קברים ומנהגי קבורה בגליל – פרק ב'

 

חילזון – נטופי. 12,000 לפנה"ס. לפחות 28 קברים. ככה"נ אין באתר שרידי מבני מגורים – ייתכן

שמדובר באתר קבורה.

 

בתחתית אחד מבורות הקבורה התגלתה קבורה עתיקה מאוד, עליה הונח לוח אבן משולש. את הבור אז

כיסו בטיח בו שובצו אבנים שטוחות. הגופה עצמה כוסתה ב10 אבנים גדולות. מנהג הקבורה הזה –

אטימת הגופה והרחקתה ממתחם המגורים מעיד אולי על פחד מהמתים.

 

בתחתית הבור התגלה שלד של אישה כבת ,45 בעלת פגמים גופניים שמעידים ככה"נ על כך שצלעה

כשהייתה בחיים. תנוחת קבורה מיוחדת – רגליים מפושקות ומקופלות פנימה. סביב לקבורה נמצאו:

 

50 שריונו של צבים, עצמות של חזיר בר, זנב שור בר, גולגלות של טורף ממשפחת הסמוריים )דאלק,(

עצמות של כנפי עיט, בסידור מיוחד.  בנוסף – כלי עצם, כלי בזלת, ולבסוף – כף רגל של אדם בוגר.

 

זוהי קבורה יחידה במינה. החופרות מציעות שמדובר בשאמאנית של השבט – וזאת מפני שתופעה כזאת של חפצי לוואי לא מוכרת לנו ממקומות אחרים. מכיוון שמדובר באחת הקבורות העתיקות באתר, ייתכן

שזה מה שהיווה את מוקד המשיכה לקבורות מאוחרות יותר.

 

 

 

 

 

 

בתקופה הניאו ליתית – המהפכה החקלאית. ביות בע"ח והצמחים מגיע לשלב ,… ויש מעבר מאסיבי

להתיישבות קבע.

 

התקופה מחולקת לשניים – לפני הופעת הקרמיקה ואחריה.

 

המעבר להתיישבות קבע הביא לשינויים תרבותיים מרחיקי לכת. יחד עם זאת, בראשית הקבורה – הנק"ק א' – לא נמצאו כמעט קבורות. יחד עם זאת – במעט שנמצאו אפשר לראות נמשכיות של מנהג הסרת

הגולגולת.

 

נק"ק ב' – תחילה של קבורת המתים מתחת לרצפת הבית – מנהגים של משפחתיות. בניגוד למנהג ההרחקה של התקופה הנאטופית, כאן אנחנו רואים דווקא מנהג המרמז על הדגשת תחושת השייכות של

המת למשפחה, גם לאחר שנקבר.  התרחבות תופעת ניתוק הגולגלות.

 

שער הגולן – דוגמאות לקבורה של אדם ללא הגולגולת. כנראה שהסרת הגולגולת נעשתה במהלך הוצאת

הגופה לשם קבורה משנית.

 

 

 

 

-גולגלות מכוירות – התופעה התגלתה לראשונה ביריחו. הגולגולת המוסרת עוברת תהליך שבסופו היא מקבלת פרצוף חדש – ע"י עקירת השיניים והסרת הלסת התחתונה, ציפוי הגולגולת בטיח ועיצובו

כפרצוף חדש, יש שמציעים שהפנים החדשות עוצבו כך שיראו זקנות יותר. ככה"נ מדובר בפולחן אבות – האדם שנפטר מצטרף לאבותיו שמתו לפניו, הגולגולת שלו נקברת מחדש מתחת לרצפה, לא ביחד עם

השלד המקורי. הצעה אחרת – הגולגלות הועברו למרכזי פולחן אחרים שם נערכו לכבודם טקסים.

 

 

מערת הקבורה הכלקוליתית בפקיעין שבגליל על רקע ממצאי התקופה בא"י

 

ד"ר דינה שלם

 

במאי 1995 התגלתה באקראי מערת קבורה כלקוליתית בפקיעין. המערה נחפרה ע"י רשות העתיקות  –

חפירה גדולה מאוד, משום שהובנה חשיבותה של המערה הזאת.

 

 

 

 

התקופה הכלקוליתית – .5800-3600 כאן מדובר על השלב האחרון – המפותח של התקופה,

הכלקוליתית המאוחרת, בשלב זה יש כבר די הסכמה על התיארוך – בין 4500-3600 לפנה"ס.

 

 

 

 

 

 

– אחד הדברים המאפיינים את התקופה הכלקוליתית הוא כפרים המורכבים ממבנים מלבניים, עם חצר מלבנית. לראשונה בארץ – בתקופה זו – מבנה המוגדר כמקדש )המקדש בעין גדי.( זהו מקום מבודד יחסית, לא מקום שעוברים בו בד"כ, ולכן הנטייה היא להתייחס אליו כאל מקום

עלייה לרגל.

 

–    עבר הירדן )ע'סול( – ציורי קיר מפורסמים.

 

–    כלי פולחן בגילת.

 

–    המטמון מנחל משמר )אולי קשור למקדש בעין גדי.(

 

 

 

 

חפצי אמנות ופולחן – יש לציין שמאחורי מה שאנחנו מכנים 'אומנות של ימי קדם' הייתה תמיד כוונה

ועומק. בעצם דברים שאנחנו לא ממש יודעים.

 

המשכיות – בוודאי כל סוגי הצלמיות, דגם האידרה הניאוליתי הממשיך גם במסורת הכלקוליתית ועוד.

 

-זוהי תקופה בה אנשים חיים בישובי קבע – חלקם מאוד גדולים )בדרום.( החקלאות מתפתחת, זוהי התקופה שלאחר מה שמכונה 'מהפכת המוצרים המשניים,' השבחת זנים לחקלאות, ביות החמור לצרכי  עבודה. מבחינת קרמיקה- שימוש באבניים. עלייה ברמה לעומת הניאולית. עדויות לשימוש בזהב ובנחושת והופעת חומרים חדשים: שנהבי פילים והיפופוטמים, שימוש במתכות. עדויות למסחר, ייבוא

חומרי גלם ואיתם – השפעות תרבותיות. מבחינת פולחן – הופעת המקדשים הראשונים ויחד איתם חפצי

אמנות ופולחן.

 

ללא ספק מדובר בחברה מורכבת, בעלת מעמדות, בעלי תפקידים והתמקצעות. ייתכן אף שהיו קיימים

מוסדות לקבלת החלטות.