פרהיסטוריה של ארץ ישראל

נוואלי צ'ורי וגבלקי טפה

האתרים מאנטוליה אלו, מתוארכים לתקופה הניאוליתית  הקדם קרמית נמצאו מבנים  גדולים

(ציבוריים) ובהם פריטי אומנות – ייתכן ומעיד על פולחן.

נוואלי צ'ורי: המון פסלים ותרבות! תרבות רבותי! ריקוד מפוסל! מצוי על שפת נהר הפרת. נמצא מבנה פולחני בעל רצפת טיח המכיל ספסלים ומונולית. ברור שאנשים לא חיו בו ושימש לטקסים. לאנשים שם היה עולם רוחני מאוד מגוון והאתר מאופיין

בפיסול. רואים מסכות אבן ואפילו עיטורי נחש. הפסלים נוצרו כהשראה מן העולם הרוחני כנראה. רואים פסל עם שני אנשים אשר ידיהם ורגליהם פשוקות והדבר מעיד על ריקוד. עוד נמצאו מסיכות אבן מיניאטוריות, פיסול באבן של דמויות (חיות וראשי אנשים,) שבר קערת אבן עם תבליט של

אנשים רוקדים (או מתפללים) וביניהם חיה.

גבקלי טפה: פסלים גדולים רבותי!!!! מקדש ראשון! מתוארך בכ10,000- לפנה"ס. תחילת התקופה הניאוליתית הקדם קרמית א.' נמצאו עמודי אבן אשר

בחלקם העליון יש חורים. יכול להיות שהיו חלק מקונסטרוקצית על ושכל העמודים תמכו במשהו.

הדבר המעניין הוא שהיו גדולים, 3 וחצי מטר. הם היו מעוצבים ועליהם עיטורי בע"ח (שועלים, אריה, פר, חזירים, נחשים.) אנשים אלה תוך זמן קצר הפכו למבייתי בע"ח. פסלונים של ראשי אדם באבן, פסלים עם זיקפות ואישה בעת לידה. עמודי האבן האלה הם בעצם העדות למקדש הראשון

בתולדות האדם. הדבר מעיד על פולחן שהאדם ניהל על מנת להשפיע על משהו שיקרה לטובתו. הטקסים האלה נועדו לסייע באופן רפואי. המקדש המקראי והמקדש של העת העתיקה מראים על

האמונה של האדם אז שהאל גר בו.

.18

 

 

 

ביות הדגניים

תחילת החקלאות למעשה החלה בביות דגניים. כאשר האדם החל לבסס את מנהגי האכילה שלו על

ביות צמחים שהוא זורע.

.19

 

 

6

 

 

 

 

הדגניים הראשונים שבויתו הם חיטת הבר ושעורת הבר. בטבע, השיבולת נוטה להינתק בעצמה וכך הגרעינים מתפזרים, הזרע כלוא חזק במעטפת והגרעינים קטנים יחסית. האדם בחר את השונים (מוטציות) שלא ניתקה מהם השיבולת וכך למעשה הרבה סוג של דגן המתאים לצרכיו. עם השיבולת והחיטה המבויתת, הגרעינים גדולים יותר, קל להפריד את הזרעים והשיבולת לא נופלת. באתר נתיב הגדוד נמצאה חיטה כאשר זהו אזור שבו היא לא צומחת וזוהי עדות לכך שהאנשים הביאו אותה

איתם. אתרי המפתח:יריחו, נתיב הגדוד, תל אסוואד, מורייבת, תל אבו הוריירה.

 

האתר אהלו II מחנה דייגים-ציידים-לקטים בן 23,000 שנה על חוף הכינרת אשר התגלה ב1989- עקב ירידת מפלס מי הכינרת ואשר עד אז היה מכוסה במים. החפירות באיזור נערכו ע"י דני נדל. האתר נמצא בגובה של  213/212 מטר מתחת לפני הים. כלומר, 4-3 מטר מתחת לפני המים כשהאגם מלא.הממצאים

שהתגלו תוך כדי חשיפת המחנה הם בני 23,000 שנים והם מרשימים בטיבם ובאיכות השתמרותם. במחנה התגלו שרידי שש סוכות, הקדומות ביותר מסוגן בעולם. כמו כן התגלו קבר באתר נמצא קבר של גבר שגילו בין 40-35 שנים והיה כנראה נכה, מדורות ומתקנים נוספים. החפירות הראו כי שטח

האתר גדול משני דונם. האתר נמצא על גדות הכנרת ונחשף בעקבות ירידת מפלס הכנרת בשנות ה.90- האתר כולו השתמר בשכבת אדמה רוויה מים ולכן נשמר ברמה גבוהה מאוד. האתר מתוארך ע"י שיטת פחמן 14 בין 23- 19 אלף שנה .BP האתר עצמו ישב על גדות ימת הלשון כאשר הייתה קיימת. באתר נמצאו שרידי

צמחים,  בע"ח,  כלי  יד  של  האדם  (מיקרוליטים, להבונים, אבני שחיקה) וממצאים אורגניים שמרמזים על צורת ההתיישבות. נראה כי האדם חי שם בסוכות והיה צייד. הייתה שכבה שעליה חיו

אנשים, היא הורבדה בשכבה נוספת והיא כוסתה במים ולכן נשתמרה טוב.

 

 

 

 

 

 

.21

 

 

 

ייחודו של האתר גשר בנות יעקב

נחפר ע"י שטקליס בשנות ה50- וע"י נעמה גורן בשנות ה.80- האתר נמצא בנהר הירדן, צפונית

לכנרת. שייך לאשלית תיכונה, כ- 700-800 אלף שנה לפני זמננו. האתר היה קבור מתחת לפני המים, הייתה בו השתמרות מצויינת (מפאת חוסר החמצן,) נמצאהאפילו חומר אורגני (עץ.) באתר נמצאו  קופיצים מבזלת, חומר הגלם יובא ממרחק (רמת הגולן) והקופיצים נעשו בטכניקה שנקראת קומבווא –  הפקת נתז מנתז  כאשר לכלי ישנם  2  גחונות, טכניקה זו ידועה מאפריקה. עוד נמצאו

עצמות בע"ח עם סימני חיתוך.

האתר נמצא דרומית לעמק החולה. נחפר בשנות ה30- ולאחר מכן בשנות ה50- ע"י משה שטקליס.

בשנות ה80- חפרה במקום נועה ענבר. תוארך לפי פליאומגנטיזם ל800- אלף שנה .BP באתר נמצאו

אבני יד רבות עשויות בזלת, שרידי בע"ח (פיל קדום) וצמחים. האתר השתמר בצורה טובה מאוד משום שהיה רווי מים ולא במגע ישיר עם המים. באתר השתמר ענף עץ בן כ800- אלף שנה. באתר נוכחות גדולה של בזלת ונמצאו כלים רבים מחומר גלם זה כגון אבני יד ועוד. נמצאו סכינים גדולות שהיו בעלות דו-פנים וקצה רחב. ממצאים אלה מעידים על

היציאה מאפריקה כי זו תופעה אפריקאית. ריכוזי הצור השרוף הם עדות לשימוש באש (מוקדי אש.) עפ"י הממצאים באתר ישב הומו אירקטוס ומהווה נקודת מעבר שלו בדרך מאפריקה לאסיה ואירופה. כנראה מדובר פה ביציאה שנייה מאפריקה. הממצא החומרי מזכיר את התרבות החומרית  באפריקה המתוארך לתקופה זו ולכן נראה כי האדם שיצא מאפריקה הביא עמו את תרבות זו  והשתמש בה בגשר בנות יעקב. באתר נמצאו גם  שרידי זרעים ועצים הנותנים תמונה על מגוון הצמחים בתקופה ההיא. נמצאו שרידי ערמון המעידים על כך שהאדם פיצח אגוזים. נמצאה גם עדות לרכיכת ויויפארוס אשר הייתה קיימת באיזורים קרים יותר. באתר ישנן הרבדות שונות

המייצגות אפיזודות שונות בחיי האדם שמפרידות ביניהן מאות אלפי שנים.