היישוב היהודי בגליל ובגולן בימי הבית שני, המשנה והתלמוד חלק ב'

כתובת תיאודוטוס – התגלתה בירושלים. מעידה על המצאות בתי כנסת בירושלים בתקופת בית שני )נכתבה ע"י תיאודוטוס- ראש בית כנסת, שהוא בנו ונכדו של ראש בית כנסת, מה שמעיד על המצאות בתי

כנסת בירושלים עוד בתקופה ההרודיאנית. בתי הכנסת בתקופה זו שימשו ככה"נ ללימוד וקריאה בתורה.

הפולחן המרכזי ככה"נ התקיים בבית המקדש.

 

 

 

 

 

מגדל – חפירות הצלה של רשות העתיקות חשפו בית כנסת דומה מאוד לזה שהתגלה בגמלא. מפואר יותר, אך קטן יותר – רצפת פסיפס, קירות פרסקו. גולת הכותרת של החפירה – גילוייה של אבן חרוטה שעמדה

במרכז בית הכנסת. חמישה צדדים שלה מעוטרים, והיא ניצבת על 4 רגלים קטנטנות.  מוטי – מציע

שהאבן הזאת היא בסיס לשולחן קריאה של בית הכנסת, שנשאו שולחן מעץ, עליו הונח ספר התורה.

מלבד שימושה של האבן הזו, מה שמייחד אותה הם האיורים המיוחדים שעליה.

–    תיאור המנורה – התיאור הראשון שמופיע חרוט על סלע, והראשון שהתגלה בגליל. לצדה – כלים

סימבוליים. המנורה ניצבת על מעין פלטפורמה, אולי המזבח. –    בשני הצדדים הארוכים של האבן – סדרת קשתות שבהן ערימות עלומים. בקשת הקיצונית – תיאור

של חפץ כלשהו המזכיר נר שמן. ככה"נ מדובר באיזשהו תיאור אדריכלי של בניין. מוטי מציע שמדובר בבניין בתוך בניין – מה שמסמל את קודש הקודשים בבית המקדש. הצד עם תיאור המנורה

אז, יתאר את ההיכל. –    באחד הצדדים הקצרים = שתי קשתות, ובתוכן תיאור של מעין גלגל עם פרח בפנים. מוטי – מדובר

בגלגלי מרכבה, המייצגים את מעשה המרכבה בסיפורי התנ"ך. מתחת לגלגלים – מספר משולשים. מוטי מציע שמדובר בתיאור להבות אש – כפי שמתואר בספר דניאל – ה' יושב במרכבה ומתחתיה להבות אש. זהו לא תיאור נדיר של האל בתקופה הפרסית, וניתן למצוא אותו גם על מטבעות יהודיים )עוד בתקופה שבה על המטעות של פחוות יהוד היה תיאור פיגורטיבי. התיאור הפיגורטיבי

נעלם לחלוטין בימי חשמונאי.( –   המשטח העליון – תיאור רוזטה – עשויה משישה עלים במרכז, ביניהם מחברים שישה עלים נוספים

היוצרים מעגל מסביב לרוזטה. בשני הצדדים – מה שנראה כמו עצי דקל. מוטי מציע שמדובר במגרפה )יש שני כלים בביה"מ שקוראים להם מגרפה – האחד – כלי נגינה. השני – כלי לגריפת הזבל.( בחלק התחתון – משהו שנראה כמו אוזן המן מרובעת. מעליהם – עלי קיסוס גדולים היוצרים צורת לב. בחלק העליון – עלים בינוניים ועלים קטנים. מוטי מציע לראות כאן 6 זוגות המסמלים את שולחן לחם הפנים – שולחן שעליו ניצבו 12 כיכרות לחם, להם תיאורים רבים

ומשונים.

 

 

 

ייתכן שמדובר כאן בתיאור של בית המקדש. מקדימה – הצצה לפנים ביה"מ. מהצדדים – אנחנו רואים את צדדיו. הכלי המתואר שנראה כמו נר שמן – מוטי מציע שמדובר בשני המקטרים )אחד מכל צד( הנזכרים

במקורות.

 

 

 

ההכנות למרד בגמלא

 

–    בניית חומה. שימוש בקירות הבתים. החומה לא אחידה, בחלק מהמקומות היא עבה, בחלק דקה

יותר, ונראה שנבנתה בחופזה לקראת המצור – ללא תכנון אחיד.

 

 

 

 

 

 

המטבע של גמלא – נמצאו 6-7 מטבעות כאלה בגמלא, אחד התגלה בהורקניה, וככה"נ הגיע לשם ע"י

פליט. החוקרים מציעים לראות פה ניסיון לחקות מטבעות ירושלמים שלא הספיקו להגיע אל הגליל.  –

כלומר – מטבעות של המרד, שככה"נ נועדו להפיח רוח קרב בעיר.

 

–    הרבה ציוד של הצבא הרומי, ככה"נ מפני שכאן נלכד הצבא הרומי במפולת העיר, בפשיטה

הראשונה. נמצאו קשקשי שריון, קצה מוכסף של נדן של חרב רומית ועוד כל מיני דברים.

 

 

 

מגדל

 

עיירה על שפת הכינרת. 3 חפירות מנוהלות במקביל. באזור הפרנסיסקני – רחוב רחב ומרוצף, ככה"נ

מדובר ברחוב ראשי,  החופרים מציעים שמדובר בחלק מהוייה מאריס – הדרך הראשית שעברה בתוך

העיר. בסמוך לרחוב – רחבה אשר זוהתה כפורום. כמו כן התגלה בית מרחץ גדול ולידו רחבה – שזוהתה כרחבה ספורטיבית – פאלסטרה. לאחר הפאלסטרה, לכיוון הים התגלה מזח )זוהו בו שני שלבים( ובו אבני קשירה לספינות. – השקעה ציבורית גדולה – ייתכן ומדובר בנמל הראשי של הכינרת עד לבניית

טבריה. בחוף של מגדל – התגלתה ספינת דייגים, שאולי קשורה למלחמה עם הרומאים במהלך המרד.