ממשק אוכלוסייה וסביבה: ארבע נקודות ממשק עם הסביבה: איך אני אתכנן צפיפות שתועיל לרמת החיים של
התושבים?
תפיסת שטח – מגורים ומשאבים . ככל שיש יותר אנשים אני צריך ותופס יותר שטח.
צפיפות – היבט חיובי והיבט שלילי. יש קשר בין צפיפות אוכלוסייה למפגעים סביבתיים. רמת צריכה- מושפעת מגורמים אחרים של עוני ועושר. ככל שיש יותר אנשים אני צריך
להאכיל יותר פיות.
רמת זיהום
A P*A*T*B = =I תכנון + סוג המערכת הכלכלית + מצב כלכלי.
היזון חוזר חיובי feedback( :)positive תהליך אשר מניע ומאיץ תהליך. לדוגמא: יש לי
תהליך מסוים שמתקדם והוא משפיע על תהליך אחר, אותו תהליך ישפיע שוב על התהליך הראשון. אוכלוסייה וילודה: יש לי ילודה גבוהה, היא מובילה לאוכלוסייה גבוהה שתוביל
לילודה גבוהה יותר וכן הלאה. מה אפשר את אותו היזון חוזר חיובי? שילוב של גורמים שונים (יותר טכנולוגיה, יותר
ילודה).. היזון חוזר שלילי feedback( :)negative תהליך שנועד לאזן ולצמצם את השינוי. לדוגמא גוף האדם: הטמפרטורה שלנו היא .37 בגוף יש מנגנונים שמהווים מערכת של איזון שלילי. אם אני לוקח מצב שבו הטמפרטורה בסביבה הולכת ועולה, יש לנו מנגנונים שונים כמו הזעה
שמונעים את התחממות הגוף שלנו לטמפרטורות שבחוץ. כושר נשיאה capacity( -)carrying מצב שבו גודל האוכלוסייה של מין מסוים שיכול לחיות לאורך תקופה בלתי מוגבלת בסביבה מסוימת מבלי לגרום למערכת שעליה הוא עומד לקרוס. כשהיחס בין המרכיבים של מערכת נשמר. יש לי אוכלוסייה במערכת מסוימת שגדלה. נולדים פרטים כל הזמן. האוכלוסייה הזו מוגבלת במשאבים והיא לא יכולה לצמוח עד בלי סוף. בנקודה מסוימת היא לא תוכל להמשיך לגדול כי לא יהיו לה יותר משאבים ולכן
היא תקטן. מנגנון ויסות אוכלוסייה regulation( )population שילוב של היזון חוזר חיובי ושלילי
כאשר אוכלוסייה גדלה, כמות המזון הזמין קטנה כאשר אוכלוסייה קטנה, כמות המזון הזמין גדלה
כאשר כמות המזון הזמין גדלה הילודה עולה והתמותה מצטמצמת
כאשר כמות המזון הזמין קטנה הילודה יורדת והתמותה עולה. (גורמים נוספים: אקלים, מגפות, גורמים חיצוניים.( למשל, ניקח מערכת טבעית אקולוגית שיש בה שני יצורים: חתול שלג וארנב. יש לי מערכת שקושרת את שני היצורים אחד לשני. ברגע שיש לי יותר מהארנבות לחתולים יש יותר מה לאכול והם יגדלו גם. אך בעקבות אותו מצב האוכלוסייה
של הארנבים תרד ואז לחתולים יהיה פחות מה לאכול.
כושר נשיאה אנושי המושג כושר נשיאה שינה את גופו. סיימון טוען שאין בעיה בצריכת משאבים כשמדובר בגידול אוכלוסייה. המושג הוא רלוונטי אך הוא השתנה בגלל הטכנולוגיה והמסחר. אם אני מסתכלת על החברה האנושית בעבר היא יכלה להתקיים עם מה שנמצא בסביבתה. היה להם אזור מסוים וזה היה אזור המחייה שלהם. הפיתוח הטכנולוגי שהלך והתפתח לאורך
השנים בעצם הפך את הנושא של כושר נשיאה לפחות רלוונטי לבני אדם מכיוון שאני עכשיו יכול לייצר יותר. דבר שני הוא שאם בעבר באזור מסוים הייתה בצורת, חברה מסוימת יכלה
לנדוד ולעבור למקום אחר, כיום, אפשר לייבא ולייצא באמצעות מסחר.
ההגדרה האקולוגית אינה מתאימה (ברוב המקרים( למקרה האנושי.
היכולת האנושית לפתח טכנולוגיה ומסחר גרמה לכך שאנחנו פחות מוגבלים מכושר הנשיאה
של המערכת הסביבתית המקומית. יתרונות: גידול אוכלוסייה באזורים אשר בעבר היה קשה או לא ניתן להתקיים בהם בגודל
האוכלוסייה הנוכחי. חסרונות: ניתוק ואשליה. ניתוק- אם בעבר הייתי תלוי בשדה שנמצא ליד הבית הייתי מחובר למשאבים ולסביבה. היום כולנו יצורים עירוניים שמנותקים מהסביבה ומהמשאבים
שמספקים לנו את הצרכים שלנו. אשליה- עד כמה נוכל להמשיך ולהרחיב את גידול
האוכלוסייה!? אם כך כושר הנשיאה האנושי צריך להיות מוגדר כמקסימום צריכת המשאבים וייצור פסולת אשר ניתן לקיים לאורך זמן בלתי מוגבל ללא פגיעה במבנה המערכות האקולוגיות וביכולתן להמשיך לספק את צרכינו באשר הן. בעבר הייתי שואל את עצמי כמה פרות יכולות לחיות על תא שטח מסוים, בעידן המודרני השאלה משתנה ואנחנו צריכים לשאול: מה גודל השטח
וכמות המשאבים שאנו צריכים על מנת שהפרה תוכל להתקיים?
