ארכיאולוגיה והמזרח הקדום

 

 

שבט – הגדרה אנתרופולוגית – רמה של ארגון חברתי היררכי, אשר ההיררכיה בו לא קבועה, ולא

מועברת בירושה. זוהי בעצם החוליה שבין להקה וצ'יפדום  )חיבור של כמה שבטים.( שבט בד"כ מורכב

ממספר אנשים שדוברים את אותה השפה. לא ברור מה משמעות המושג התנ"כי.

 

הגווי – לא ממש נחשבים כשבט, וזאת מפני שאין להם את הגורם הפוליטי המאחד את כל הלהקות לשבט

אחד.

 

להקה – בד"כ מונה בין 20-30 אנשים. זוהי קבוצה אוטונומית, אשר בחיי היומיום אינה תלויה בשום

קבוצה אחרת. )לעומת השבט, בו מערך בעלי התפקידים גורם לתלות בין חלקיו השונים.( הלהקה נעה

כיחידה בטריטוריה שלה, בהתחשב במשאבים ובזמינותם בעונות השונות. במקרה של לחץ סביבתי-

בצורת וכד,' נצפו מקרים של העתקת הקבוצה כולה וחיבורה עם קבוצה אחרת הקשורה אליה.

 

אין התמחויות מקצועיות אצל הגווי. כל להקה מקיימת את עצמה – מפיקה לעצמה את הכלים. אין

הצטברות של רכוש.

 

 

 

 

 

 

מערכות מסחר – אין ממש. המסחר אצל הגווי מתבטא דרך מערכת החלפת מתנות. החלפת המתנות מחייבת את שני הצדדים. במקרה שצד אחד לא נותן מתנה, נשמר חוב. למשל, בין ציידים של קבוצות שונות, נהוג מאוד להחליף ראשי חץ. יחד עם זאת יש לציין שאדם בקבוצה לא חייב לקבל מתנה מכל אחד, וזאת מפני שמתנה כזאת מהווה התחייבות, קשר אישי. לרוב מתנות יוחלפו בין אנשים להם קשר

אישי עוד מלפני כן.

 

קשרי משפחה – האנתרופולוגים מבדילים בין 2 קבצות:

 

.1קשרים איתם נמנעים להיכנס לקשר ישיר – דוגמת משפחת האישה )לא נהוג מבחינה חברתית(

 

.2יחסים נוחים.

 

היסטוריה של המחקר

 

מספר שלבים. הקדומים, בשנות ה50 של המאה ה20 מעט גזעניים, ומתייחסים לבושמנים כפראים, כמעט

ולא אנושיים. אחרי שנות 50 החלו להגיע אנתרופולוגים מקצועיים לאזור, אליזבת מרשל ראשונה,  שחדרה ללב הקלהארי, וכתבה ספר המתאר את רשמיה. היא מתארת עולם מאוד אידיאלי. התיעוד הבסיסי של משפחת מרשל הביא לתחילת השינוי בתדמית הבושמנים, ואף לראשית האידיאליזציה של

הבושמנים.

 

בשנות ה60 – ריצ'ארד לי הצטרף לשבט הקום. תיאר את חיי הבושמנים במספרים. ספר קלוריות, מדד את הקלוריות אותן שרפו הבושמנים, תיעד את שעות העבודה בקפדנות וכד.' מסקנותיו היו .1– 70% או

יותר של המזון של להקות אלו מגיע מהלקט, והוא מהווה מרכיב חשוב יותר מהציד.  .2 בחברה שלנו –

קלוריות הן משהו שקל מאוד להשיג. אצל הבושמנים זה לא כך. הכול נשקל לעומת הקלוריות שיצאו מזה. לכן, הבושמנים לעולם לא יצודו חיה רזה, פשוט לא משתלם להם. כמו כן מצא לי ששבט הקום משתמש במשאב אחד חשוב שנעדר אצל הגווי – אגוזי מגונגו – מאוד מזינים, עשירים בשומן. כך, לעומת דגם היישוב המעגלי וחסר ההתכנסויות של הגווי, אצל הקום בעונת הבשלת המגונגו מתכנסות כל קבוצות

הקום. להתכנסות זו חשיבות חברתית, בזמנה נערכים טקסים שונים.

 

 

 

 

בשנות ה-80 יוצא ספר חדש של אדמונד ווילסון הנקרא flies with filled .Land בניגוד למרשל, שעסוקה באידיאליזציה, ולי, שעוסק במחקר אנתרופולוגי גרידא, ונותן אף הוא את ההרגשה שקבוצות אלו חיות בשלווה והתפתחו למצב הזה באופן טבעי, מוביל ווילסון מעין בחינה מחדש של מחקריו של לי וטען שלי בעצם ניתק את הבושמנים מההיסטוריה שלהם, ובעצם מה שאנחנו רואים עכשיו הוא תוצאה של שנים של דחיקת האוכלוסייה הזאת לשוליים. ווילסון טוען שבמקור היו הבושמנים רועים. והמערכת הזאת של

ציד ולקט בלהארי הם תוצאה ישירה של חדירת גורמים חיצוניים לשטחי הבושמנים.

 

 

 

 

 

 

כיום – ברור לנו שאין יותר להקות מבודדות מן החברה. גם הבושמנים אליהם הגיע לי היו כבר "נגועים,"

ולזה לא התייחס לי. יחד עם זאת, יש לשים לב שלי מתאר התאקלמות מוצלחת למערכת אקולוגית חדשה,

ומזה התעלם ווילסון.

 

–    מרשל סאלנס – כותב מאמר חשוב על החברה הצרכנית הראשונה. מראה שניתן לחיות היטב גם

בחברה של לקט וצייד. אין את הדאגה המתמדת לאוכל. בעצם מדובר בחיים שהם די נורמאליים.

 

 

 

 

ציורי סלע – אצל קבוצות בושמנים שהן לא גווי. מתארים טקסים פולחניים כנראה – המיועדים להיערך

לפני ציד.