ציור פעולה
בשיקגו, בארט אינסטטיות תצוגה של אמן שטרם הכרנו וציור של פולוק. אלו יצירות מופשטות לחלוטין.
"אסקביישן-" חפירה (גאולוגית.) יש לשים לב לכוח של הקו. דיברנו על ההבדל בין האוטומטיזם לבין המופשט המתוכנן והמחושב. דה קונין משלב בין השנים- הקו חזק, שבור (אוטומטיזם,) מצד שני רואים את הפריסה של
הקוים לאורך הציור, את המשולשים, הצבע שנבחר (הרבה תכנון.) נוצרת סינטזה בין תכנון לאוטומטיות.
המאפיין החשוב ביותר של הציורים הללו הוא שהציור מכסה את כל הבד ופורץ את הגבולות.
השם "ציור פעולה" מתייחס גם למילוי כל שטח הבד וגם לתנועות החזקות באופן שווה על כל הבד (הוא לא נח
לרגע.)
אלמנטים שאמרנו עד כה על ציור פעולה (מעניין יהיה לראות האם זה דומה ל"שדות צבע:)"
- תנועות חזקות שנראות ספונטניות
- עבודה שווה על כל הבד/ איזון של חלוקת מרכיבי הציור
- ציור הוליסטי (ציור שעוטף אותך מכל הצדדים.)
בשיעור זה ננסה לקשר את הדברים לפוליטיקה ולהוויה האמריקאית- אחד המבקרים אמר שיש משהו בסוג הציור הלא מרוסן ונטול מעצורים המבטא "חופש-" הכוונה לחופש במובן האמריקאי כערך עליון בחברה. זה מעביר אותנו לדיון על ערכים ולא רק על ההיבט הצורני. להרבה מהציורים הנ"ל אין כותרת מוגדרת בכוונה. כך שגם
כשאנו מדברים על ערכים אנו מדברים על השארות ואין לנו אחיזה בשום דבר אמיתי והדיון נשאר פתוח
לפרשנויות. כשמנסים לבטא את הציור המופשט מגיעים לדיון מורכב ולא בר הכרעה והוכחה.
כמחלול, יוצאים עם תחושה שמשהו בהיבט הגדול והחופשי הזה מבטא אוירה וערכים שונים של משהו אמריקאי.
דה קונין לא מציג רק מופשט, יש את האישה המלחיצה, אך הקו המנחה הוא זהה. הוא לוקח אלמנטים פיגורטיביים
והוא דוחף אותם עד הקצה. הוא אחד מהחבורה שלא מת בגיל צעיר מהתאבדות/ התקף לב/ תאונת דרכים..
ג'קסון פולוק (שמת בתאונת דרכים-) הכי מממש את הרעיון של ציור אמריקאי.
"ערפל סגול-" הגישה של פולוק היא קצת שונה מזו של דה קונין. הוא מתחיל את נושא הציור המלא קוים
וטיפטופים בנייר. בהתחלה עבד בעיפרון, המשיך לצבע. הוא פורס את הבד על הריצפה ואז הוא מתיז צבע.
- לפולוק יש ניתוק מהציור המסורתי דרך העבודה על הריצפה. יש מדיומים שעובדים שטוח (קולאג/'
ויטראג.)' פולוק הופך את כוח הכובד למשתתף פעיל ביצירה.
בציור אך כצופה את מתרשמת מהעומק (עבודה
- ציור נעזר מרכז. העין לא נתפסת לדבר ספציפי
בשכבות.)
- נטישה של נושא מסורתי היא במידה רבה העובדה שהוא מתייחס לבד כמשהו אוטונומי- זה לא משנה
מאיזה כיוון אתה עובד..
חשוב להדגיש כי העבודה היא לא ספונטנית- הוא מתכנן את כמות הצבע על המכחול ואת המיקום ממנו הוא מתיז.
"קשת מעפירה-" היצירות הנ"ל מראות על התפתחות. נוצר פה משקל כלפי מטה כשתולים את ציור. כשאנו
חושבים על מקורות השראה, גם הציור המקסיקני (עם מרכז ברור) דאג שתהיה התרחשות בכל מקום. ההשראה
פה היא איך אתה מפזר את הפעולה בכל הציור ולא רק במרכז.
גם לגבי יצירות אלו ניתן להתייחס לפן הפמיניסטי. במשך שנים רבות לא יחסו חשיבות לעבודה של אישתו כאמנית. ככל שהמודעות לנשים אמניות גברה ראו כי ההשפעה שלה על התפתחות של ציור הפעולה של פולוק הוא
גדולה יותר ממה שהאמינו בעבר.
לי קרזנר "יצורי לילה-" אפשר לראות כיצד הדמויות שלה מגיעות ממש עד השוליים אך הן לא פורצות את הגבול.
יש צמצום בפלטה הצבעונית. כדי להבליט את הפעולה (כשיש הרבה צבע אנו נותים להתיחס אליו.)
- צמצום צבעים
- התיחסות/ חוסר התיחסות למסגרת התמונה
הייתה להם התפתחות מתוך עבודה הדדית ומשותפת. פולוק נהרג בתאונת דרכים ב.1188- ישנה סברה שזו הייתה
התאבדות. זו הייתה תקופה של מבוי סתום בעבודה.
הנושא הפוליטי- יש בציורים הגדולים אלמנט של האדרה, ערכים של חופש, גם אם זה נעשה באופן לא מודע. המגמה של האקספרסיוניזם המופשט זוכה להכרה דיי מהירה ע"י מוזאונים ומבקרים. יש אלמנטים פוליטיים שגרמו לשיח הזה. לפני המלחמה לארה"ב לא היה מקום חשוב באמנות של העולם. זה קורה בזמן המלחמה שהאמנים מצאו מקום חדש. בסוף המלחמה 1141 ארה"ב יוצאת ככוח המוביל בעולם. יש להם תפקיד חשוב בהגנת העולם המערבי
על הגוש המזרחי של ברית המועצות.
גם האמריקאים וגם האירופאים שמגיעים לארה"ב מחפשים דרכים חדשות לביטוי. הם רוצים להביע רגש ולא לתאר את אמריקה התעשייתית. מצד אחד רוצים להגדיר אמנות מודרנית ומצד שני רוצים לתת ביטוי לחוויה
הרגשית.
