כלים דמויי ראש – מתחילים להופיע בתקופה הרומית הקדומה. סגנון מאוד מעודן. עשויים בניפוח לתוך
תבנית.
שפורפרות ניפוח – שימוש במקל זכוכית אחד חלול. חימום הזכוכית וניפוחה.
בהמשך – שימוש בשני מוטות – האחד חלול– מוט ניפוח – בקצהו נופחה בועת הזכוכית. לשם עיצוב
הכלי הועברה בועת הזכוכית אל מוט הנפח – ע"י הדבקתו אליו בעזרת בועת זכוכית שהודבקה לבסיס.
הרבה פעמים שאריות של טיפה זו יעידו לנו על הטכניקה.
כלים מצויירים – הוספת צבע ע"י שימוש בזכוכית מרוסקת בתוך משחה. לאחר עיצוב הצורה נותנים
לחומר להתייבש ואז מכניסים אותו לתנור. בתקופה הרומית הקדומה- ציור של דגמים צמחיים.
ממצאים ארכיאולוגיים בארץ
עיר דוד – יגאל שילה. מכלול שמתוארך עד לשנת 70 לסה"נ. קערות עשויות בדפוס. צילוע אנכי. כמו כן
התגלו גם כלים שנוצרו בדפוס.
בנייני האומה – שרידים מראשית התקופה הרומית הקדומה, ולאחר מכן מהתקופה שלאחר מרד בר כוכבא. המכלול מתחלק לשניים )ע"ב טיפולוגיה – עד 70 לסה"נ, ובין .(70-135 המכלול המאוחר, יותר
פשוט.
גמלא – נחרב בשנת 67 לסה"נ. בגולן. אתר חשוב. בירת האזור. ממצא מאוד עשיר. שטח B – שטח
מגורים. ממצא עשיר של קערות יצוקות. רובע מערבי ומזרחי – נחשבים האזורים העשירים של העיר. רוב הכלים עשויים ביציקה ולא בניפוח. ניתן לראות, שלמרות שבתקופה זו קיימת כבר הטכנולוגיה של
ניפוח זכוכית, עדיין החדירה היא מאוד איטית.
באותה תקופה – ריבוי כלים מנופחים בירושלים – כמנחות קבורה. יכול להיות שהטכנולוגיה שימשה
בתקופה זו לצורך מסוים זה, ולכן אנחנו לא כ"כ רואים אותה במכלולים שהם לא מכלולי קבורה.
גם הכלים שכן התגלו בגמלא ונוצרו בניפוח – מאוד פשוטים. כמו כן – שימוש מועט בניפוח לדפוס –
בנוסף – כוסות וקערות, כלים המזכירים כלי
לשם יצירת כלים באותן הצורות המצולעות המוכרות.
שתייה, בקבוקים ופכים – שמירה על מסורת הכלים.
רמת אשכול – ירושלים. מערות קבורה, מתוארכות עד שנת 70 לסה"נ. בעיקר בקבוקים. )בעוד בגמלא התגלו קערות וכוסות, פה בעיקר בקבוקים.( האם לפי זה ניתן לאפיין מכלול קבורה? האם כלי אלו יוצרו
במיוחד לקבורה או שהיה פשוט נוח להשתמש בהם כך?
קסטרה – ליד חיפה. מתקני תעשייה. קרוב לתל שקמונה. מתוארכת לשתי תקופות – רומי קדום ורומי
מאוחר.במערות הקבורה – המכלול כאן הרבה יותר מגוון. אם במחצית המאה הראשונה סביב ירושלים
יש בעיקר בקבוקים, כאן ניתן למצוא גם קערות וכלים נוספים.
גבע/משמר העמק – עדיין קברים. אזור של יוצאי צבא. קבר מאוד עשיר בנוי בקמרון חביתי. מפואר. כלים מאוד עשירים, קרמיקה מיובאת. ככה"נ קבורה של אדם אמיד. כלים של ניפוח בדפוס. כלים דמויי
תמר. רמה גבוהה. ככה"נ גם כלים אלו יובאו. הקבר מתוארך למחצית הראשונה של המאה ה1 לסה"נ.
אמפוריסקוס.
קברים בעכו – מהתקופה הרומית הקדומה – קברי שוחה. ריבוי כלי זכוכית. בעיקר בקבוקונים. כלים
המחקים נרות סגורים.
שועפת – צפון מזרח ירושלים. חפרת הצלה בגלל הרכבת הקלה. שכבה 2 – מאה 1 – עדיין קערות
ביציקה. כמו כן נמצאו קערות וכוסות שנעשו בניפוח. בעיקר כלים מנופחים.
עין זיתונה – 70-132 לסה"נ. כמו שועפת. קערות מסוגים שונים, בקבוקים ועוד. בעיקר כלים מנופחים.
עין גדי – אתר האיסיים – הירשפלד.
מחנה ו' במצדה – כלי עשוי בניפוח, ולאחר מכן גולף. כלי מאוד יקר יחסית, אין לו מקבילה בארץ. אתר
מאוד חשוב – מתקופת המצור בלבד. יחידה 22 – ככה"נ היית המפקדה. התגלה טריבונל )במה.( כלי
זכוכית מפוארים. אותם טיפוסי זכוכית וגם בערך אותן כמויות התגלו בשני המחנות, מה שמקשה על
התיארוך. הבדל מזערי בקרמיקה. ג'ודי מגנס טוענת שמדובר על ספקי קרמיקה שונים.
מטבעות – המאוחרים משנת ,106 .116
כלי פאר – כלים עשויים בניפוח ומעוטרים בחיתוך. עיטור בדגם מפותל. מאוד יוקרתי. סקיפוס. כל
הכלים הם כלי שתייה.
היכן נוצרו הכלים? ככה"נ ייצור מערבי. מקבילות לכלים אלו נמצאו באפגניסטן.
כלי הפארוס – התגלה בבגרם, אפגניסטן. מיוצר בגילוף עמוק. פיגורטיבי. תיאור של אנשים שטים בסירה
לכיוון מגדלור.
כמו כן התגלו כלים כאלו במצרים, בשוויץ ובגרמניה
בחזרה למחנה ו–' כוסות שתייה מפוארות. לעומת כוסות שתייה מאוד פשוטות – ככה"נ מייצור מקומי.
סה"כ רוב הכלים הם פשוטים. כלי הפאר מצביעים על היררכיה בתוך המחנה.
