בנייה עגולה איפיינה את הנטופית ואת ה.PPNA במעבר לPPNB- מתרחש תהליך של מעבר מבנייה
עגולה למלבנית (דוגמת ג'רף אל אחמר.) בPPNB- מתווסף שימוש אינטנסיבי בטיח.
9
ישנו ניקוי סדיר ואינטנסיבי של המבנים – התנהגות אנושית חדשה בתקפה. לדוג' ביפתחאל – בורות
זבל של 8-10 מ.'
יחס מורכב בין המתים לחיים.
בנייה מאד אחידה – בPPNB- ישנה אחידות תרבותית מאד גבוהה במרחב דרום הלבנט, בין ירדן-
ישראל-אנטוליה. כניסה בצד הצר של המבנה, מסדרון, לעיתים חדרי אחסון בכניסה, ובמרכז הבית
מוקד. המוקד זהו אזור הפעילות המרכזית. המוקד לא היה לשם בישול, הבישול נעשה מחוץ לבית.
יתכן כי המבנים שנמצאו היו חלק ממבנה בעל שתי קומות, ובקומה התחתונה שוכנו חיות המשק.
אתר ביידא – ליד פטרה. יש מעבר מבנייה מעוגלת למבני מסדרון המוארכים, עם המסדרון. ככל
שמתקדמים בזמן – יש יותר בנייה של מבני פרוזדור עם חדרים ופחות בנייה מלבנית פשוטה. אתר בסטא – אתר מה.PPNC- קומפלקסים של 2-3 קומות. מעבר מבנייה מלבנית פשוטה לבניית
מספר קומות עם תאים קטנים. זוהי כמעט בנייה רוויה.
PPNC – עלייה גדולה בגודל האתרים (כלומר בגודל האוכ,)' ובמספר הקומות – בנייה יותר רוויה. ב-
PPNC הכוונה גם כשנאמר סוף ה.PPNB-
גרף גודל האתר – לקראת סוף הPPNB- יש שיא גודל באתרים – אתרים של מעל 100 דונם. כפרים
צפופים, עם כ3,000-4,000- לכפר. בזמן זה ישנו מעבר למבנים רוויים – בנייה יותר צפופה. בסוף
התקופה ישנו ביות מלא של בע"ח. ישנם ,Mega-Sites אתרי ענק.
לאחר התקופה – באזורנו נפילה עצומה בכמות האתרים ובגודלם. במסופוטמיה אין את הנפילה הזו, ישנה המשכיות שלאחריה מוקמות הערים הראשונות, עם חומה, עם היררכיה ברורה. מכאן החל
פיצול בין המתרחש בשני האזורים.
במדבר – ממשיכים לחיות כשם שחיו בנטופית – מבני כוורת עגולים אחד ליד השני. תרבות חומרית
– ראשי החץ במדבר דווקא כן תואמים לתרבות החומרית של התקופה בשאר המרחב. באזור ההר הגבוה בסיני, בעמקים בין הגבעות, ישנם אתרי יישוב מה.PPNB- מבנים גדולים (לעיתים קוטר מעל 10 מ,)' ובנייה עם לבנים רבות (יעידו על כך אבני המפולת הרבות.) הכלכלה התבססה על יעלים, צבאים וארנבות, ציפורי מים, בע"ח קטנים. מגיל היעלים 6-8( חודשים) ניתן לשער כי אלו היו
יישובי חורף. הייתה העדפה לציד יעלים קטנים. עובי הקירות המאסיבי מעיד גם הוא על התיישבות חורף. פתחי המבנה פונים דרומה – כנראה לשם
קבלת השמש הראשונה אל תוך המבנה. שקראת מאזייד – אתר באזור פטרה. נמצא באזור פטרה, בנייה מעוגלת המזכירה את המתרחש
בהר הגבוה בסיני.
PNA
בנייה בנאולית הקרמית א' – הופעת מבנים מלבניים פשוטים יחסית, ואף חזרה לעיגוליים. הקטנה
של גודל המבנים, וגיוון בהם. בעבר ידעו על ירידה דרסטית בגודל הישובים, עד שנחפר אתר שער
הגולן. אתר שער הגולן – האתר נחפר ע"י גרפינקל על פני שטח גדול. נמצא בניין חצר ענק, רחוב וקומפלקס של מבנים רבים. ליד בניין החצר הענק ישנו מבנה עם חדרי אחסון רבים, בפינת החצר
חדר אחסון גדול.
שער הגולן – כפר לא פחות גדול מסוף ה.PPN- ישנה בנייה מלבנית – בתי רוחב, לעיתים רבות עם מוקד, לפעמים עם חלוקת משנה. זוהי הבנייה
השכיחה בPNA- ועד הכלקולית.
הארכיטקטורה הניאוליתית
ממגורות כלי עזר משמעותי להבנת כלכלת ישוב. עדויות ראשונות לממגורות – בנטופית, אולם אלו מועטות עד כדי ספק בקיומן. העדויות הברורות הראשונות הינן ב,PPNA- לדוג' באתר דרא שבעמק הירדן. באתר זה נמצאו מתקנים שבאופן ברור שימשו כממגורות ביתיות. מבנים עגולים ובתוכם עמודים שנועדו לאחסן את התבואה מעל פני הקרקע כדי להגן מפני מזיקים. הממגורות מעידים על תחילת שדות
מעובדים, ועל הצורך לאחסן את התבואה.
יש בעייתיות בהבנת הממגורות – מבוססות על מבנה עמודים ולא על ממצא זרעים וקטניות.
סוף ה- PNA אתר תל-צף – נחפר ע"י גרפינקל על-פני שטח נרחב ביותר. גילה באתר מספר שלבים, כשבין העליון לתחתון ישנה המשכיות למבנים. בשני השלבים ישנו מבנה מלבני במרחב, ובתוכו כמות גדולה של מתקנים עגולים. ההבדל – ממגורות גדולות יותר בשלב המתקדם. חישוב נפח הממגורות הביא
להערכה של שטחים חקלאיים מאד גדולים. ישנם הבדלים בגדלי האסמים. יכולים להעיד על סוג תבואה שונה, או על הפרדה בין האסמים ע"מ
להגן ממזיקים. באתר נמצאו שרידים של חיטה ושעורה בתוך האסמים.
ממגורות לשימוש ביתי – בנאולית הקרמי, ולאחריו בכלקולית. ממגורות עם ריצוף ומדופנת. נמצא רבות בבתים נאוליתים וכלקוליתים, למשל בגולן. לרוב הממגרות נמצאות ריקות, באתר אחד נמצאו בהן שרידי זיתים. ההגדרה כממגורה היא על סמך הצורה המעוגלת והדיפון, אך העדויות לא כ"כ
לטובת הגדרה זו…
בארות בנאולית
לקראת סוף הPPNB- – מתחילה להופיע במרחב תופעה של בניית בארות. מהPPNB- ועד הPN-
התופעה נמצאת בכל המרחב. הבארות הקדומים בעולם נמצאים בקפריסין, באתר שילורוקמבוס יש באר חצובה בתוך הגיר. אתר
נוסף במערב קפריסין – מילותקיה. בור חצוב בעומק רב מאד. הבארות לא דופנו.
בארץ – עתלית ים – אתר מה,PPNC- הקבור 11 מ' תחת פני הים. באתר נמצאו שרידים של בארות.
הבאר באתר זה מדופנת, כיוון שנחפרה דרך החרסית אל הכורכר.
הבארות לרוב מוקמו בשולי / מחוץ לישוב.
אתרים נוספים – ניסנית (ליד מגידו) מהPPNC- – באר שתחילתה מדופנת והמשכה חצוב בגיר.
נמצאו כלי צור מהתקופה וקבורה מכוונת בתוך הבאר, אולי של אנשים שנפגעו באלימות כלשהי.
שער הגולן – אזור עם מים טובים. נחפרו בארות מדופנות אל תוך סדימנט חוואר הלשון, והגיעו למי
התהום. תל צף – באר שבתחתיתה כלי חרס ייחודיים לתקופה ששימשו לדליית מים מן הבאר. לכלים שתי ידיות משני הצדדים שנועדו לקשור אותם חזק. כנראה נשברו כשנפלו אל תוך הבאר. נמצאו לפחות
10 כלים כאלו בתוך הבאר. כלים כאלו לא נמצאו בתוך הישוב. בנוסף נמצאו בבאר עשרות חרוזי-
אבן.
הבאר כאזור פעילות – מקום מפגש מרכזי בכפר, הכנת חרוזים וכו.' אם הפעילות המשפחתית
התרחשה בבית, החמולה נפגשה בחצר, הפגישה עם כל השאר הייתה בבאר.
