הגורם החברתי כלכלי: עוני וסביבה מול שפע וסביבה. כאשר מסתכלים על נושא של שימוש בעץ בעולם אנחנו מדברים על סדר גודל של חצי מהשימוש העולמי בעץ נעשה לצרכים בסיסיים של אנשים מקומיים (למשל, קישוש עצים למדורה לבישול בקהילות מסוימות באפריקה) וחצי מהשימוש שהולך לצורך של תעשייה (למשל ייצור נייר במפעלים במדינות
מפותחות.) כאשר אנחנו באים לבחון את מידת ההשפעה של אוכלוסיות שונות ואנחנו באים לבחון את המרכיב הסוציואקונומי כגורם משפיע צריך לבחון דברים שונים (למשל איזו משפחה צורכת יותר? משפחה מאקוודור שמספקת את האוכל שלה בעצמה ממשאבים טבעיים או משפחה
מודרנית מקליפורניה שצורכת את האוכל ממפעלים תעשייתיים? גודל האוכלוסייה, רמת צריכה לאדם, סוג הצריכה/התפלגות ההוצאות המשפחתיות, רמת
השפעה למשפחה, השפעה סביבתית ליחידת צריכה, מיקום ההשפעה. נחבר את הסוגים השונים של ההשפעה לאותה משוואה: אוכלוסייה*שפע=השפעה. רמת שפע גבוה מתרגמת לרמת צריכה גבוה. במקביל צריך לזכור גם שרמת שפע גבוהה כמו שרובנו חיים בה, מעלה את המודעות שלנו והנכונות שלנו לשבת וללמוד את הדברים, מה
שמוביל אותנו לסוג אחר של התנהגות לעומת אדם עני בעל רמת שפע נמוכה שינצל
משאבים בצורה שונה. אם נסתכל על הפער בין רמת ההכנסה וההוצאה בין בנגלדש לארה"ב לגרמניה נראה
הבדלים גדולים בצריכה של מוצרים מסוימים. למשל, בין גרמניה לארה"ב ניתן לראות שיש אותו מספר של רכבים אך הבדל ניכר בצריכת הדלק, זה מכיוון שהשימוש בדברים במקומות
שונים מתרחש בצורות שונות. בארה"ב המרחקים גדולים יותר והאנרגיה זולה יותר.
הביטוי של אותם הבדלים סוציואקונומיים בא לידי ביטוי גם בפליטת גזי חממה (נובע כתוצאה של שריפה של דלק:) בסין, למשל, גידול האוכלוסייה הוביל לגידול בייצור שהוביל לגידול
בשימוש באנרגיה והביא לכך שסין פולטת יותר גזי חממה מארצות הברית.
טביעת רגל אקולוגית: סך כל השטח הדרוש לאוכלוסייה באזור מוגדר על מנת לספק באופן שוטף את כל המשאבים והשירותים הנצרכים ולקלוט את כל הפסולת שאוכלוסייה זו פולטת .כל אלו באמצעות
הטכנולוגיה הזמינה והנפוצה. בעצם, אין בעיה שנפלטים גזי חממה, הבעיה מתחילה ברגע שהפליטות עולות על יכולת
הספיחה של המערכת. שתי המשפחות שדיברנו עליהן מקודם: יכול להיות שהמשפחה מאקוודור תשתמש בשטח גדול יותר בשביל ייצור האוכל שלה לעומת המשפחה האמריקאית. מנגד, המשפחה
המודרנית השתמשה בייצור מודרני שיצר פליטות שצריכות שטח שאליו הם יוכלו להיכנס.
נצטרך לראות מה סך השטח שכל משפחה השתמשה בו לייצור המזון שלה. אין עיר בעולם שחיה רק מהשטח שלה עצמה-אני גרה בב"ש אך החשמל שאני משתמשת בו
מגיע מחוץ לב"ש. טביעת הרגל האקולוגית לא נקבעת לפי שטחה של מדינה אלא לפי הרגלי הצריכה של התושבים שלה. לדוגמא, בין ישראל להונדורס יש הבדל עצום בטביעת הרגל האקולוגית
למרות שבשתיהן יש 8 מיליון תושבים.
יש פה שורה של גורמים שמשפיעים על אופי דריסת הרגל האקולוגית ועל ההשפעות שלה. אם אני מסתכל על מערכת כלכלית ואני מסתכל על חברות שונות לאורך ההיסטוריה נראה שהחברות ששרדו ניהלו מערכת כלכלית שנשענה על מערכת חברתית שנשענה על
הסביבה. בעידן המודרני קיים ניתוק בין הגורמים השונים: הגורם הכלכלי מקבל נפח הרבה
יותר גדול מהגורם הסביבתי.
המשמעויות הסביבתיות של התפתחות המערכת הכלכלית:
כלכלה מסורתית כלכלה המבוססת על ניצול משאבי טבע כלכלה תעשייתית- מסורתית/מתקדמת
כלכלה המבוססת על שירותים. גם כשאני מסתכלת על כלכלת שוק, כלכלה מעורבת וכו..' אני מדברת על סוגים שונים של
כלכלה שלכל אחד מהם יש ממשק שונה עם הסביבה.
הגורם הכלכלי- "ניתן למצוא תחליף לכל משאב טבע, לכן, באופן עקרוני, אין שום בעיה.
העולם יכול להסתדר ללא משאבי טבע" (סולואוו) "יש בידינו כעת את הטכנולוגיה להאכיל, להלביש ולספק את האנרגיה לאוכלוסייה הולכת
וגדלה למשך 7 מיליארד השנים הבאות… יש לנו את היכולת לצמוח ולגדול לעד" (מאיירס.)
השילוב שבין גידול האוכלוסייה למבנה הכלכלה מוביל לעלייה בצריכה!