליכים מחשבתיים וחברתיים.   הסיודוס – 800 לפנה"ס. חלוקה לתור הזהב, תור הכסף, תור הברונזה,

'הסרקופגים החופשיים' – כאלה שעומדים בחוץ לבדם. כל סרקופג הוא גם קופסא להנחת הגופה, וגם מונומנט להנצחתה. הרבה נמצאים בצור.   במוזיאון של אנטליה בטורקיה

מחצית שנייה של מאה 4 לפנה"ס ועד המאה ה1 לפנה"ס. הראשונה בתקופות הנקראות 'קלאסיות.' דמות מפתח – אלכסנדר מוקדון. התקופה ההלניסטית – מהמלה 'הלס' –

  התקופה הרומית – 63 לפנה"ס – 330 לסה"נ -63 כיבוש פומפיוס את המזרח. לראשונה התערבות פיזית של הצבא הרומי באזור – למרות שהשושלת החשמונאית

אכזיב – חפירות בבית הקברות הדרומי ע"י אילת מזר – לצורך עבודת דוקטורט. כדי להגיע לסלע האם בו חצובים הקברים היה צורך בעבודת טרקטורים –

בין עכו לנהרייה, התגלה בית קברות נדיר בעת עבודות עפר. הקברים שהתגלו הם קברים פשוטים, חפורים בכורכר הרך ומדופנים באבנים. קברים מסוג זה בד"כ לא

רקע – השפעה גדולה של אזור הסהר הפורה – תרבויות הפרת וחידקל על אזור א"י. בתקופה זו – עמקי נהרות הפרת, החידקל והנילוס הם שהצמיחו

חיי העולם הבא – ישנם שני סוגי קבורה – קבורה ראשונה וקבורה שנייה )בעצם ליקוט עצמות.( קבורה שנייה ידועה בעולם עוד מתקופות קדומות יותר, אבל

  חילזון – נטופי. 12,000 לפנה"ס. לפחות 28 קברים. ככה"נ אין באתר שרידי מבני מגורים – ייתכן שמדובר באתר קבורה.   בתחתית אחד מבורות הקבורה

קבורה – חשיבותה נובעת מהעובדה שמדובר בפולחן מתים. בכל התרבויות כיום ישנה משמעות מאוד עמוקה לרגע שבו בן משפחה הולך לעולמו.  מבחינה ארכיאולוגית – אפשר

בדיקת מרקם הקרקע – ע"י יצירת 'נקניק' – ע"י הרטבת הקרקע.  בקרקע חולית מדי – אין אפשרות לבנות נקניק כזה – לא יציב. כמות החרסית

השפעת האדם על קרקעות   למשל – הקמת טרסות באזורים צחיחים או לחים למחצה, על מדרונות בהם ניתן לקיים חקלאות בעל. הטרסות משנות את מה

אקלים כתנאי להיווצרות קרקע –  אזורים לחים עם טמפ' גבוהות – הקרקע בד"כ סובלת מחוסר יסודות יחסית במהירות. היסודות החשובים לצמח נשטפים במהירות. יוצא דופן

קרקע   עד המהפכה התעשייתית – לפני כ300 שנה – רוב האוכלוסייה הייתה עובדת בחקלאות. השטח החקלאי היה מוגבל בשל כמויות הזבל המשמש לדשן את

שימוש מבוקר באש – עדויות כבר מלפני 800,000 שנה, בעיקר מסין, של ניהול הסביבה באמצעות אש.   איורי מערות – בצרפת או בספרד.    

אבוריג'נים של אוסטרליה – אין התפתחות של חקלאות. כלכלה המבוססת על ציד ולקט – מאכל של זרעים, חרקים, ציפורים, שורשים ועוד.   אקלים צחיח –

ההבדל בין אזורים לחים לאזורים יבשים עמד כיום על יחס של 0.65 בין כמות המים הנכנסת, לכמות המים היוצאת )אידוי וכד(.' לכאורה, היינו מצפים שהגבול

מזון – לאורך כל ההיסטוריה האדם נדרש לשאלת אספקת המזון, ייצור ואיסוף המזון. המזון הוא צורך חיוני לקיומו של האדם.   החיים במדבר – האדם

קבורה בכפרי הגליל והגולן צורת הקבורה משקפת במידת מה את עולם החיים של אותה התקופה.     מאוזוליאום – מבנה קבר מפואר. –   חורבת שמע

כורזים בית כנסת. הכפר בנוי כולו מבזלת, כך גם בית הכנסת. בית הכנסת נבנה תוך שימוש משני בלבנים. בבית הכנסת – כיסא ועליו כיתוב המייחס

פוליס – מוגדרת ע"י המערכת הפוליטית-שלטונית.   –   טבריה – נבנתה ע"י הורדוס אנטיפס בשנת 18 לסה"נ. התגלה קיר מעוגל שזוהה כחלק מאצטדיון ותוארך לראשית

כתובת תיאודוטוס – התגלתה בירושלים. מעידה על המצאות בתי כנסת בירושלים בתקופת בית שני )נכתבה ע"י תיאודוטוס- ראש בית כנסת, שהוא בנו ונכדו של ראש

תיאור חומת הסוגרים ביודפת – התיאור של יוספוס תואם את העדויות הארכיאולוגיות. גם תיאור איל המצור ככה"נ אמין ביותר. מתאים גם לעדויות ארכיאולוגיות מירושלים –

טוויה ואריגה – משקולות הנול – ממצא נפוץ בארץ לאורך התקופות. בתקופה ההלניסטית ועד המאה ה1 לסה"נ – משקולות פירמידלים עם חור בחלק הצר, עשויים

יוסף בן מתיתיהו – מונה להיות ושל הגליל בזמן המרד הראשון. אזור לא מוכר לו, לכן נוקט במספר פעולות שנועדו לספק לו היכרות יותר עמוקה

מבחינת הארכיאולוגיה   – באר שבע הגלילית – יישוב קדום שבנוי ע"ג גבעה מבודדת הנמצא סמוך לצומת שבע )ח'רבת אל סבעה, או בעברית –באר שבע.(

ספר מכבים א'   164 לפנה"ס. הגליל היווה בערך חצי משטחה של ממלכת ישראל, בו ישבו שתי ערי מחוז חשובות  – חצור ומגידו. כמו כן,

מבוא גיאוגרפי – הגליל – החלק הצפוני של מדינת ישראל. גבולו הדרומי נקבע ע"י וועדות שונות בימי במנדט הבריטי. מצפון – גבול לבנון )למרות שהנוף

שינויי סביבה – הניסיון לחשב כושר נשיאה נעשה עפ"י ההנחה שהסביבה היא יציבה. אולם – יש לזכור שדבר כזה לא באמת קיים. האקלים, לדוגמא, משתנה

תנועה – מחזור עונתי הנקבע ע"פ עונות השנה ושוני סביבתי. בניגוד לחברות אחרות, המים כאן לא משחקים את אותו התפקיד בנוגע לנדידה. כאן – יותר

אנתרופולוגיה פיזית – קבוצות מהגל השני שחדר לעולם החדש – סביב 6000-7000 שנים לפני זמננו. משפחת שפות שנקראת אתאפסקן ) .(athapascan חברי המשפחה המפורסמים הם

ניתן לציין 4 עונות של האבוריג'ינים, בתוכן נכנסות תקופות התכנסות – בעיקר בתקופות היובש )ספטמבר עד פברואר,( סביב מקורות מים. קבוצות אלו מתפזרות בין מרץ

האבוריג'ינים של אוסטרליה   שייכים לתרבות ה Pitjandara – שבט במערב אוסטרליה. הרצאה מבוססת על מאמר של נורמן טינדל .1972מ   מבחינה ג"ג – מדובר

    שבט – הגדרה אנתרופולוגית – רמה של ארגון חברתי היררכי, אשר ההיררכיה בו לא קבועה, ולא מועברת בירושה. זוהי בעצם החוליה שבין להקה

לקט – ע"י הנשים – ברדיוס של עד 8 ק"מ )שעתיים( מהמחנה. יש לציין שלא מדובר פה על חיפוש לצורך הישרדות, אלא על ידע עמוק

    אתנוגרפיה   אולי הקבוצה הכי ידועה בחקר הציידים לקטים – הבושמנים של מדבר קלהארי )גווי.( הרצאה מבוססת על מחקרו של ג'ורג' סילבר באוור

–    למה לומדי ציידים לקטים, שהם לכאורה חלק שולי בחברה הן מבחינה תרבותית והן מבחינה גיאוגרפית? קודם כל יש לזכור שחבורות הציידים-לקטים המודרניות נדחקו לשולי

כלכלה בPPNB- – השוואה בין אבו גוש ויפתחאל. אבו גוש – כלי צור אופייניים – להבי מגל וראשי חץ אבו-גוש. באתר יש קיר מאד ארוך

ביות הבקר – הבקר הוא איננו הבע"ח האידיאלי לביות. חזק, דומיננטי, עצמאי ומסוכן. סיבות אחרות לביות, חברתיות יותר כגון טקסי התכנסות, חניכה וכו.' עדויות ראשונות

ביות הקטניות קטניות הם צמחים יותר נמוכים ופחות נמצאים בריכוזים. הם נאספים ולא נקצרים. מחייבים תהליך בישול. תפוצת העדשים מאד דומה לתפוצת הדגנים – שכיחה

אתר כפר חורש בגליל – אתר ,PPNB נחפר ע"י נייג'ל מוריס. האתר ממוקם בתוך ואדי נסתר. שטח האתר לא גדול, כ18- דונם. השחזור מציג מרכז