ניתן לציין 4 עונות של האבוריג'ינים, בתוכן נכנסות תקופות התכנסות – בעיקר בתקופות היובש )ספטמבר עד פברואר,( סביב מקורות מים. קבוצות אלו מתפזרות בין מרץ לאוגוסט. בתקופת ההתפזרות – מופיעה בשמים קבוצת 7 האחיות – אותן ניתן לראות רק בחלק מהשנה. הופעת קבוצת הכוכבים הזאת
בתקופה זו נקשרת כמובן למיתולוגיה של הקבוצות.
הדינגו – מין כלב בר. ניצוד ע"י האבוריג'ינם. יחד עם זאת יש טאבו על ציד הדינגו בתחילת העונות
הקרות – מרץ-מאי, וזאת על מנת לאפשר לדינגו לאגור שומן, כך שהם הופכים למקור מזון חשוב.
בנוסף – ציד של קנגורו.
חלוקת העבודה – לפי גיל ומגדר. מדובר בחברות 'שוויוניות' – יחד עם זאת יש הבדלים מובהקים בין
סוגי העבודה הגבריים – צייד, מלחמה, הכנת כלים מעץ )לנשים אסור לגעת בחנית( – מלבד מקלות
הלקט. שימוש בכלי אבן – בעיקר ליצירת כלי עץ, הם אלו שמהווים את רוב המכלול. הגברים מכינים גם
קערות עץ עמוקות מאיקליפטוס. קערות אלו משמשת את הנשים לנשיאת מים.
הנשים – עוסקות בלקט של שורשים ומגוון רחב של צמחים, זרעים ושרף, עץ לשריפה, ביצים ועוד.
אחראיות על נשיאת מים, ציד של בע"ח קטנים.
אין מתקני אחסון. כל יום יש צורך ללקט או לצוד.
מערך החיים – אישה לא יכולה להניק שני תינוקות. תינוק שמגיע כאשר יש עוד ילד שלא נגמל ננטש
מאחור.
יש מניעה מפעילות מינית, עד הפסקת ההנקה, שמתרחשת בגיל שנתיים- שלוש. נשים יכולות ללדת עד 9
ילדים.
בגיל מאוד צעיר נחשפים הילדים למערכת האיסורים, בד"כ על דרך המשחק.
כאשר בנים מגיעים לבגרות – הם יוצאים אל מחוץ למחנה ונשארים במשך שנה או שנתיים כעצמאיים,
דחויים על ידי המחנה, עד טקס הבגרות שלהם. בנות – נשארות עם האמהות.
הנשים עובדות בין 4-6 שעות ביום.
מערכת פוליגאמית – גבר אחד יכול לשאת מספר נשים, מה שלרוב מוריד את עומס העבודה בבית. הרבה
פעמים יינשא גבר אחד לשתי אחיות.
פולחן – עניין אישי, המשתנה מלהקה ללהקה. יחד עם זאת יש קשר לזמן החלום, טקסים קבועים, טקס
ההתבגרות. כמו כן, ניתן לראות פולחן דרך ציורי קיר, של אותו זמן חלום.
טקסי ברית מילה עם סכין מאבן צור.
לפני הגעת האדם הלבן – עיסוק במסחר בין החוף לפנים הארץ. במגע הראשון עם האדם הלבן – הוכנסו גרזני הפלדה למערכת המסחר הזאת. חלוקת גרזני המתכת הרסה בבת אחת את האיזון העדין שנשמר ע"י
המסחר, לעוינות בין קבוצות החוף לקבוצות פנים הארץ, ולהרס המערכת הקיימת.
האינדיאנים של צפון מערב ארצות הברית
אזור עשיר במשאבים. התמונה כאן היא אחרת לחלוטין מהתמונה החברתית שהוצגה עד כה. כאן אנחנו רואים שבטים אינדיאנים, שנמצאים במקומות המקוריים שלהם. המגע שלהם עם האדם הלבן היה מאוחר הרבה יותר, והמפגש לא הרס את התרבות לגמרי, כך שעדיין ניתן לראות מה היה. יותר מכך – עד היום
חיות קבוצות של אינדיאניים באזורים אלו.
מדובר על אוכלוסיה של עשרות אלפים – גם בתקופות קדומות. שבטים המונים אלפי אנשים.
אין חקלאות. מדובר רק בלקט וציד. אין ביות, לא של צמחים ולא של בע"ח – מלבד הכלב. החקלאות – הגיעה רק במאה ה18 – עם האירופאים. למרות זאת – ניתן למצוא אתרי קבע, חלקם לא מיושבים כל השנה וחלקם כן. גם אלו שלא מיושבים כל השנה הם קבועים, ויש חזרה אליהם לפחות פעם בשנה
לתקופה ארוכה.
מערכת חברתית מורכבת – צ'יפדומים. אתרים גדולים – שיכלו להכיל אלפי אנשים – מעין עיירות.
כלכלה – מבוססת על חלוקה משנית של סחורות שנעשו ע"י מומחים בצורה המונית. הכל מבוסס על
סביבה עשירה מאוד ובעיקר יציבה מאוד.
מדובר על האזור מדרום מזרח אלסקה ועד דרום קליפורניה. אקלים נוח. פרט להרים הגבוהים, לא יורד שלג. אזור חופי, הרבה גשם. סביבה מיוערת – בעיקר בהרים. שפע של מים, הרבה נהרות. באזורים
הצפוניים והמזרחיים – הרי הרוקי. באופן כללי – בין 2000-2500 מ"מ בשנה. ההרים הגבוהים מגיעים
ל3000 מ' כמויות גדולות של דגים, גם בנהרות וגם בים, לצד יונקי ים כגון כלבי ים, אריות ים, לוטרות,
דולפינים ולוויתנים. על הקרקע – איילות, כבש בר, עופות מים, סוגים שונים של אוכמניות.
החוף – פרוץ ע"י שפכי נהרות כל כמה ק"מ.
כתוצאה משפע הדגים – התפתחות טכנולוגיית הדיג, וטכנולוגיית האחסון והשימור של הדייג. התפתחות
טכנולוגיה לציד של יונקים ימיים.
ישנן תקופות של שפע – בהן ניתן לצבור כמויות גדולות של אוכל. לאחריהן יבואו תקופות יותר נינוחות.
כתוצאה מהעושר הסביבתי – אפשר לראות צבירת רכוש. בעיקרון – ציד של בע"ח יבשתיים פחות חשוב
מניצול של המקור הימי.
