– למה לומדי ציידים לקטים, שהם לכאורה חלק שולי בחברה הן מבחינה תרבותית והן מבחינה
גיאוגרפית? קודם כל יש לזכור שחבורות הציידים-לקטים המודרניות נדחקו לשולי החברה.
– מדובר במין ההומו, שהופרד לפני כ7 מליון שנה מאותו ענף שיתפתח לבסוף לקופי האדם של
ימינו. מין ההומו עצמו – הופרד לפני כ 2 מליון שנה. הומו סאפיינס – לפני כ200,000 שנה. הומו סאפיינס – סאפיינס – לפני כ50,000 שנה. ראשית החקלאות – לפני כ10,000 שנה. כך שבכל הקריירה האנושית, בת כ7 מליון שנים, עד תחילת החקלאות אנחנו מדברים על כלכלה
של ציד ולקט.
בשנות ה-60 רוברט אנדרי, בהתבסס על מחקריו של דארט )מגלה התינוק מטאנג( כתב ספר ובו טען שהאדם היה מלכתחילה ציד, וזהו המקור לכל הפגמים באופי האדם כיום. כך טען שטבע האדם הוא להיות
אלים ולכבוש את האחר, ונובע מהיותו בראש בראשונה ציד.
בשנות ה-2000 יצא ספר נוסף הטוען שהדיאטה הטובה ביותר לאדם היא דיאטה המתבססת על מה שהוא
אכל כשהיה ציד לקט.
בעזרת לימוד האדם כציד לקט נוכל לפתח עין ביקורתית.
– סיבה נוספת לחקירת ציידים לקטים מודרניים היא האתנוגרפיה – תיעוד עמים. שימת דגש על
מנהגים, אופי היישוב, ארכיטקטורה, ובעיקר הדגשת הפרטים להם )לדעת המתעד( תהיה חשיבות ארכיאולוגית מאוחר יותר, כך ניתן לזהות תהליכים. באתנו ארכיאולוגיה אפשר ללמוד דברים שקשה לראות בחפירות פרופר – למשל כמות האוכלוסייה בישוב מסוים, כמות האנשים המתגוררים בכל מבנה, כמות מוקדי האש שבשימוש בכל חברה. הקשר בין הסמלים לארגון
החברתי ולדגם היישוב.
חקר ציידים מודרניים נופל ברמה מסוימת בתוך התחום הזה של אתנו ארכיאולוגיה.
ישנה נטייה להתייחס לאנשי החברות הקדומות כציידים-לקטים. אולם – מחקר של חברות מודרניות מצביע על כך שזוהי טעות ויש להפריד בין השניים. לדוגמה – אסקימואים – לא אוכלים צמחים, משום שאין בסביבתם. מצד שני, הדיאטה של הבושמנים מורכבת מכ80% צמחים, כך שיש להתחשב בסביבה הטבעית בה חיה כל חברה להבנת הדיאטה. מידע כזה, גם אם חלקי בלבד יכול להישאב מחברות דומות
בנות ימינו.
יש לזכור – שכאשר מדובר על חברה נוודית – יש צורך לסחוב ילדים בידיים. אנחנו מגלים שמרווח הילודה בחברות נוודיות הוא יותר גדול מחברה של יושבי קבע, מהסיבה המעשית שאי אפשר להיות
ניידים עם יותר מדי ילדים קטנים. אי אפשר לסחוב יותר מילד אחד על הידיים.
סיבה נוספת – היא שכאשר מדובר בחברה נוודית האדם תלוי בטבע, הוא מוגבל. בחקלאות – האדם
משפיע יותר על הכלכלה שלו, ויותר מכך, כעת יש יתרון למשפחות גדולות – עזרה בעיבוד האדמה.
בשנת 1965 – התקיים כנס בשם – האדם הציד )מילולית – הגבר הציד,( וכשנה לאחריו יצא ספר הנושא את אותו השם והוא שעשה את המהפכה בחקר הציידים לקטים. לפני פרסום הספר נהוג היה לחשוב שכלכלת האדם נשענה על הציד – אותו סיפק הגבר. תוך דיון בכנס התברר שהלקט הוא שהיווה דווקא חלק מרכזי בדיאטה ולא הציד. כעת נהוג להאמין שכ80% מהדיאטה של הציידים לקטים התבססה על
לקט – עליו היו אחראיות דווקא הנשים.
מהפכה נוספת הייתה בתפיסת כמות העבודה שנדרשה ע"מ לשרוד. בחברה נוודית, נדרשות כ15 שעות
עבודה לשבוע כדי להתפרנס. כמות שעות העבודה הנדרשות עולה רק עם תחילת החקלאות.
