סביבה וחברה התלות וההשפעה האנושית – חברתי כלכלי וסביבה מול שפע וסביבה

שפע כגורם חיובי: -צריכה- תת צריכה יכולה לעיתים לגרום להפרעה סביבתית. ברגע שאני צורך את הבסיס אני יכול להתעסק בדברים אחרים- חינוך, תרבות, סביבה..הבעיה מתחילה כשצורכים יותר מדי -מודעות סביבתית- רובנו מודעים לנושאים סביבתיים שונים. רמת המודעות גבוהה יותר

בקרוב אוכלוסיות שמאופיינות בשפע. -השקעה בצמצום השלכות סביבתיות

 

 

שפע כגורם בעייתי: -צרכנות וצריכת יתר-ככל שצורכים יותר יש יותר פליטות חממה (הרבה רכבים על הרבה

אנשים)

 

 

 

 

-הרחקת ההשלכות הסביבתיות

 

אינדקס הפיתוח האנושי + הסביבה:

הכניסו לאינדקס את רמת הפליטה של גזי החממה בכל מדינה: מדינות שהיו מדורגות במקום גבוה לפני שהוספנו את הגורם הסביבתי כעת כבר לא נמצאות

במקום גבוה (ארה"ב, אוסטרליה.)

 

העקומה הסביבתית של קוזנץ (כלכלן אמריקאי שלא עסק בנושאי סביבה:) קוזנץ פיתח אינדקס שמדבר על הפערים בחברה. לקחו את האינדקס שהוא פיתח ופיתחו

עקומה שמראה: יש לי הכנסה לאדם ויש לי השפעה סביבתית. העקומה אומרת שככל שמתחילים תהליך של פיתוח כלכלי רואים עלייה בהשפעה הסביבתית. ע"פ העקומה, בנקודה מסוימת המודעות הולכת וגדלה- אנשים הגיעו למצב שההכנסה וההשכלה שלהם מאפשרת להם להשקיע משאבים בצמצום ההשפעה הסביבתית. מנקודה מסוימת בעקומה רואים ירידה בהשפעה הסביבתית (לדוגמא- מערכת השפכים בישראל- בהתחלה היא גרמה לזיהום סביבתי ובשלב

מסוים הבינו מה הנזקים שהיא גורמת והתחילו לפעול למען צמצום הנזקים הללו.)

 

המתעשרים החדשים:

המעבר מהשפעות סביבתיות של עוני להשפעות של עושר. אם נסתכל על סין בשנת 2000 נראה שיש 24% שחיה ברמת חיים של מתעשרים חדשים

(רמת חיים שקרובה לנו,) היום מדובר כבר בכ.30% זה נכון גם בהודו ובעוד שורה של מדינות. ההיבטים הסביבתיים של השינוי: צריכת הבשר של סין בשנת 2000 הייתה 50 קילו לאדם (נמוך יחסית לצריכה ה אמריקאית,) צריכת הדגנים בסין עלתה ב20% מכיוון שעכשיו הם צורכים אותה בצורה עקיפה (על מנת להאכיל את בע"ח.) מתזונה שמבוססת על תזונה מסורתית בכמויות קטנות הם עברו לתזונה מערבית שמבוססת על הרבה בשר בכמויות

גדולות בעשור האחרון חברה הודית מאוד גדולה החליטה לייצר רכב מאוד בסיסי לכל פועל שיהיה מאוד זול לייצר אותו. הודי שמתחיל להיות מהמתעשרים החדשים יוכל להרשות לעצמו לקנות

אותו. כמות הרכבים בשנת 2050 בהודו תהיה יותר גדולה משהיא כיום. רב הרכבים כיום נמצאים במדינות העשירות של העולם, כשנתקדם לתחזיות של שנת 2020

ו2030 נראה שהודו וסין מתקרבת לאמריקה מבחינת מס' רכבים.

 

הקשר שבין עוני עושר ותהליכים משתנים:

נחבר את אינדקס הפיתוח האנושי וטביעת רגל אקולוגית: יש מדינות עם רמת פיתוח גבוה וטביעת רגל גבוהה יש מדינות עם רמת פיתוח נמוכה וטביעת רגל נמוכה

מדינות עם רמת פיתוח גבוהה וטביעת רגל קטנה: בד"כ מדינות שהם בדרך לטביעת רגל

גדולה או מדינות שניתן ללמוד מהם: איך מתפתחים ושומרים על טביעת רגל קטנה?

 

מספר טיעונים: מאפיינים חברתיים כלכליים שונים מעצבים את סוג ועוצמת התלות וההשפעה על המערכות

הסביבתיות: אוכלוסיות החיות בעוני – אוכלוסיות החיות בשפע – אוכלוסיות מעבר

• מורכבות הגורמים השונים מחייבת הבנה ופעולה רב ממדית אשר תכלול אמצעים

המותאמים לאוכלוסיות ומצבים חברתיים כלכליים שונים ברמה הבינלאומית בתוך מדינות

וישובים.

 

 

 

הגורם הכלכלי!.. גורמים המעצבים את מידת השפע

כלכלה וסביבה

את המפגש הזה נקדיש לכלכלה שמשפיעים על הרווחה גם ברמת הבודד וגם על רמת המדינה.

2 טיעונים מרכזיים:

 

 

 

.1 הכלכלה היא הבעיה- הכלכלה (התפיסה והביטוי בשטח) כחלק מרכזי בהשלכות הבעייתיות

של ממשק חברה וסביבה. .2 הכלכלה כחלק מרכזי בפתרון הבעיה- היא ככל הנראה מפתח לצמצום ההשלכות הבעייתיות

על הסביבה.

איך הכלכלה הפכה להיות חלק מהבעיה ואיך הכלכלה יכולה לטפל בבעיה?

 

הגורם הכלכלי לאורך ההיסטוריה האנושית: המערכת הכלכלית ברב החברות כמעט תמיד התפתחה במסגרת מגבלות כלשהם. היכולת של חברה במקום מסויים לגדול מוגבל במערכת הסביבתית. אנחנו רואים סוגים שונים של חברות לאורך ההיסטוריה שלא גדלו כי זה מה שהמערכת אפשרה. חברות שונות שנפגעו ממפגעים סביבתיים כמו בצורת ואז החברה יכולה או להמשיך ולהדלדל או לקום וללכת. יש אימפריות שונות שגדלו וגדלו

וגדלו והמערכת הסביבתית שהם היו צריכים הלכה וגדלה ע"י זה שהם נכנסו לעוד שטחים. לדוגמא: האימפריה הרומית שהגיעה למצב שהיא צריכה לספק מזון להרבה אנשים ולכן היא שלחה חיילים לשעבר לצפון אפריקה כדי שיעבדו שם קרקעות גם כדי לספק עוד אוכל לרומים וגם כדי לטפל בבעיה

של תעסוקה ברומא.

 

יש לנו מערכת שהיא צריכה את הסביבה והיא מתקיימת בה. הדבר הזה לא השתנה- רק התפיסה

השתנתה.

 

יש סוג של ניתוק בין המרכיב הכלכלי והחברתי למרכיב הסביבתי. הכלכלנים של ה200 שנה האחרונות אומרים שהמרכיב הסביבתי מנותק מהמרכיבים של חברה וכלכלה וכלכלנים של הזמן

האחרון אומרים שהמרכיב הסביבתי הולך וקטן ביחס למרכיב הכלכלי והחברתי. בשנים האחרונות יש איתותים שונים שאומרים שזהו מצב בעייתי ושצריך למצוא דרך לחברה את

הכלכלה והחברה לסביבה כך ששלושתם ישתלבו אחד בשני.