אמנות מודרנית – אדריכלות הבינלאומית

אנו נדבר על הרעיונות הפונקציונאליים של הסגנון. קורבוזייה, בתור אחד האדריכלים המובילים של הסגנון הזה

קבע את האלמנטים החשובים של האדריכלות המודרנית.

לה קורבוזייה מגדיר את העקרונות של הבנייה המודרנית כ:1-

.1    גג  שטוח  (שהופך לסימן היכר-)  רוב הגגות עד  כה היו בעלי גגות  משופעים,  בבנייני ציבור היו אולי

כניסות גמלוניות. .2   כניסה על עמודים– כונה ע"י קורבוזיה פילוטס (עמוד עגול וחלק- בלי כותרות.) טכנולוגית, זה עמוד

שעשוי בטון מזויין. הם לא בהכרח עגולים אך הם נותנים תמיכה לריצפה.

.3 חלונות  הסרט–  האפשרות לשחק  עם  החלונות  ולמתוח  אותם. במודרניזם  המוקדם  הקירות  עדיין  היו

התומכים ואז לא יכולת לשחק עם החלונות. .4 חזית חופשית– התמיכה היא בפנים ובחוץ אפשר לעשות מה שבה לנו. הוא לוקח את המלבנים והצורות והוא יכול למקם אותם בחזית איך שיחפוץ. זו לא החזית הסמטרית והערוכה שראינו לפני (כמו בית

האופרה שך גרנייה.) הראקציה כאן היא של ניגוד לאדריכלות המסורתית של המאה ה.11- .1   תוכנית קרקע חופשית– הבית זורם ולא מחולק בצורת חלוקה דומה ומסודרת. יש זרימה בין הקומות

והחדרים וחלק מהם פתוחים לגמרי.

כל אלו הן הנקודות מתוך הספר שלו "לקראת ארכיטקטורה" מ.1123-

אחת הנקודות הכי קריטיות כאן זה עניין המודולאריות– אתה לוקח תבנית ומשכפל אותה. הקיר חלק כדי לאפשר שיכפול וכך אתה יכול ליצור שיכון לדיור המוני. בהיבט החברתי, נושא השיכון הציבורי עולה בצורה הכי בולטת בתקופה זו. אחרי מלחמת העולם הראשונה הנושא הזה עולה ביתר שאת והאדריכלים מנסים למצוא פתרונות

שיגלמו בתוכם גם את הקדמה הטכנולוגית וגם יהיו זולים יותר.

בכל אירופה יש אדריכלות מתקדמת (סקנדינביה, ברה"מ וכו.)

ג.' ג.' פ. אוד, בית דירות, ויסנהוף, -1128 דוגמה לשורת קוטג'ים (לא על עמודים) יחידות צמודות קרקע שיוצרות שורה  מודולארית והחזית היא חופשית בכך שהכניסה מוסתת הצידה. סה"כ התחושה היא שכל בית הוא לא סמטרי

(דלת בצד אחד וחלון בקומה אחרת) אך יחד הבתים יוצרים רצף שהוא סימטרי.

לכל אדריכל יש את האינטרפרטציה שלו.

ריטפלד, בית שרדר, -1124 זוהי תפיסה לגמרי חדשה בהיבט של א-סימטריות. "בלי תוכנית קרקע אני לא זוכרת היכן הדלת." המשחק הוא  עם לוחות ונפחים שכולם עובדים איתם על צורות גיאומטריות שלמות ומופשטות. יש לחשוב על קנדינסקי ומלאביץ-' עבודה עם צורות שלמות. יצור הזכוכית בתקופה זו הוא יותר זול. אם מנגידים את גורדי השחקים- הם היו מאוד  סימטריים  והכניסה במרכז ושם מקפידים  על חלון-  קיר  עד הקצה, בלי קשר  לכך

ששלד הפלדה מחייב זאת. לקח המון זמן (יחסית) עד שהגיעו לכך שכל הבניין יהיה עשוי זכוכית.

בגלל הצילום שחור- לבן נוצר מיתוס שכל הבתים הנ"ל היו לבנים, אך הם לא בהכרח היו כך! הבית של שרדר הוא דוגמא לכך שהמיתוס לא מדוייק- יש פס אדום/ שחור/אפור. בתוך הבית צבעי היסוד משחקים תפקיד מרכזי (צבעי

יסוד שלמים וחלקים.)

בית כלבו שוקן, מנדלסון, קמניץ, גרמניה -1126-37 את מנדלסון מעניין לראות כי הוא אדריכל שעבד עם נפחים עגולים. החזית הקדמית גדולה מאוד וההגדרה הנכונה היא חצי אליפסה. החיבור לסגנון הבין לאומי- עובד עם חומרים חדשים. הוא בנוי מבטון מזויין. הגג שטוח, משתמש בחלונות סרט ארוכים וטיח חלק ולא מקושט. הבנייה נעשת על עמודים פנימיים שתורם לתחושה שהבניין צף ומרחף על גבי הזכוכית. הכניסה היא חופשית כי הוא לוקח את הרעיון חסר המעצורים של חלונות הזכוכית הארוכים. הוא מחליט שהוא יעשה מה שהוא רוצה עם החומרים החדשים. אין עוד הרבה אדריכלים כמו מנדלסון שעובדים עם צורות עגולות. מנדלסון הוא אדריכל יהודי שבונה

למיליונרים ולאחר עליית הנאצים לשלטון הוא עוזב ועולה לארץ