פרהיסטוריה של ארץ ישראל

.4  מבני ציבור בתקופה הניאוליתית

ניאוליתית קדם קרמית א.' בתקופה הניאוליתית ממשיכים להופיע מבנים עגולים שהופיעו עוד בתרבות הנטופית אך לראשונה מופיעים מבני ציבור שמשרתים את בני האדם החיים בסמוך ולא משמשים אך ורק למגורים. בתקופה זו הופיע העיר הראשונה בארץ ישראל – יריחו ובה נמצא מבנה עגול ששימש, תחילה, כמגדל שמירה על העיר ולאחר מכן כאתר קבורה. באתר ג'רף אל אחמר שבצפון סוריה (ברך הפרת) נמצא מבנה ציבורי עגול מהתקופה הניאוליתית הקדם קירמית א,' מבנה דומה נמצא באתר וואדי פאיינן שבירדן ונטען שזהו המבנה הקהילתי הראשון. המבנה שנמצא בג'רף אל אחמר ככל הנראה שימש לפולחן כלשהו (אולי פולחן הבקר – כיוון שנמצאו בו קרני בקר, כפי שניתן לראות באתרים דומים מהתקופה.) גם באתרים נוספים בתורכיה כגון נוואלי צ'ורי וגבלקי

טפה נמצאו מבנים מלבניים גדולים מרוצפים טיח ששימשו ככל הנראה כמקדשים.

 

 

.5 תרומת נוויל וגארוד למחקר הפרהיסטורי של ארץ ישראל בתקופה הפלאוליתית העליונה -21K45( K לפנה"ס) כמעט ואין שרידים של בני אדם קדומים באזור ארץ ישראל, אך עדויות לנוכחות ולפעילות של אותם אנשים יש לרוב. כלומר, אנחנו לא יכולים

להגיד איזה סוג אדם חי כאן באותה התקופה, ההומוספיינס או הניאנדרטל. כמו כן, אין כמעט עדויות ל"פרץ היצירתי" שאפיין את אירופה בתקופה זו. נוויל וגארוד חילק תקופה זו בא"י לרצף

תרובויות ע"י שישה שלבים.

 

.6 קלבסוס טנטה – tanta Kalavasos אתר  רב  שכבתי  שמכסה  את  כל תקופת הפליאוליתית הקדם קרמית ב' בקפריסין. אחד הדברים  שנמצאו באתר, שיהפכו למאפיינים של קפריסין כולה, הוא מבנים ברורים. מבנה מעוגל עם קירות ישנים באמצע. אחת ההצעות לשחזור הוא שהקירות המרכזיים הישרים הם תמך לקומה שניה

למבנה. אלמנט נוסף, גם הוא מופיע לראשונה ויהפוך למודל, והוא חומה לאתר. נמצא מבנה נוסף,

גדול, דמוי ,KIVA צורת ספירלה, ויתכן שהיה מבנה ציבורי. הקבורה באתר היא קבורה מכווצת. על

ציור קיר רואים אדם שמרים את שני ידיו כלפי מעלה, אולי רוקד. אתר בקפריסין. האתר קדום וממשיך לתקופה מאוחרת, הוא מורכב משכבות רבות. ניתן לראות בו את התפתחות היישוב מהתקופה הניאוליתית קק"ב עד סופה. באתר מבנים מעוגלים במקבץ צפוף שחלקם נראים כמבני ציבור ומחולקים במחיצות, האתר גם מוקף חומה. למבנים באתר זה יש שרידי קירות בתוכם. באתר נמצאו ציורי קיר של דמויי אדם המרימים ידיים למעלה, קבורה מכווצת המאפיינת את התקופה הניאוליתית ואובסידיאן, דבר המעיד על קשר עם היבשת (מקור האובסידיאן באנטוליה.) עם הזמן ניתן לראות שממצאי האובסידיאן התמעטו, דבר המעיד על ניתוק מהיבשת. כמו כן, המשכיות המבנים העגולים מעידה אף היא על נתק והמשכיות של תרבות

קודמת אשר ביבשה כבר התפתחה.

 

.7    דרך החיים הנטופית

מהפכה בדרך החיים של בני האדם-תחילת התיישבות הקבע. ב1928 דורתי גרוט מגיעה לארץ, ראש אגף העתידות מדווח לה על מערה שנמצאת היום בשומרון, על גדות נחל נטוף. ואומר שיש מערה פרהסטורית עם הרבה חומר כמו כלי צור ועצמות והיא באה ומבצעת חפירה . במערת שוקבה היא מגלה את אותם כלים שנקראים סהרונים כי השבורור יוצר צור של סהר, והיא מצאה להבי מגל, להבים שהכניסו אותם לכד ושמשו כניצול לחציר וחיתוך של דגנים ולכן בנוסף שהיא מוצאת שרידי בניה יש את הקבוצה הראשונה של האנשים שמתיישבים קבע

ומנצלים את הדגנים ולכן היא בעצם מגדירה אותה כתרבות נטופית.

התיישבות קבע-  מקום  שבו  אנשים  שוהים  ללא  התחשבות  בשינויים  חברתיים  או  סביבתיים

שמתרחשים בפרק זמן. לא משנה אם קורים תהליכים תרבותיים אנשים נשארים באותו מקום כל

השנה וזה שינוי גדול למה שהיה קודם לכן שאנשים נעו במרחב. (קריטריונים של התיישבות קבע מבחינה ארכיאולוגית

.1  ארכיטקטורה- מתחילים להופיע מבנים כמו מבנים של זקני השבט

.2   קבורה

.3 פסולת .4   שטח גדול-שטח ישוב

.5 תרבות חומרית: הצטברות של שרידים ארכיאולוגים

.6   אחסון- אם אתה נשאר כל השנה אחד הדברים החשובים הם צבירה של עודפים.

 

2

 

 

 

 

ניקוי שיטתי של המבנים שינויים טיפולוגים וטכנולוגים של התרבות: כלי שחיקה

תזונה- סוגי ומגוון של ב"עח וצמחים יש שינוי בתזונה, עדויות לביות

קיומם של בעלי חיים- סוגים של עכברים אתנים ושועלים, הם נמשכים להתישבות ליד האדם.

ברגע  שאנחנו רואים שינוי גדול בעולם בעלי חיים הוא האינדקציה הכי גדולה שיש התיישבות )

.7

.8

.9

.10

 

תקופה אפי-פליאוליתית מאוחרת. התרבות הנטופית מציינת את תחילת התיישבות הקבע בא"י

והמזה"ת. היא מציינת את תחילת ביות הצמחייה – חקלאות.

הבנייה היא בצורה מעגלית, לראשונה מופיעים מבנים גדולים בהם מוקדי אש לצד מבנים קטנים.

הקבורה מתבצעת בקבוצות, קבורה מאסיבית וקבורה מכווצת כקבורה ראשונית.

ההתיישבות יוצאת מן המערות. באתר מערת היונים נמצאו מחוץ למערה מבנים הבנויים כ"כוורת."

מבנים צפופים החולקים קירות. בתוך המבנים נמצאו קברים. עדויות נוספות להתיישבות קבע בתקופה היא הממצאים של עכבר הבית ודרור הבית שמתקשרים באופן ישיר ליישוב קבע. האדם בזמן זה לא עסק בגידולים אלא בניצול מאסיבי של השטח שלו מבחינת צייד אינטנסיבי של הגזלה (צבי ארץ ישראלי) ולקט תוך כדי הישארות בשטח ספציפי. ניצול

אינטנסיבי של הדגניים ואכן נמצאו כלים רבים אשר שימשו לעיבוד דגניים כגון מגלים וכלי דיש.

בתקופה הנטופית בני האדם החלו לאכול הכל משום ממצאי בעלי החיים הקטנים הרבים באזור. לסיכום: אפי-פליאוליתית מאוחרת. מציינת  את  תחילת  התיישבות  הקבע וביות  הצמחיה. הבניה

היא  מעגלית ולראשונה מופיעים מבנים גדולים ובהם מוקדי אש לצד הקטנים. הקבורה היא: מאסיבית, מכווצת ובקבוצות. במערת היונים נמצאו מבנים מחוץ למערה והדבר מעיד על יציאת ההתיישבות מן המערות. נמצאו עכבר ודרור הבית מה שמחזק את הטענה כי חלה התיישבות קבע בתקופה זו. האדם באותה תקופה לא עסק בגידולים אלא בניצול מאסיבי של הסביבה שלו. צד את הגזלה וליקט תוך הישארות בשטח ספציפי. ניצול אינטנסיבי של דגניים ואכן נמצאו כלי דיש ומגלים

לעיבוד הדגניים.