תרבות ואדי רבה תרבות שהיא אחת משלושת התרבויות של התקופה הנאוליתית הקרמית.אחד האתרים החשובים של תרבות זוהוא עין אל ג'רבה. הקרמיקה מאופיינת במירוק בצבעים אדם ושחור. על חלק מהכלים הדביקו תבליטי חרס של אדם בפיסוק רגליים וידיים. מבחינת כלי הצור, אין מסוריות, יש מעט מאוד ראשי חיצים, ויש הרבה להבי מגל בעלי קצה פעיל ישר ושינון עדין. לתרבות ואדי רבה יש ואריאנטים מאוחרים: אחד הואריאנטים הוא "קרמיקת בית שאן," שמאופיינת בכלים גדולים וקנקנים בעלי ידיות. אתר אחר, תל צף שנמצא בעמק הירדן, מדרום ארץ ישראל מאופיין בעיטורים על הקרמיקה בצבעים שחור ואדום. ישנם אתרים חשובים נוספים, בעיקר לאורך נחל הבשור ולאורך החוף. אתרים אלה מסוף האלף ה -6 עד אמצע האלף ה -5 לפנה"ס. האתרים המוקדמים מכונים "קטיפיים" והמאוחרים "בשוריים." בקטיף נמצא תינוק קבור בכד, תופעה שמוכרת
.22
מאוחרות יותר. תרבות זו נמשכה פרק זמן די ארוך. הקרמיקה של קטיף מאופיינת
בתקופות
בידיות.
ס"לפנה 5,800-5000 – .1
תרבות המאפיינת חלק מן התקופה הניאוליתית בארץ ישראל בצפון הארץ.
התרבות הוגדרה ע"י ג. קפלן בשנות ה.50- היא מאופיינת בעיקר בקרמיקה ממורקת ולהבי מגל. קרמיקה: ממורקת שחור או אדום ובעלת שפת קשת (מזכירה .)8 העיטורים על הכלי נעשו ע"י
הדבקת חימר (מזכיר שיטת עיטור ליד הים השחור.)
7
להבי מגל: ברק השימוש בלהבים צר יחסית מה שמראה שרוב הלהב היה מכוסה. הלהבים של
תרבות זו היו חסרי שינון כמעט ולא נוצרו ע"י שברור לחץ.
תרומת מחקרי הנגב וסיני לשחזור התרבות בתקופה הפליאוליתית העליונה בשנות ה70- החלו לערוך סקרים וחפירות יזומות בנגב וסיני. זו הייתה הפעם הראשונה שנערך מחקר יזום ולא בעקבות תגלית ארעית. המחקר איפשר גילוי נרחב של אתרים והבנת פריסת האתרים והתפתחות התרבויות. גילו כי מרבית האתרים פתוחים, נמצאים תחת כיפת השמים, לרוב קטנים וחד שכבתיים. נקבעו תיארוכים מוחלטים באמצעות פחמן 14 – דבר אשר החליף את התיארוך היחסי שבוסס עפ"י הסטרטיגרפיה בצפון הארץ. חלק מן האתרים בסיני הם בעלי תיארוכים שונים: 15-40 אלף שנה. לראשונה, שוחזר רצף תרבויות, כיום ידוע כי יש חפיפה בין
התרבות האחמארית והאורניאקית-לבנטינית. היו מקבילות ולשתיהן קדמה התרבות האמירית.
נהוג לומר שהתקופה הפליאוליתית העליונה התחילה בכ37- אלף לפנה"ס.
אתרי מפתח: בוקר, קדש ברנע, ערק אל אחמר, אבו נושרה ועין עקב.
.23
הצלמית מהאתר ברכת רם
האתר פתוח, רמת הגולן למרגלות הר געש. נחפר ע"י נעמה גורן בשנות ה.80- מתוארך ל300- אלף – אשלית עליונה. ממצאים – אבני יד, מקרצפים, פסלון- צלמית. הצלמית היא חלוק נחל עם שיוף לא
טבעי, המתואר כ"אולי" האומנות הניידת הקדומה ביותר.
ברכת רם נמצאת ברמת הגולן. בין 2 שכבות בזלת המתוארכות באמצעות אשלגן- ארגון ל800- אלף שנה ו- 230 אלף שנה נמצא גוש אבן שיכול להיות צלמית. הצלמית
עצמה מתוארכת לכן ל300- אלף שנה BP בערך – אשלית עליונה. ה"צלמית" נמצאה באתר ואינה מותאמת לסביבה (אבן לעומת בזלת,) לכן משערים שהביאו אותה לשם ולא ניתן לשער את גילה המדויק. מלבד חריצה קטנה באבן אין עוד סימנים לעיצוב של יד אדם ולכן כלל לא ברור אם אכן מדובר בצלמית ובפריט אומנותי או סתם באבן. בכל מקרה מדובר בפריט שאדם נשא אותו וחרט עליו משהו ולכן יש חשיבות
לממצא הקדום הזה.
.24
האתרי אבו חוריירה וג'רף אל אחמר
שני האתרים נמצאים בצפון סוריה, ברך הפרת, וקיימים בהם שכבות מהתק' הניאוליתית הקדם
קרמית. אבו חוריירה – נמצא באזור ברך הפרת ויש בו שכבות מהתק' הנטופית המאוחרת בבסיס ועד נקק"ב מעל. באתר יש ממצאים של מבנים מעוגלים מהתק' הנטופית וניתן לראות התפתחות למבנים
מרובעים בשכבה נקק"ב. במקום נמצאו גם קבורה מכווצת ומוקדי אש.
.25
ג'רף אל אחמר – נמצא צפונית לאבו חוריירה ובו ממצאים בעיקר מנקק"א. באתר נמצאה
ארכיטקטורה מלבנית ומעוגלת משולבת. גם נמצא מבנה עגול המחולק לחדרים מרובעים. מאמינים כי שימש כמבנה ציבורי – עדויות ראשונות לטקס קהילתי (פולחן.)? על מפלס המקום הציבורי נמצא שלד חסר ראש ולידו גולגולת שלא שייכת אליו. עוד נמצאו באתר: קרניים של בקר. באותה תקופה עוד לא היה ביות של בע"ח ולאנשים באותה תקופה כן היה עניין בקרניים. עדות להכנת מזון בצורת עוגות דגנים. ראשי חיצים עם תקע. קערה עם מכתש עשויה מאבן עם עיטורים על צידה: ראשי ציפורים, לביאות, חריטות של עקרבים ופרצופים. תחריטי ציפורים. כלי שחיקה, כלי צור
ואובסידיאן, צלמיות וחריטות. אתרים אלו מקדימים את א"י בארכיטקטורה ולכן תומכים בהנחה כי ישראל הושפעה
ארכיטקטונית מהצפון.
