בתחילת המאה ה21 אנו תלויים במוצרים ובשירותים אקולוגים מכל רחבי העולם.. במקרים רבים, גידול וייצור מוצרים שונים משפיע על מבנה ותפקוד המערכות האקולוגיות, מעמיד בסכנה את תפקודן ואף את היכולת שלהם לספק את הצרכים שהולכים וגדלים- אנחנו חיים בכפר גלובאלי אך המציאות היא שעצם העובדה שאין לי איזון חוזר מהמערכות הסביבתיות ואני לא מקבל את הפידבק מהמערכת החברתית אליי גורם לי להתעלם מהם (רחוק מהעין רחוק מהלב) אך
המציאות השתנתה וכעת מה שרחוק ממני נהיה רלוונטי. מערכת חברתית ומערכת טבעית- שתי המערכות תלויות אחת בשנייה למרות שגיאוגרפית הן
רחוקות אחת מהשנייה. אם יש לי פידבק חיובי בין המערכות התהליך ילך ויתעצם (אם אני לא יקבל
מידע על מה שקורה. אם אני כן אקבל מידע על מה שקורה (פידבק שלילי) התהליך הזה יצטמצם.
שנת -2007 עלייה של מחירי הנפט בעולם שקשורה בשורה של תהליכים וזה נמשך כמה שנים.
העלייה גורמת לכלכלה ולטכנולוגיה לעבוד: הכלכלה מייצרת תחליפים והטכנולוגיה מייצרת תחליפים. נכנס לשוק השימוש באתנול כתחליף לדלק מנפט. כדי לייצר אתנול יש מס' שיטות, המערכת
האמריקאית משתמשת בתירס ואנחנו רואים משנת 2007 עלייה בייצור האתנול ממקור התירס. הביקוש לתירס עולה ולכן המחיר שלו עולה לאורך השנים. החלק של התירס בארה"ב שמוקצה עכשיו
לתעשיית האתנול הולך וגדל ומ10% גדל לכ40% היום. כתוצאה מהשילוב של הדברים:
.1 מחיר התירס עלה
.2 יש לי פחות שדות תירס שמייצרים מזון.
מחיר התירס בארה"ב משפיע על המערכת כולה בצורה גלובאלית מחיר התירס עלה במקסיקו ובמקומות נוספים בעולם. זה לא אומר שאין מזון זה אומר שיותר אנשים מתקשים לרכוש את אותו
מוצר בסיסי. הביקוש לתירס יוצר מצב שעכשיו החקלאי האמריקאי צריך לייצר יותר תירס אך יש לו מגבלה של
שטח, החקלאי עושה את החשבון ומחליט לוותר על השטח שהוא מקנה לסויה ובמקומו מגדל תירס. הביקוש לסויה לא ירד בעולם ומישהו עכשיו צריך לספק אותו. ברזיל הפכה להיות ספק של סוייה בעולם והיא מקצה חלקות נבחרות בברזיל לייצור הסוייה ובתהליך הזה היא דוחקת לשוליים חקלאים קטנים, אותם חקלאים קטנים מגיעים לחלקות שעל מנת לגדל בהם הם צריכים לפגוע בסביבה
(שריפה של עצים)..
זו דוגמא לאיך פעולה במקום אחד (מחסור בנפט) משפיע בצורה גלובאלית ויוצר מעגל שלם של
השפעה.
גלובליזציה ומסחר בין לאומי: מה שמאפשר ומניע את הגלובליזציה זה מסחר בין לאומי
תהליכי הגלובליזציה קשורים קשר הדוק לתהליכי הגברת המסחר הבינלאומי:
אם גלובליזציה "מקטינה" את עולמנו אז המסחר הוא אחד האמצעיים העיקריים לכך. – אם גלובליזציה מקדמת יעילות, מסחר בין לאומי הפועל על פי עקרונות היתרון היחסי הוא האמצעי
לקידום יעילות זו – .אם מטרתה של הגלובליזציה היא להגדיל את הרווחה האנושית על ידי יצירת והגברת הצמיחה
הכלכלית ,מסחר הוא האמצעי העיקרי להשגת מטרה זו.
מסחר וסביבה:
יתרונות: הגדלת כושר הנשיאה, התייעלות. חסרונות: היקף המסחר: לפי דיילי: "אם נשווה את המסחר הבין לאומי לעוגה עם ציפוי – בעבר הייצור המקומי היה העוגה והציפוי היה סחורות שהגיעו מעבר לים, היום הפכו הסחורות המיובאות להיות מרכיבי העוגה העיקריים" כשמסתכלים על חלק גדול ממדינות העולם רואים מצב שבו הציפוי והמרכיבים העיקריים מתערבבים. היום ההסתמכות על מקורות מקומיים הולכת ויורדת וההסתמכות
על מקומות אחרים הולכת וגדלה.
הניתוק שבין נקודות הייצור לצריכה: ניתוק פיזי וניתוק מנטלי.
הגדלת התלות במצב המערכות האקולוגית של אזורים אחרים בעולם.
יש לי שתי מדינות: אחת מייבאת ואחת מייצאת. נסתכל לדוגמא על בננות. היכולת של המדינה המייצאת מסתמכים על שירותי מערכת- היא צריכה שהמערכות שלה יאפשרו את תנאי הייצור (קרקעות, אקלים).. ככל שהביקוש הולך וגדל יש לי עוד
ועוד ייצור ושימוש בשירותי המערכת. אני עכשיו אכניס אליה עוד דברים (דשנים, חומרי הדברה).. ואגדיל את הייצור. לאחר זמן מסויים תהיה לי ירידה באיכות הקרקע ובמערכות הסביבתיות וכך אני אצטרך להכניס עוד ועוד משאבים ודשנים כדי להגדיל את התפוקה. המדינה המייבאת לא רואה את
הדברים הללו, אך העניין שלה הולך וגדל מכיוון שהיא תלוייה במדינה המייצאת.
דוגמא נוספת: רוסיה ,2010 קיץ יבש שגורם לשריפות ענק. מה רוסיה עושה? סוגרת את הייצוא של חיטה ודגנים. היא המדינה היצואנית מס' 3 של חיטה בעולם. ברגע שהם מפסיקים את הייצוא כל
מחירי החיטה בעולם עולים. לאחר תקופה הדברים מתאזנים ורוסיה חוזרת לייצר חיטה. דוגמא נוספת: פינלנד סין ורוסיה. השטח של היער במדינות השונות שנחשב לשטח מוגן: הסינים מגדילים את אחוז היער הסיני שנמצא תחת הגנה אך הביקוש לעץ בסין הלך וגדל. מי יספק את העץ עכשיו? במקרה הספציפי הזה הספק הוא רוסיה מכיוון שהסינים והפינים שומרים על שטחים יותר גדולים: במקום אחד יש לי שמירת טבע שהולכת וגדלה אך מצד שני היא גורמת לחוסר שמירת טבע
והריסת המערכת הסביבתי הרוסית.
