חשיבותו של האתר עובדייה
נחפר ע"י שטקליס בשנות ה,50- ע"י עופר בר-יוסף וצ'רנוב בשנות ה,70-80- צ'רנוב המשיך אח"כ
בבדיקת מכלול עצמות בע"ח. נמצא בעמק הירדן, דרומית לכנרת, בגליל. שייך לאשלית תחתונה,
מתוארך ל1.4 מיליון. בר יוסף הגדיר 4 שלבים גיאולוגיים: LI-FI-LU-FU (אגמי תחתון-נחלי תחתון-אגמי עליון-נחלי עליו.) רוב הארכיאולוגיה שייכת לנחלי תחתון .)FI( ההשתכבות האתר כיום היא אנכית – זזה בגלל שברי משנה טקטוניים, כך שהחפירה דרך השכבות היא על הקיר של האתר
ולא על הקרקע. זהו האתר הקדום ביותר שנמצא בארץ: מאפיין את היציאה מאפריקה (נמצאו
קדומים יותר, עובדייה הוא אחד הגדולים)אתה היציאה מאפריקה הקרוב ביותר לאפריקה שנמצא. תוארך עפ"י מכלול עצמות בע"ח. מכלול הכלים נמצאו אבני יד גסות, כל קצוץ, קופיצים – עיקר
המכלול, כלי נתז, הצרונים וספרואידים -עשויים מחומרי גלם שונים (בחירת חומרי גלם.)
עובדייה הוא אתר בדרום הכנרת אשר לפני 1.4 מיליון שנים ישב על גדות אגם עובדייה.
באתר נמצא הממצא הקדום ביותר להתיישבות אדם בא"י ועל כן חשיבותו הרבה למחקר. האתר נתגלה בסוף המאה ה19- ע"י חופר גרמני, בלנקנהורן, הוא מצא בשכבות סימן של רכיכת
מנלופסיס החיה במים מתוקים בלבד.
האתר נחפר ע"י שטקליס משנת 1960-1967 והמשיך אותו בר יוסף בין השנים .1968-1974 באתר נמצאו עצמות בע"ח שהיו מוכרים מאזור אפריקה ואירופה (נמר, פיל, היפופוטם) וכלי יד של
אדם. בעקבות פעילות טקטונית בעמק הירדן, השכבות בתצורת עובדייה התרוממו ולכן בחתך השכבות אינן אופקיות אלא נוטות. החפירות נעשו בצורה אנכית ובעזרת תעלות. הממצא האנושי באתר מעיד על הימצאות האדם (אירקטוס כנראה) ועל כיוון התפשטות האדם מאפריקה לאורך השבר לכיוון
אירופה.
השכבות באתר:
:LI אגם קדום (האתר נמצא מתחת למים.)
:FI מפלס האגם יורד והאתר נמצא על חוף האגם. – הרבדה נחלית.
:LU מפלס האגם עולה (האתר שוב מתחת למים.)
:FU המפלס יורד. – הרבדה נחלית.
הממצאים הקשורים לאדם נמצאו בשכבה .FI שכבה חלוקית עליה נמצאו שרידים של בני אדם.
מפלסים אלה נקראו מפלסי החיים. האדם יצר כלים מחומרי הגלם באזור: פריטי צור לחיתוך, ספרואידים מאבני גיר ואבן יד (קהה למטה והולך וצר למעלה) מצור. באתר גם נמצאו שרידי בע"ח כגון אנטילופות, איילים עם מוטת קרניים גדולה מאוד, פילים טורפים, קרנפים, נמר-חרב. נמצאו גם שרידי שיניים המרמזים על דמוי אדם שחי שם. האתר מציין את התפשטות האדם ויציאתו מאפריקה לפני כ-מליון וחצי שנים. הגירה מאולדווי לאורך השבר הסורי-אפריקאי אל עובידייה
ומשם לאירופה.
5
.14
כלי החרס של התקופה הניאוליתית בתקופה הניאוליתית חלה התפתחות בהליך יצירת כלים ובמקום כלים עשויים סיד החלו ליצור כלי חרס. החידוש העיקרי בתקופה זו הוא השימוש בטכניקה פירוטכנית לשריפת הקרמיקה, כנראה
ההשפעה הגיעה מאזור סוריה.
ניתן לחלק את התקופה לתרבויות:
-ירמוקית (שער הגולן:) הקרמיקה הקדומה בא"י. מאופיינת ע"י חריטות דגם אדרת הדג,
קנקנים עם ידיות צוואר וקרמיקה צבעונית ומעוטרת.
-יריחו: קרמיקה עם עיטורים בצבע אדום, כמעט אין דגם אידרה, אין חריטות אלא צביעה באדום. -ואדי רבה: כלי חרס ממורקים בשחור ואדום, מופיעה צורת שפת קשת (שפה קמורה – מזכירה את
הספרה )8 וכלי חרס עם תבליט דמויות אדם.
–תרבות קטיף: שכיחות לידיות גדולות ועבות. החרסית עורבבה עם קש לחיזוק החרס. התרבות הקטיפית היא המאוחרת מבין תרבויות התקופה הניאוליתית ויש המשייכים אותה
לתקופה הכלכוליתית.
.15
נטופית מוקדמת ומאוחרת התרבות מופיעה בתקופה האפי פליאוליתית המאוחרת. בין 13,500 ל10,200- אלף לפנה"ס. היא נקראת על שם ואדי נאטוף שם גארוד גילתה אותה לראשונה ב1928- והגדירה אותה כשחפרה במערת שוקבה. בבסיס המערה מצאה גארוד מאפיינים של התרבות המוסטרית. האתרים הנטופים
מתרכזים בעיקר באזורי הצומח הים-תיכוני. התרבות מאפיינת את תחילת יישובי הקבע וביות הצמחייה. כלי המאפיין את התרבות הוא
המיקרוליט הסהרוני. ככל שנעים קדימה לאורך התקופה הסהרונים הופכים לקטנים יותר.
מוקדמת: 13–11 אלף שנה. שכיחות של מיקרוליטים סהרונים גדולים שנוצרו ע"י שברור חילואן (סדרת מכות על הקצה היוצרת סהר משני צדדים.) בעינן נמצאו בתים מעוגלים ובחלקם מוקדי אש. שקעים לעמודים במרכז המבנה
– מעיד על מבנה קל שבסיסו אבן והשאר חומר מתכלה. קבורת בודדים.
מאוחרת: 11–11 אלף שנה.
.16
קטנים (עד ס"מ) ללא שברור על הגחון. המבנים הופכים לקטנים יותר
שכיחות של סהרונים
והקבורה לקבוצתית.
האשלית התיכונה-עליונה באר ישראל
התרבות האשלית מאופיינת באבני יד דו פניים. ניתן לראות התפתחות בכלים בין התקופות.
בעליונה הכלים מחודדים, קטנים יותר וסימטריים.
אשלית תיכונה – 800 אלף שנה .BP אתרי מפתח: גשר בנות יעקב, עברון, רוחמה ; ממצאים:
קופיצים מבזלת (גשר בנות יעקב,) אבני יד דו פניים (עברון.)
אשלית עליונה – 400 אלף שנה .BP אתרי מפתח: ברכת רם, מעיין ברוך, רבדים, מערת טאבון, אום כתפה ; ממצאים: שרידי עצמות בע"ח\ כלים דו פניים (רבדים,) צלמית מאבן – ייתכן ופריט
האומנות הראשון בעולם אם אכן שימש כפריט אומנות (ברכת רם,) כ8,000- אבני יד (מעיין ברוך.)
שרידי אדם במערת אום כתפה המהווה ראיה לכך שהאדם החל להתיישב במערות.
