כעת נבחן את הממשק החיובי שבין טכנולוגיה ופיתוחה לסביבה:
טכנולוגיה כבסיס לתחליפיות- החלפת ההון הטבעי בהון שנוצר על ידי בני אדם. למשל, במקביל לעליית מחירי הנפט בעולם פיתחו טכנולוגיות שיאפשרו לי להגיע למשאב בדרכים
אחרות-הצלחתי לייצר יותר בפחות.
אם ניקח את שנות ה60 של המאה ה20 אחד הפתרונות הראשונים שעולים הוא דילול: הפתרון של זיהום זה הדילול שלו, ע"י בניית ארובות גבוהות אני אמנע את השפעת המזהמים בסביבה הקרובה
שלי. אנחנו גם רואים את זה בטחנות הכח של חברת החשמל. בשנות ה70 נכנס הרעיון של הקטנת פליטות והפוקוס הוא להקטין את הפליטות ע"י כך שאני אשים סולקן על ארובה ובכך יפחית את כמות המזהמים. נכון גם לגבי עולם הרכב: שמים "מסננים" בקצה
הצינור שפולט את הגזים המזהמים. בשנות ה80 נכנס הרעיון של מחזור- למה לצרוך ולזרוק במקום להשתמש באותם משאבים שוב
ושוב? תעשייה מאוד גדולה שהולכת וגדלה בכל העולם- עלויות של חומרי גלם. בשנות ה90 מתפתחת גישה טכנולוגית שמדברת על מנגוני ייצור נקי- פיתוח תעשייה שהיא פחות
מזהמת.
בעשור האחרון מדברים על כך שצריך לדבר בחשיבה מערכתית תחת הכותרת intelligent .eco
כיוונים בהם הטכנולוגיה יכולה להקטין השפעה סביבתית: התייעלות- "הפקת יותר מפחות"
צמצום השפעה סביבתית- לדוגמא הקטנת זיהום
הפיכת פסולת למשאב מעבר לטכנולוגיה מותאמת
התייעלות- הפקת יותר מפחות: תהליכי הייצור בהווה אינם יעילים- אחוז מאוד גבוהים של החומר בתהליך הייצור אינם מנוצלים
(תרמיל גב אקולוגי)
בחינת תהליכי הייצור, היזון חוזר מהמערכת הכלכלית, יישום של טכנולוגיות שונות יכול כבר בהווה להבטיח התייעלות משמעותית 4( .)factor שימוש בטכנולוגיה בטכנולוגיות קיימות כדי לייעל את אופן
השימוש
השאיפה צריכה להיות התייעלות בסדרי גודל משמעותיים יותר 10( -)factor לצורך כך יש צורך
ביישום ופיתוח טכנולוגיות חדשות בשילוב עם שורה ארוכה של שינויים חברתיים כלכליים שונים. רעיון שעדיין לא הבשיל, אנחנו בדרך לשם, זה דורש השקעה מאוד גדולה ושינוי חברתי ולא רק
טכנולוגי.
דוגמא: רכב חשמלי, לא צלח בארץ, בארה"ב זה הולך ומתפתח ונמכר כרכבי יוקרה. בעוד 10/20
שנה זה יהיה עדיין מיועד רק לעשירים או שזה יהיה נגיש ליותר אנשים? בשנה האחרונה רואים התייעלות בניצול משאבים פר יחידה
ההשפעות של פליטות האנרגיה פר יחידת ייצור הולכות ויורדות.
אך זה עדיין לא קורה בפקטורים שמורידים את מידת השימוש בחומר.
בשנים האחרונות מדברים על צמצום ההשפעה הסביבתית- הטכנולוגיות שפותחו לאחרונה פותחו
תוך שהן שומרות על צמצום ההשפעה הסביבתית.
הפיכת פסולת למשאב- טיפול במים- היכולת שלי לקחת מים שנעשה בהם שימוש ולעשות בהם שימוש חוזר זה הפיכת פסולת למשאב. גם פסולת מוצקה- הולכות ומתפתחות טכנולוגיות שונות
שמסתכלות על אותה פסולת כמשהו שניתן להשתמש בו כמשאב.
תעשייה אקולוגית- גישה מערכתית, לצמצם את הפליטות בקצה הארובה זה לא מספיק, צריך
להסתכל על דברים בצורה מערכתית.
אני צריך להפוך פסולת של אחד במשאב של שני לדוגמא. דוגמא נוספת- חירייה- הפיכת פסולת להר- נוצר גז מתאן שכלוא בתוך ההר ויש עניין מערכתי לטפל במפגע הזה. שחוצים את כביש 44 ונכנסים לחולון יש מפעל שנקרא אופיס טקסטיל שקיבל צו סגירה ממשרד הסביבה בעקבות תלונות על זיהומים שנוצר מהטכנולוגיה שבה הוא משתמש. הסגירה זהו צעד חריג אך זו דוגמא לפעולה בצורה מערכתית. נוצר חיבור בין המפעל לחירייה ע"י צינור תת קרקעי שמעביר את המתאן מחירייה למפעל וכך נוצר פתרון שהקטין את ההשפעה ע"י ראייה
מערכתית.
ניתוח מחזור חיים- עקרון של הריסה להריסה- בעבר כשהסתכלתי על השפעה סביבתית הסתכלתי על מפעל וניסיתי לצמצם את ההשפעות הסביבתיות של המפעל. בניתוח מחזור חיים אני לוקח מוצר ובוחן את כל הדברים שקשורים לאותו מוצר שגורמים למפגעים סביבתיים ואני סוגר מעגל בכך שכל מוצר התחיל בתור חומר גלם והמטרה היא שהוא יסיים בתור חומר גלם שיוכל לשמש תעשייה אחרת
לייצור מוצרים חדשים.
נקודת מבט נוספת על הדרך בה טכנולוגיה יכולה לתרום לסביבה ולאדם: שומכר היה כלכלן בריטי בשנות ה70 של המאה ה20 ובספר שנקרא beautiful is small . שומכר טוען שצריך לחשוב על איך טכנולוגיה שמפתחים צריכה לתרום לאדם ולרווחתו ולא רק איך תעשייה
יכולה לגרום להתפתחות התעשייה והטכנולוגיה.
דוגמא: חיבור עגלת תינוק לאופניים- שימוש בטכנולוגיה פשוטה כדי להחליף מקור תחבורה.
