אוצרות הזכוכית העתיקה לאורך המאות

באמצע המאה השמינית מתחילות להופיע קערות המוספריות – בעיקר מונוכרומיות, עשויות בדפוס. לרוב – אין הרבה עיטור. הדוגמה הקדומה ביותר לכלים מסוג זה נמצאה באזור מזרח אסיה, בתוך טומולוס

בעיר ואזור. הקערה מאוד מזכירה כלי מתכת שיוצרו באזור הזה בתקופה זו.

 

בנמרוד – קצת לאחר מכן מופיעות קערות כאלה. בנוסף התגלה באתר זה כלי דמוי אלאבסטרון – שנעשה ככה"נ ביציקה וזאת מפני שהוא מלא לחלוטין – החלק הפנימי שלו מעולם לא נקדח. על הכלי חקוקה

כתובת – ארמון סרגון מלך אשור, מה שמאפשר לתארך אותו בצורה די מדויקת.

 

בקפריסין – אלבסטרונים מאורכים עשויים באותה שיטה.

 

בתקופה זו – ניתן לראות תחילה של דמיון של הכלים לגרזן מקור הברווז, בעיקר באזור הידית.

 

 

– כלי פסיפס. כלים אלו נעלמים כמעט לחלוטין בתקופה זו, ובעצם ממשיכים להופיע

קבר 311 באשור

רק במסופוטמיה.

 

 

 

 

כלי הזכוכית ביציקה מגיעים בשלב זה עד לספרד, ברצלונה. תפוצה מאוד רחבה.

 

 

 

כלי מיוחד – אולי אורנה – גובה של כ30 ס"מ. מאוד עבה. עומד על רגל גבוהה ומלאה. לא ברור למה

שימש.

 

בממלכה העילמית – דרום מערב איראן – בקבוקים מאורכים, קצת מזכירים את מה שהיה בתקופת

הברונזה המאוחרת. בנוסף – שיבוצי זכוכית בפיסול )אוררטו – אזור הקווקז.( פזלי עץ שעוטרו בזכוכית.

 

אלות טקסיות מזכוכית.

 

במצרים – המשך המסורת – שיבוצי זכוכית, בעיקר באדום וכחול.

 

ממצא קטן

 

תבנית שיבוץ. שיבוצים של פנים על פיסול. בעיקר ממצאי עיניים וגבות. נמצאו גם באכזיב.

 

יחד עם זאת – ההופעה הראשונה של הזכוכית לאחר תקופת החושך היא בשיבוצי שנהבים – או מאחורי

השנהב כרקע, או לצד השנהב. שיבוצי זכוכית נמצאים גם על כלי חרס.

 

שנהבי שומרון – עשויים בסגנון פיניקי, מחקים דגמים מצריים. בחלקם התגלו שיבוצי זכוכית.

 

שנהבי האישה בחלון – דגם מאוד מזרחי. פני אישה מסתכלים החוצה, ומתחתיה – מרפסת. דמות מצרית.

כאן לראשונה יש שימוש בזכוכית ללא צבע משובצת על עלה זהב.

 

 

 

 

 

בנוסף בתקופה זו – הופעה של קערות שחיקה קטנות – ככה"נ לשחיקת איפור. עשויות הן מזכוכית עשויה

בדפוס, או מאבן עם שבוצי זכוכית.

 

במצרים – עדיין ניתן למצוא פיסול בזכוכית, כמובן ביציקה. נמצאו גם טבעות חותם.

 

בתקופה זו – בעיקר ממצא קטן, מעיד על הקושי בייצור הזכוכית.

 

חרוזים.

 

בתקופה זו – רק תחילה של ייצור מחודש. אין פה חדשנות או המצאה מטורפת, חשיבותה של התקופה היא

בכך שהזכוכית חוזרת להיות מיוצרת, לאחר תקופת החושך.

 

 

 

התקופה הבבלית 612-537

 

תקופת שלטון יאשיהו. השפעה מצרית חזקה. מרד צדקיהו, ולבסוף – חורבן בית ראשון.

 

שער אישתאר מבבל – לא ממש עשו זכוכית, אבל האריחים מזוגגים.

 

מכלולים מבבל – אלאבסטרונים, כלים מזכוכית המזכירים תקופות קדומות.

 

במצרים – התעשייה ממשיכה להיות בעיקר סביב שיבוצים ופיסול בזכוכית.

 

בארץ – מעט מאוד ממצא בבלי. אפרים שטרן – טוען שאין תקופה כזאת בארץ – וזאת משום שאין לה

עדות חומרית.

 

שוב אלבסטר ונים מאורכים. המכלולים באזור שלנו מעידים על מעין המשכיות.

 

באותה תקופה באיטליה – עליית האטרוסקית, מאופיינת בכלים מיוחדים לתעשייה זו. כלי ליבה, בעיקר

פכים ופכיות, מאוד שונים מאלו של הארץ.

 

התקופה הפרסית 539-330

 

בבל נכבשת ע"י כורש. 538 – שיבת ציון, הצהרת כורש. בניית ביה"מ השני. באזור החוף – שליטה של הפיניקים. האוכלוסייה היהודית, שהייתה מרוכזת באזור ההר בתקופה הבבלית, מתפרסת בארץ. מספריה

גדלים.

 

התקופה הים תיכונית הראשונה – כלים מאוד קטנים, עשויים בשיטת הליבה, ככה"נ נועדו להכלת בשמים. ככה"נ מחקים כלי חרס יווניים. ידיות דמויות ראש ברווז, והם בד"כ בגווני כחול עם עיטור

צהבהב. מופיעים במאות 7-6 לפנה"ס, והם הדומיננטיות באגן הים התיכון בתקופה זו.

 

יחד עם זאת – כלי ליבה מסופוטמית עדין קיימים. כמו כן קיימים גם כלים שעשויים על מוט. ככה"נ

מדובר בהשראה מקומית מתקופת הברזל  – אלבסטר ונים.

 

 

 

 

 

יחד עם זאת – השינוי הגדול בתקופה זו מתרחש בטכנולוגיית היציקה. ניסיון לחקות כלי מתכת הוביל לייצור כלים מזכוכית חסרת צבע. כלים אלו שימשו כנראה ככלי שתייה מאוד יוקרתיים – שדרכם ניתן

לראות את הצבע של היין. עיטור בדגמים צמחיים. מאות חמישית ורביעית לפנה"ס. עיטור דמוי שקדים –

מאוד אופייני, וניתן לראות התפתחות שלו, עד התקופה הרומית אפילו.

 

הקבוצה הים תיכונית – תפוצה מאוד רחבה: הים השחור, הים התיכון.. לא ברור היכן יוצרו כלים אלו. ישנה כמות גדולה ברודוס, אך היא נמצאה בעיקר בקברים. הכלים – מחקים צורות יווניות, ויש הרבה

ממצא באזור האגאי. גם בחוף הפיניקי נמצא ריכוז ממצאים – אך בעיקר בשווקי עתיקות.

 

עיקר כלי הליבה בא"י – מרוכזים באזור החוף. אולי מדובר בעדות לכך שמדובר בכלי ייבוא. בעיקר

אמפוריסקוס.

 

ממצא קטן – חרוזי עיניים. מתחילים להופיע בכמות גדולה. ככה"נ נוצרו ע"ג מוט. מופיעים בכל המכלולים, ככה"נ בשל היותם זולים יחסית לכלי הזכוכית הגדולים. גם התפוצה שלהם – בעיקר לאורך

החוף, בעיקר בבתי מגורים.

 

תליונים דמויי ראש – מחולקים לשני חלקים: .1 טיפוסים דמוניים, מעוותים. .2 טיפוסים אנושיים.

מתחילים להופיע לראשונה בתקופה הפרסית.

 

ככה"נ יוצרו ע"ג מוטות מתכת. אולי מדובר על השפעה פיניקית – בעיקר של מסכות חרס. עיקר הממצא

– מצרים. בעיקר באזור החוף אבל גם באזורים אחרים.

 

–    חותמות זכוכית בצורות שונות. רוב חותמות הזכוכית התגלו באזור שומרון. – מרכז שלטוני. בסמוך

לבולות מואדי דליה.

 

 

 

בתקופה הבבלית – אין לנו כמעט מידע על הכלים בארץ. הופעת כלי ליבה שממשיכים מסורות ברזליות

לעומת הופעת מסורות אטרוסקית חדשות.

 

בתקופה הפרסית – עושר גדול של כלים וצורות, תפוצה רחבה, ממצא קטן וגם גדול.