ארכיאולוגיה והמזרח הקדום

אנתרופולוגיה פיזית – קבוצות מהגל השני שחדר לעולם החדש – סביב 6000-7000 שנים לפני זמננו.

משפחת שפות שנקראת אתאפסקן ) .(athapascan חברי המשפחה המפורסמים הם האפאצ'י והנאבאחו.

 

בין הקבוצות – הרבה ניבים שונים, הרבה מגוון לשוני. בדומה לשוני הין השפות ההינדו אירופאיות.

כתוצאה מהעומק הזה – שונות רבה בין השבטים השונים – כל שבט מדבר שפה אחרת.

 

המגע הראשון עם שבטים אלו היה ע"י ג'יימס קוק – קברניט בריטי שהוביל ספינות ע"פ האוקיינוס השקט, וגילה עבור האירופאים איים ואוכלוסיות חדשות. הגיע לחוף הצפון מערבי ב1778 – 300 שנה אחרי קולומבוס. כל שאר האוכלוסיות של אמריקה התכווצו כבר ב50% כתוצאה ממלחמות או ממחלות

אירופאיות. קוק מצא עדויות למסחר עם האוכלוסיות הדרומיות יותר – בעיקר של פרוות ושל כלי צור.

 

בעת המגע – ככה"נ היו כבר באזור כ100 אלף אנשים, מאורגנים בצ'יפדומים, ועשירות מאוד. תוך זמן קצר – הרס גדול, כתוצאה מהכנסת הנשק החם והכניסה של החברות האירופאיות. כניסת החברות

האירופאיות גרמה לעוינות בין השבטים השונים. יחד עם זאת – ההרס לא היה מוחלט.

 

כלכלה – דיג משחק תפקיד מרכזי. דייג מאסיבי, ייבוש תעשייתי של הדגים, אחסון לאורך השנה. יש 5

מינים שונים של סלמון בנהרות צפון המערב, והוא באמת שימש כמקור המזון העיקרי של שבטים אלו.

הסלמון נתפס במסעו חזרה לים לאחר הטלת הביצים בראשי הנהרות. שימוש במלכודות סל גדולות,

גדרות שחוצות את הנהר. רשתות, צלצלים.

 

הסלמון כמובן הופך לדג מיתולוגי, ומשחק שם תפקיד חשוב.

 

ככה"נ – מדובר בבעלות על שטחי דיג – המחולקת לפי משפחות.

 

ניצול רב של פירות ים  – בעיקר צדפות ורכיכות. הצדפות שימשו גם ככלים – סכינים למינהם, כוסות,

קערות, מיכלים קטנים. כמו כן שימשו גם לתעשיית הציד, וככלים לעיבוד עץ.

 

יונקי ים – שימשו לשתי מטרות עיקריות – הראשונה – כמקור מזון. יחד עם זאת – מדובר גם במעין

מעמד תרבותי. ציד של יונקי ים היה מעין טקס פולחני – מיתולוגי.

 

שימוש מועט בקשת וחץ, בעיקר במאה ה.20

 

 

 

 

 

צייד הלווייתנים – נעשה במיוחד ע"י שבט הנוטקה – התמחות שבטית. ציד ע"י צלצלים כבדים )אין

מתכת – ציוד מעץ ומאבן.(

 

צייד יבשתי – בעיקר של אייל צפון לא מבוית, אנטילופות, איילות שונות, שניצודו בעזרת שימוש

במלכודות ובחץ וקשת.

 

ציד של עופות ים ע"י רשתות וחיצים.

 

הרבה פחות ניצול של הצמחייה. הלקט כאן מהווה חלק קטן הרבה יותר מכלכלת הקיום של שבטים אלו

והוא בעצם משני לחלוטין. איסוף בעיקר של אוכמניות.

 

טכנולוגיה – מאוד מרשימה בנוגע לעיבוד העץ. שימוש בעץ לכל דבר – סלים, כלי נשק, ציד, בנייה.

גילוף ועיטור בעץ. גילוף קאנו, קופסאות. טכניקות לכיפוף והדבקת עץ ועוד. גילוף מסכות, טוטמים

ובובות. עיבוד העץ – ההתמחות המרכזית.

 

מבחינה ארכיאולוגית – אקלים רטוב מאפשר השתמרות מלאה של חומרים אורגניים בני מאות שנים.

 

 

אבל מדובר בברזל טבעי –

שימוש בקרניים, צור, אבן, עצם. מעט שימוש בברזל לפני הגעת האירופאים-

המטיט. שימוש בשיני בונים לחריטה.

 

 

הבתים – גדולים, עשויים קרשים מעץ. בנייה מאוד מרשימה, מזכירה בנייה מודרנית. בחלק מהבתים –

חור בתקרה מעל המוקד המרכזי.

 

הקאנו- גילוף מקורת עץ אחת. מקליפות העץ לעיתים הוכנו שטיחים.

 

שימוש בקני סוף, ובטקסטילים שונים. שימוש בצמר של עזים וכבשי בר, כמו גם שימוש בצמר של כלבים שבויתו. שימוש בנוצות ברווזים, ובמיוחד בקליפות של ארזים – לצורך לבוש. ניצול של

אובסידיאן – ששימש כחומר יוקרתי – רק לתכשיטים.

 

הרבה סלים מעוטרים, הרבה כלי נגינה – תופים, חלולים ועוד. עדויות לשימוש בטבק – אבל זה אולי

הגיע עם האירופאים. אין קרמיקה.