הנקודה השלישית היא זיהום שהמקור שלו הוא מספר מקורות בעוצמות שונות שמשפיע על המערכת כולה: כשנדבר על פליטות גזי חממה נדבר על פליטות ברמות שונות במקומות שונים אך ההשפעה
היא השפעה גלובאלית. ההתעסקות במה שקורה בכל מדינה ומדינה היא חשובה אך לא מספיקה-
מה שקורה במקום אחד משפיע על המערכת כולה. באפריל 2010 במפרץ מקסיקו התפתחה טכנולוגיה של קידוחים במים מתוקים. התרחשה תאונה
באסדת קידוח וכתוצאה ממנה נקודת השאיבה של הנפט נשארה פתוחה ונפט מהקרקע זרם אל הים.
כתם הנפט הלך וגדל ולקח מס' ימים עד שעצרו את הזרימה. לדבר הייתה השפעה על בע"ח,
השלטונות האמריקאים השתלטו על העניין והגדירו אזורים שבהם מפסיקים את הקידוחים והדיג.
האירוע הטרגי הזה השפיע לא רק על מפרץ מקסיקו:
.1 מפרץ מקסיקו הוא אחד האזורים שבו עובר זרם הגולף זרם שעובר ולוקח איתו את מה שיש
בדרך. אותו זרם יכול לקחת את כתם הנפט ולהוביל אותו לאזורים שונים ומרוחקים מאוד. .2 דג הטונה, נמצא במפרץ מקסיקו ומיד אחרי התאונה נערכו מחקרים שניבו להבין כמה האירוע השפיע על דגי הטונה. הדגים יצאו ממפרץ מקסיקו ומגיעים לצפון האוקייאנוס האטלנטי כשהם
גדולים. הדיג הוא ענף כלכלי מאוד מרכזי. המחקרים לא מצאו עדויות ברורות לכך שאירוע
הנפט יצר השפעה משמעותית על הדגה.
.3 בין מפרץ מקסיקו יש אזור שבו הכלכלה מבוססת על דיג של שרימפס, האמריקאים סגרו את אזור הדיג ונתנה פיצוי לדייגים אך הביקוש לשרימפסים נשאר, כעת מישהו אחר יספק את אותם שרימפסים הוא יכול להיות באינדונזיה או בכל מקום בעולם. יכול להיות שמי שיספק
כעת את השרימפסים יפגע בסביבה במטרה לספק את הביקוש ההולך וגדל לשרימפסים.
עכשיו נחבר את כל מה שלמדנו בקורס לשני מושגים: גלובליזציה ומסחר בין לאומי:
גלובליזציה
לגלובליזציה יש הגדרות שונות:
- "תהליך דחיסה של העולם והידוק של כל הקשרים הקיימים – כלכליים, פוליטיים, חברתיים,
וסביבתיים בין פיתוח כאן וארועים בפינות מרוחקות בעולם"
- 2003) (Speth, המיזוג של הכל עם הכל… שווקים, כלכלות, וטכנולוגיה, בצורה כזו שמכווצת
את העולם מגודל בינוני לגודל קטן. כיווץ העולם והידוק כל" 2002) (Freidman, הקשרים .
- "בצורה פשוטה, משמעות הגלובליזציה היא שאירועים ופעילות בחלק אחד של העולם
משפיעים על בני אדם במקומות מרוחקים מהר יותר ובעוצמות גבוהות יותר and )Clapp "
Dauvergne, 2005(
התרחבות העולם –
התפתחות הגלובליזציה: (ע"פ רוברטסון:)
שלושה גלים:
1 .מסוף המאה ה15- "(גילוי אמריקה)" ועד תחילת המהפכה התעשייתית.
מקומות ושווקים חדשים, משאבי טבע ,הגירה מאירופה2. .
.2 המהפכה התעשייתית עד מלחמת העולם השנייה – .קולוניאליזם, ייבוא חומרי גלם וייצוא מוצרים,
ייצוא וייבוא של רעיונות 3. .מסוף מלחמת העולם השנייה ועד היום – .העצמת תהליכי הגלובליזציה, יצירת מנגנונים מפקחים
(קרן המטבע העולמית, הבנק העולמי, ארגון הסחר wto .) הלך והתעצם לאורך התקופה הזאת. כל
התהליכים שנוצרו קודם לכן עכשיו מעצמים והכל נעשה הרבה יותר גדול ויותר מהיר. בנוסף, עכשיו
אנחנו מייצרים מנגנונים שיאפשרו וידחפו את אותה גלובליזציה כמו קרן המטבע העולמית..
יתרונות וחסרונות הגלובליזציה על פי חנין: יתרונות: ביטול גבולות, שגשוג חברתי ( מצב שבו אותה גלובליזציה תייצר צמיחה ותגרום לשגשוג חברתי לכולם,) בשורת השלום העולמי אם יהיה שגשוג חברתי כלכלי אצל כולם עניין המלחמות יילך
ויפחת.. חסרונות: שגשוג חברתי (כלכלי) הוא לעשירים "(המתעשרים החדשים-" מאות מיליוני אנשים
שהופכים להיות אזרחים שחיים ברמת חיים גבוהה יותר מזו שהם חיו בה קודם,) הגדלת הפערים. פגיעה ברקמות החברתיות והתרבותיות המסורתיות (תהליך הגלובליזציה יכול לרמוס חברות
מסורתיות שהתפתחו במשך מיליוני שנים.) הקשחת הגבולות (הגבולות לא ירדו אלא הוקשחו בין המדינות יש אוכלוסיות מסויימות שעבורם הגבולות הוסרו ואוכלוסיות מסויימות שלהן הגבולות
הוקשחו- הגירה- היום כדי להגר למקום אמיד אתה צריך להיות או פליט או ממש עשיר ומשכיל,) יצירת גבולות חדשים (כתוצאה מהפערים החברתיים הגדלים,) ביטול הגבולות יצר תופעה של מהגרי
עבודה מהעולם העני לעולם העשיר. אין שלום עולמי- אופי העימותים השתנה.
המשמעויות הסביבתיות של תהליך הגלובליזציה: יתרונות (הפוטנציאל:) התייעלות, מעבר ל"טכנולוגיות נקיות" (חברות בינלאומיות יכולות להעביר את הטכנולוגיות שלהם בין מדינות,) צמצום העוני והשלכותיו הסביבתיות, הגברת המודעות הסביבתית
הגלובלית.
חסרונות (מגבלות:) המטרה הינה הגדלת הייצור (ולא התייעלות מבחינה סביבתית,) העברת פעילויות מזהמות למדינות עניות (אין סיבה למעבר ל"טכנולוגיות נקיות" יש חברות בינלאומיות שעברו ממדינה שבה אסור לזהם למדינה שבה לאפאחד לא אכפת אם אתה מזהם,) הפצת תרבות
הצריכה (הרבה יותר אנשים חיים באורח חיים מערבי וצורכים יותר.)
