4 נוסעים ישראלים נאלצו לישון לילה שדה בתעופה בשל עיכוב בטיסה לצפון איטליה. חברת התעופה טענה כי העיכוב נגרם בשל נסיבות שלא היו בשליטתה. אך בית המשפט דחה את טענותיה וחייב אותה לשלם לנוסעים פיצויים.
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בירושלים, נדונה תביעה שהגישו 4 נוסעים כנגד חברת התעופה וחברת תיירות ובה הם ביקשו לקבל מהן בין היתר, פיצוי על איחור בטיסה מכוח חוק טיבי בגין טיסה שעוכבה במשך כ-15 שעות מישראל לצפון איטליה.
מפסק הדין עולה, כי הנוסעים רכשו חבילת נופש ל-5 ימים שכללה בין היתר טיסה מישראל לאיטליה, אשר הייתה אמורה להמריא ביום 25.6.17 בשעה 23:50. אולם ביום הטיסה הגיעו הנוסעים לשדה התעופה בן-גוריון, ולאחר מכן נמסר להם כי הטיסה נדחתה, ובפועל היא המריאה רק יום למחרת בסמוך לשעה 15:00 בצהריים.
לאור זאת, נאלצו הנוסעים לישון את הלילה על רצפת שדה התעופה במקום בבית מלון בצפון איטליה, לשם הגיעו באיחור של יום שלם, וכתוצאה מכך הפסידו לילה ב יום מטיולם שהתקצר מ-5 ימים ל-4 ימים בלבד. בשל נסיבות אלה, ביקשו הנוסעים מבית המשפט לחייב את חברת התעופה וחברת התיירות לשלם להם פיצויים.
עוד טענו הנוסעים, כי יש מקום לחייב הנתבעות להם פיצויים נוספים על כך שבמהלך זמן המתנתם לטיסה, הן לא פינו אותם לבית מלון ולא סיפקו להם מזון בשעות הלילה כנדרש בחוק, ואף לא סיפקו להם טיסה חלופית שהמריאה מוקדם יותר מהטיסה המקורית, ובכך גרמה להם לנזק גדול יותר.
טענות הנתבעות
חברת התעופה טענה מנגד בין היתר, כי היא פטורה מלשלם לנוסעים במקרה זה פיצויים מאחר והעיכוב בטיסה נגרם בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה, שנבע ממספר אירועים: תחילה המטוס שהיה צריך להגיע מאיטליה לצורך ביצוע טיסת הנוסעים מישראל לאיטליה התעכב במשך כשעתיים בשל תקלה טכנית, וכתוצאה מעיכוב זה לא ניתן היה להמריא לאחר מכן מישראל בשל עוצר טיסות שקיים בשעות הלילה בבן גוריון. עוד טענו הנתבעות, כי הן ניסו להעביר את הנוסעים לבית מלון במהלך הלילה, אך לא היו באותו מועד חדרים פנויים.
החלטת בית המשפט
הרשמת הבכירה עדי בר טל מבית משפט לתביעות קטנות דנה בטענות הצדדים, והחליטה לקבל את מרבית התביעה, וחייבה את הנתבעות לשלם לארבעת נוסעים סך של כ-25,260 ₪. סכום זה כלל בין היתר, פיצוי בגין עיכוב הטיסה בסך של 2,050 ₪ לכל נוסע, סך של 3,000 ₪ לכל נוסע פיצויים לדוגמה בשל היעדר אספקת שירותי סיוע בניגוד לחוק.
הרשמת ציינה, כי העובדה שישנו עוצר טיסות בשעות בלילה בנתב"ג אינו דבר חדש ואינו מהווה גזירה פתאומית, וכי היה על הנתבעות להיערך לכך, ובמיוחד כאשר הטיסה הייתה אמורה להמריא כשעתיים לפני עוצר הטיסות. לכן קבעה כי נסיבות אלה אינן מהוות נסיבות שלא היו בשליטת הנתבעות, ולו היו הן מביאות מטוס חלופי ניתן היה להוציא את הטיסה במועדה ולא להמתין למועד בו הגיע עוצר הטיסות.
עוד קבעה הרשמת כי הנתבעות לא סיפקו לנוסעים שירותי הסעדה במהלך שעות הלילה, וכן גם לא הציעו להם להתפנות לבית מלון, ולכן הם נותרו בשדה התעופה כל הלילה, ולכן קבעה כי מקום לחייב את הנתבעות לנוסעים פיצויים נוסעפים מאחר ולא סופקו להם שירותי סיוע כנדרש בחוק.
מאמר זה נכתב על-ידי עו"ד אהוד פאי, בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במדיניות ציבורית,
העוסק בדיני תעופה ותיירות. לשאול בנושא דוא"ל: [email protected], טל. 077-6596951.
מאמר זה מהווה תוכן פרסומי, ואין באמור בו בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי
