ביות הבקר – הבקר הוא איננו הבע"ח האידיאלי לביות. חזק, דומיננטי, עצמאי ומסוכן.
סיבות אחרות לביות, חברתיות יותר כגון טקסי התכנסות, חניכה וכו.' עדויות ראשונות לקר חזק בין האדם לבקר – כבר בנטופית באתר חילזון, בו יש עדות לסעודה
.)Feastng( כ4,000- שנה של התמודדות לפני ביות סופי (יחסית) של הבקר. הבקר קשור לפולחן. פולחן המוות, פולחן הירח. לכך היה צורך לבודד ולביית את הבקר, ומתוך כך
נוצרו פרטים קצת יותר ידידותיים. עדויות מכפר החורש, מוצא ועוד.
בעין ע'זאל צלמיות צור, המעידות על טקס שהתרחש בתהליך הציד.
אמות מידה לזיהוי בע"ח מבויתים
עדויות זואוגיאוגרפיות – תפוצת המין מחוץ לתחום הפיזור הג"ג הטבעי שלו.
עדויות דמוגרפיות – חתך מסוים של זוויגים וגילאים – נקבות יוחזקו עד סוף תק' הפריון, ורוב
הזכרים יומתו צעירים לבשר. עדויות מורפולוגיות – הקטנת גודל הבע"ח, הקטנת וסלסול הקרניים. שינוי בצבע – מאבדים את
יכולת ההסוואה. הידקקות של העצם (אוסטאופורוזיס.)
העדויות המורפולוגיות מאד דומיננטיות בהבדל בין זאב לכלב, כדוג' הקטנת האף.
חלק מהשינויים לא נראים לעין, כגון גידול שומן ולא הצטברות שומן עונתית כבחיות הבר.
הדומורפיזם הזוויגי הולך ומיטשטש, נוצרים שינויים בצבע הפרווה ובצורת האזניים ועוד.
באזור הפרת והחידקל ויובליהם יש את העדויות הראשונות לביות בע"ח. העיזים מבוייתות ראשונות ויוצאות ראשונות מהאזור דרומה וצפון מערבה. התפשטות איטית מהמרכז – דיפוזיה. בשלבים מסוימים, די מוקדמים, יש כבר בשלבים מאד מוקדמים יש ביות של
בע"ח בקפריסין. מחד מגיעים בע"ח מבויתים, אך גם חתולים ואיילים, כנראה מתוך כוונה שיתרבו
וייצודו [הגיעו לקפריסין כנראה ברפסודות, תוך שימוש במשטר רוחות משתנה.] הביות מתחיל עם העז בתחילת הPPNB- באזור החידקל, בקר וחזיר בסוף ה,PPNB- כנראה גם
הכבש. סוסים וחמורים בייתו כ1,000- שנה לאחר מכן, ב.EB-
עד שלב מתקדם בPPNB- מהווים הצבאים מרכיב מאד חשוב בכלכלה. בשלב כלשהו ישנו שינוי.
כמויות הצבאים יורדות דרסטית וכמויות הבקר, העז והכבש עולות.
כניסת הכבשים והעיזים לאזורים המדבריים היא יותר מאוחרת.
תל אבו הוריירה – אתר מהנטופית ועד ה.PN- התמעטות בצבאים, עלייה בעיזים.
גרף פאונה בPPNB- – אתרים מקבילים כרונולוגית. כפר החורש, יפתחאל, נחל אורן, אתרים ליד
דמשק – יש צבאים רבים. בייסמון, אבו גוש, עין ע'זאל – עיזים רבות. בסיני – אין צבאים ואין בקר, אך יש עיזים, בעוד ברור כי זה לא האזור הטבעי של עיזי הבר [יתכן כי ישנה בעיה של זיהוי – יעלים
ולא עיזים.] גרף אתרים בסוף הPPNB- – למעט באזורים המדבריים נעלמים הצבאים מרוב האתרים. בגילת
רואים עדויות לתחילת חברות פסטורליות – חיים באזורי שוליים ובקשר עם הכפרים הגדולים.
בתחילת הPPNB- יש ביות סגרגטיבי, באתרים מסוימים ביות מואץ ובאחרים איטי. עם התקדמות
הזמן נעלמים הצבאים. היעלמות הצבאים מעידה על היעלמות דרך חיים, אמונות, תרבות וכו.' בנטופית 99% מהצלמיות הן של בע"ח, מעידות על עולם המושגים של אנשי הנטופית. בPPNB- ובPN- צלמיות הבע"ח הרבה
פחות משמעותיות.
רצף מפות– התרבות הנטופית בעיקרה של ציידים-לקטים, אך באזור הים-תיכוני יש אתרי ציידים
לקטים יושבי קבע hunter-gatherers( .)sedentary קפצה, חילזון ועוד. מרכז הנטופית בדרום
הלבנט. באשר האזורים הציידים-לקטים לגמרי ניידים.
בתחילת הPPNA- ניתן למצוא את הכפרים החקלאיים הראשונים בלבנט, כגון יריחו, נתיב הגדוד,
מורייבאת, תל אבו-הוריירה, ג'רף אל אחמר. בשוליים עדיין ציידים לקטים יושבי קבע, המנצלים דגני
[החקלאות מגיעה
בר אך לא זורעים ומעבדים הקרקע. באזורי השוליים עדיין ציידים לקטים ניידים.
בהמשך יש התפשטות של תופעת החקלאות. האזור החקלאי הולך ומתפשט.
לאירופה כ2,000- שנה מאוחר יותר, בצורה דיפוזיונית.]
