סביבה וחברה התלות וההשפעה האנושית – קשרים כלכליים, מסחריים, מדיניים, חברתיים וסביבתיים

גלובליזציה ומסחר בין לאומי. אנחנו חיים בעולם מקושר, דברים שקורים במקום אחד מיד מגיעים למקום אחר, יש לנו מגוון של קשרים. קשרים כלכליים: נוכל לראות שינוי בבורסה בצד אחד של העולם שמיד יבוא לידי ביטוי בצד

השני של העולם. קשרים מדיניים: מדינות משפיעות אחת על השנייה

קשרים חברתיים: קשרים חברתיים בין אזורים שונים.

 

אנחנו נתעכב על קשרים סביבתיים: הקשרים הסביבתיים מתחילים להתהוות אך עדיין לא הגיעו

למצב כמו זה של המערכת הכלכלית.

 

לאורך ההיסטוריה האנושית הממשק שבין חברה וסביבה היה תלוי בעיקר במשאבים המקומיים

כאשר היו תוספות מסויימות שהגיעו מאזורים מרחביים.

במאה ה21 אנחנו תלויים במשאבים שונים ממקורות שונים:

• הממשק בין בני אדם (והחברה האנושית)וסביבתם הטבעית בנויים מיחסי תלות והשפעה
• .בעבר עיקר מערכת היחסים הזו הייתה מקומית (הן התלות והן ההשפעה) בתחילת המאה ה21-

אנחנו תלויים ומשפיעים על אזורים אחרים ועל המערכת כולה

• .עולם מלא – ככל שגודל האוכלוסייה האנושית והיקף פעילותה הולכים וגדלים, הופך 'ההון הטבעי'

להיות גורם אשר עלול להשפיע על התפתחות, ורווחת המין האנושי ויש אף הטוענים מסכנים את

קיומו.

 

 

קיים קשר בין אזורים שונים מבחינה גאוגרפית. מרחבים שונים תלויים ומשפיעים אחד על השני.

 

קשרים אקולוגיים בין אזוריים: בעידן שבו אנחנו חיים כל מדינה וכל קבוצה תלוייה בזרימה של משאבים ואנרגיה מכלמיני מקומות

בעולם. כל דבר שאנחנו משתמשים/לובשים/אוכלים מגיע מאיפשהו ברחבי העולם.

 

כל אוכלוסייה אנושית וכל מדינה תלויות בזרימת אנרגיה וחומרים ממקורות רחוקים ברחבי העולם . פעולות ייצור, צריכה, והחלטות המתקבלות בכל אזור בעולם עלולות ליצור השפעות על מערכות

אקולוגיות באזורים אחרים . פגיעה בשלמות ואופן תפקוד המערכות האקולוגיות באזור מסוים מסכנת אוכלוסיות באזורים

המושפעים ובאזורים אחרים התלויים באזור המושפע. בעולם הולך ומתמלא, לחברה אנושית כמעט בכל אזור צריך להיות עניין בהבטחת שלמות ותפקוד

המערכות האקולוגיות באזורים אחרים.

 

אירוע שקורה באזור אחד משפיע בצורה ישירה ועקיפה אל אזורים אחרים. לדוגמא, זיהומים חוצי גבולות- השפעה של אזור אחד על אזור אחר: כשנדבר על זיהומים חוצי גבולות נזכור שבני אדם קבעו גבולות שונים לאורך ההיסטוריה. הטענה היא שהסביבה אינה מודעת לגבולות האלה (גישה אחרת טוענת שדווקא הגבולות יוצרות הפרדה בין זיהומים, לדוגמא, גדר ההפרדה מונעת מעבר של חיות בר מצד אחד לצד שני או מקומות שבהם "פוצעים" אזור נוף מטעמים בטחוניים) ברגע שיש לי שתי יישויות שכל אחת מנהלת את תחומה מבלי התייחסות לזו שלידה או לזו שרחוקה ממנה אני יודע להגיד מה מקור ההשפעה ועל מי היא משפיעה ואיפה. ניקח לדוגמא את נחל חברון, בימים

מסויימים נקבל שפכים שיורדים מההר בחברון לנחל ומתחבר לנחל באר שבע ומזהמים את המים.

יש פה קשר בין שתי יישויות פוליטיות שלא פועלות לצמצום הזיהום. מהצד השני אפשר להסתכל על תחנת הכח בחדרה שגורמת לזיהום אוויר, כחשש מפגיעה סביבתית בחדרה החליטו לאמץ שיטות אירופיות ולהגביה את הארובות מעל לקו האינברסיה ובכך למנוע את

זיהום האוויר בחדרה.

 

 

 

כשיש לי זיהומים חוצי גבולות שמדברים על זיהומים ממספר מוקדים שמשפיעים על האזור כולו: הים התיכון הוא ים קטן יחסית, כלוא, קצב זרימת והחלפת המים הוא יחסית קטן, כלומר ברגע שאני מוסיף לאותו ים כמויות מסויימות של זיהום זה יורגש יותר מהר מאשר באוקיאנוס. בעבר הים התיכון הלך והזדהם בגלל שהמדינות שסביבו הלכו והתפתחו וייצרו יותר שפכים שזרמו אל הים, הסיבה השנייה היא אוניות שהובילו נפט דרך תעלת סואץ לאירופה חלקים מהנפט היו בשוליים של האנייה

ונשפכו למים. הבנת הבעיות הזיהומיות האלו שמגיעות ממס' מקורות אך משפיעות כולן על הים. אם רק בישראל יטפלו בבעיה הזו זה לא יעזור וצריך שיתוף פעולה בין כל המדינות. במקרה של הים התיכון נחתמה אמנה ברצלונה בין מדינות שונות (ישראל, לבנון, סוריה, מצרים, מדינות בצפון אפריקה) שכללה

הנחיות בנוגע לזיהום הים- הנחיות כיצד לצמצם את הזיהום בים התיכון. בין מדינות, לעיתים גם מדינות עוינות, נחתמים הסכמות/אמנות בינלאומיים שנוגעים לנושאים הסביבתיים