מרכיב שהופך להיות מרכזי ושומעים עליו יותר ויותר בשנים האחרונות.
מהי התנהגות?
דרך ההתנהלות של יחידים או מערכות ביחס לסביבתם (האנושית, הפיזית, הטבעית.) דרך התגובה של יחיד או קבוצה לפעולות וגירויים פנימיים או חיצוניים, במודע או שלא במודע, בגלוי
או בסתר, מתוך בחירה או כאילוץ.
התנהגות וסביבה:
דפוסי התנהגות היוצרים השפעות סביבתיות (מכוונות או בלתי מכוונות, ישירות או עקיפות.)
התנהגות פרו סביבתית: דפוסי התנהגות אשר יכולים לצמצם השפעה. כמו בחירה באמצעי
תחבורה/סכום מסויים. אותה התנהגות רגילה יכולה להיות התנהגות פרו סביבתית במודע או שלא
במודע.
כל פעולה שאני עושה בחיי היומיום שלי יש לה ממש סביבתי. חלק מהפעולות בעלות השפעה משמעותיות יותר וחלק משמעותיות פחות. החיבור של ההתנהגות של כולם יוצר אימפקט משמעותי יותר. רב האנשים לא שואלים את עצמם מה ההשפעה הסביבתית של ההחלטה שלי אם לנסוע ברכב
פרטי או באוטובוס ובכל זאת להחלטה של יחידים וקבוצות יש השפעה סביבתית משמעותית ביותר.
הבנת וניתוח הממשק שבין התנהגות וסביבה דורש מפגש של שחקנים שונים: התנהגות יצרנים- הדרך שבה יצרנים שונים מתנהלים, מה גורם להם לפעול ומה ישנה את הדרך
שבה הם פועלים. התנהגות יצרנית- אותו מפעל/ תעשייה עם השלכות סביבתיות. המטרה היא
להקטין את ההשפעות. לאורך כל ההיסטוריה אנחנו רואים התקדמות של מערכות יצרניות.
התנהגות צרכנים- אנחנו, בתפקידנו כצרכנים, (אותו צרכן ששותה את הקפה.)
נכונות לאמץ התנהגות פרו סביבתית המקום של המדינה והרשויות השונות
שחקני האמצע המקשרים בין השחקנים הנ"ל.
התנהגות יצרנית וצרכנית נמצאים באינטראקציה אחד עם השני. כלים מתכלים הם כלים שנועדו לספק פתרון לאינטראקציה בין היצרן לצרכן: כלים מתכלים שלא צריך לשטוף. (כמובן שהדברים יותר
מורכבים.) יש שחקן נוסף שנכנס לתמונה הזאת ומשחק גורם חשוב: המדינה והפעולות שהיא עושה כאמצעי להשפיע על הפעולות של הצרכנים והיצרנים ושחקני האמצע- אותם שחקנים שמתווכים בין השחקנים
השונים.
למה צריך להסתכל על דברים משני נקודות מבט? הצרכנית ויצרנית?
product a of cycle Life ניתוח מחזור חיים של מוצר. עם השנים אנחנו מבינים שלכל מוצר יש נקודות ממש לאורך חייו. חוץ משלב הייצור שהיה צריך חומרי הגלם, חומרי הגלם ממשיכים בתור מוצר אחרי שהם יוצרו. כאן נכנס אותו צרכן שעושה שימוש
באותו מוצר (ברב המוצרים בעולם המודרני נעשה שימוש קצר-) ההסתכלות על איך אנחנו מתנהלים
עם אותו מוצר היא חלק מאותו מעגל. החלק במעגל של הפסולת יכול להיות חלק מהמעגל וחזרה לאותה מערכת ולא חייב להיות הסוף שלה. לכל מוצר יש נקודות ממשק לאורך החיים שלו ומי שמשפיע על ההשלכות של זה הם שחקנים
שונים לאורך המערכת.
(הדברים הם לא חד משמעיים ונקודות הממשק הם לאורך כל מחזור החיים). הכניסה לכל גורם וגורם נועדה על מנת שנוכל לראות את הדברים בצורה מערכתית וע,ףי פירוק של הגורמים והבנתם נוכל לראות את הקשר בינם לגורם הסביבתי. ההבנה של הגורמים מאפשרת לי
לזהות פעולות שישפיעו עליהם.
הדברים הרבה פעמים תלויים במקום ובדרך ניהול המערכת, לדוגמא אם אני במקום שאין בו בעיית
מים אז אין בעיה להשתמש בהרבה מים בסכום רב פעמים לעומת מקום עם מחסור במים. אם השתמשתי בכלים חד פעמיים במקום עם מחסור במים מה יקרה לכלים כשהם יגיעו לשלב
הפסולת וכמה זמן ייקח להם להגיע לשם?
ההחלטה של יצרן להתמקם במקום שבו הוא נמצא היא החלטה היסטורית שנובעת משיקולים כלכליים שהצביעו על היתרון שיש לאותו מיקום עבור אותו יצרן. מתקופת המהפכה התעשייתית עד לפני 30 שנים המיקום של מפעלים לאורך נהרות היה טבעי (אפשר לקבל את חומרי הגלם ולספק את הסחורה.) בנוסף, המיקום של מפעלים ליד נהרות נבע גם מהיגיון סביבתי: המפעל רצה להרחיק
את החומרים המזהמים שהוא פולט ע"י הנהר.
יש שורה של גורמים שמשפיעים על הדרך שבה יצרנים מתנהלים:
מודעות, ידע, הישרדות, מצב כלכלי, עלויות, מקסום רווחים, משתנים חברתיים, רגולציה
