בתים ומקדשים בצ'אטאל הויוק אתר גדול וחשוב מאוד באנטוליה. קרוב מאוד להר געש ולכן קרוב מאוד למקור אובסידיאם. האתר היה מיושב בצפיפות, על תל, כאשר מסביב, לפחות בעונות מסוימות בשנה, היו ביצות. הבתים בנויים מלבנים וטיח. האתר נחפר בשנות ה60 לראשונה על ידי ג'יימס מלארט. הוא עבד בשטחים גדולים וחיפש בעיקר יחידות ארכיטקטוניות. בשנות ה90 נחפרו חפירות נוספות באתר על ידי איאן הודר. החפירות הללו הם מצומצמות בשטח שלהם אבל מדוקדקות מאוד. משחזור של קירות
הלבנים עולה שהבתים נבנו בצפיפות כל כך גבוהה שלמעלה אין רווח בין בית לבית.לפי הצעה זו, המעבר בין בית לבית נעשה על הגגות. גם הכניסה למבנים נעשית מהגג. בשכבה 3 של האתר כבר יש
הופעת קרמיקה, כאשר השכבות התחתונות ללא קרמיקה. לפי מלארט, בשכבה B6 יש מבנים שהוא מכנה אותם מקדשים. במבנים אלו מוצאים קרניים של פרים. חלק מהמקדשים האלו הם אזורים פולחניים בתוך בתים פרטיים.מוצאים ציורי קיר גאומטריים. בנוסף מוצאים עיטורים של עופות גדולים ואנשים ללא ראשים. נמצא ציור שנקרא "שני הברדלסים-" שני ברדלסים מחוברים באזור הראש. לדעת החופרים החדשים, השימוש של מלארט במונח מקדשים אינו מדויק, לדעתם אי אפשר להבחין ביו מקדשים ובין בתים פרטיים רגילים. הממצא החומרי בתוכם, כלי הצור, הכלים, מאוד
דומה. האתר צ'אטאל חויוק ממוקם במרכז אנטוליה ורובו מתוארך לתקופה הניאוליתית הקדם קרמית ב.' האתר מצוי על גבעה טבעית שלפי מחקרים על התקופה המדוברת היה מוקף ביצות עונתיות ולכן היה סגור בחלק מן השנה והיה קושי מסוים להיכנס ולצאת ממנו. באזור האתר קיימים הרי געש
שהיו פעילים באותה תקופה.
.12
הבתים בנויים בצפיפות ללא מרווחים ביניהם, מעין כוורת. הבניה הייתה בלבנים ולא אבנים.
משערים כי הכניסה אל הבתים הייתה מהתקרה בעזרת סולמות והפעילות החברתית הייתה נעשית על הגגות, כך כנראה עברו גם מבית לבית. הקירות החיצוניים של הבתים שימשו מעין חומה של
העיר.
בחלק מן הבתים נמצאו קרניים של חיות ופסלונים דמויי חיות טורפות כגון ברדלסים וחזירים. מוטיב נוסף הוא אדם לראש בתנועה. החוקר של האתר, מלארט, הניח כי בתים אלו שימשו כמקדשים וטען כי היו באתר 108 בתים ו48- מקדשים. מלארט טען שלא סביר שאדם יתגורר במבנה בו הפסל מופיע. לא ברור אם צדק או לא משום שמדובר בכמות גדולה מאוד של מקדשים לעומת
בתי המגורים. המקדש האופייני לתקופה זו היה מאוד קטן.
באתר נמצאו כלים עשויים מזכוכית אובסידיאן והאזור כולו מהווה מרכז חשוב של מחצב זה. באתר נמצאו כמויות גדולות של ציורי קיר ומלארט שיחזר חלק מהם. אחד הציורים שמלארט שיחזר זוהה על ידו כהר געש. כאשר הוא התפרץ הוא פלט אובסידיאן ובו נעשה שימוש נרחב באתר זה. נמצאו גם צלמיות של נשים לקראת לידה או בלידה. צלמית אישה היושבת על כיסא שעליו שני
ראשים של אריות. ערימות קברים רבות. נמצאו פגיונות צור בצורות של בע"ח.
יריחו בתקופה הניאוליתית הקדם -קראמית א' בשנת 58 קתלין קניון מגיע לחפור ביריחו. זו אחת החפירות הראשונות שנעשות ע"פ המתודה המקובלת היום שבא הארכיאולוג משאיר חתכים ובעזרתם מפרש את השטח. ע"פ הסטרטיגרפיה היא מחלקת את התקופה הניאוליתית. התרבות העיקרית של התקופה נקראת הסולטנית ע"ש תל
יריחו שנקרה גם תל א-סולטאן (מאופיינת בגרזנים וקילפים.)
.13
4
שטח האתר הוא כ- 20 דונם. קניון חושפת ביריחו חומה ומגדל שמתוארכים היטב ע"פ
הסטראטיגראפיה ל- 11 ,KY היא מגדירה את המקום בתור העיר הקדומה בעולם. גובה המגדל כ9- מ' ו8- מ' קוטר, החומה כ4- מ' גובה וכמטר וחצי רוחב. בכניסה ישנם 22 מדרגות מטויחות. אפשר
לזהות בו שלבים שמעידים על שינוי פונקציונאלי. תחילה יש לידו בורות ואח"כ משמש לקבורה. ברור כי המגדל נעשה ע"י כמות גדולה של אנשים לאורך זמן. זה מראה כי היה שלטון ריכוזי כלשהו
שהצליח להוציא את זה לפועל.
עופר בר- יוסף מציע כי תפקיד החומה הייתה נגד שיטפונות. זה לא לגמרי מסתדר עם כיוון
השיטפונות באזור. דני נווה טוען כי תפקיד החומה איננו הגנתי אלה יותר סמלי, להראות את גבולות השטח הציבורי- עירוני. רן ברקאי ורועי עירן טענו כי יש למגדל משמעות אסטרולוגית. הוא ניצב
מול הר קרן-טל ומכוון ע"פ כיווני השמיים. אולי שימש כמקדש לעונות השנה.
האתר יריחו נמצא על תל אל-סולטן וממנו גם שם התרבות הסולטנית המאפיינת את התקופה. האתר נחפר ע"י קתלין קניון ושם היא קבעה את החלוקה של התקופה הניאוליתית הקדם קרמית בעזרת הרצף הכרונולוגי של התקופה שנמצא בתל ומהווה את הרצף החשוב ביותר של התקופה
בא"י. בנקק"א נמצא יישוב של כ40- דונם ובו מבני לבנים מעוגלים. כמו כן, נמצא מגדל עגול בגובה של 8.5 מטרים ולידו חומה בגובה 4 מ.' קניון האמינה כי מדובר בביצורים על היישוב בגלל שהיה במקום מקור המים העיקרי של האזור ולכן גם קבעה את האתר כ"עיר הקדומה ביותר בעולם." כנגדה טען בר יוסף כי מדובר בסוג סכר שנועד להטות מי שיטפונות ולהגן כך על היישוב. חלק מן החוקרים הציעו גם כי מדובר במבנה לשימושים פולחניים. גארוד טענה שפונקצית המגדל הוא בהגנה על
התוצרת החקלאית. אנאטי טען שהעושר של יריחו לא בא מחקלאות אלא ממסחר במלח.