היישוב היהודי בגליל ובגולן בימי הבית שני, המשנה והתלמוד

מבוא גיאוגרפי – הגליל – החלק הצפוני של מדינת ישראל. גבולו הדרומי נקבע ע"י וועדות שונות בימי במנדט הבריטי. מצפון – גבול לבנון )למרות שהנוף הגיאוגרפי נמשך לתוך דרום לבנון.( הגליל נחלק לשני חלקים )לא חלוקה מודרנית( – הגליל העליון – גבוה יותר טופוגרפית, והגליל התחתון. ביניהם

מפרידה בקעת בית הכרם. כלומר – עבור אנשים בעת העתיקה המונח 'עליון' משמעותו 'גבוה.'

 

הגליל העליון – מתחלק לשלושה חלקים: .1 הגליל העליון המערבי, הכולל את הרכסים המערביים .(…)

נוף הררי, משתפל מערבה לכיוון מישור החוף. מגיע לגבהים של סביבות 600 מ' מעל פני הים.

 

.2 הגוש המרכזי – גוש הרי מירון. זהו החלק הגבוה ביותר של א"י ממערב לירדן. כל אחת מפסגותיו של הגוש הזה מגיעה מעל ל1000 מ' מעל לפני הים, כאשר השיא הוא בפסגת המירון – סביב 1200 מ'

מעל פני הים. זהו אזור הררי מאוד פרוע, המבותר ע"י ואדיות עמוקים. הצמחיה השולטת היא חורש ים-

תיכוני.

 

.3 הגליל העליון המזרחי – בחלק הצפוני- אזור של בזלות. גבוה מבחינה טופוגרפית אך יותר שטוח.

 

החולה – לא נכללת מבחינה גיאוגרפית בגליל העליון, אלא היא חלק מהבקע הסורי אפריקאי

 

 

 

 

 

 

הגליל התחתון – גם הוא מתחלק לשלושה חלקים: .1 גליל תחתון מערבי. .2 גליל תחתון מרכזי – מערכת של שברים קטנים, שברי משנה לשבר הסורי אפריקאי על ציר מזרח מערב. האזור מורכב מרכסים ובקעות לסירוגין. לעומת לב הגליל העליון – זהו אזור יחסית נוח. פסגת הגליל התחתון מגיעה לגובה של 600 מ' בלבד. ההבדל הזה בגובה הפסגות הוא משמעותי מבחינת ההתפתחות ההיסטורית של אזורים אלו. הבקעות באזור זה הן מישוריות ומלאות באדמת סחף. פוריות יחסית וקלות לעיבוד. כמו כן יש לקחת בחשבון את אפשרויות המעבר בין העמקים – הנוחות הרבה יותר באזור

.3 הגליל התחתון המזרחי – סדרה של רמות נטויות לכיוון מזרח. אזור בזלתי. יש אפשרות לעיבוד

האדמה, אך היא לא פורייה כמו באזור המרכזי.

 

.4 גבעות אלונים-שפרעם – מרגלות הכרמל וצפונה. אזור של גבעות, נוח יחסית. בעוד המסלע העיקרי בגליל העליון והתחתון הוא גיר קשה ונארי, עם בזלות במזרח, כאן המסלע העיקרי הוא קירטון, רך יותר, עם ציפוי עליון של נארי. בגבול התחתון – נחל ציפורי, זורם כל השנה, ובוודאי היווה מקור מים

חשוב.

 

 

 

 

 

צמחייה – שקמה – עץ שפעם היו אוכלים את פירותיו. קרוב משפחה של התאנה, אוהב מקומות חמים. לא נמצא בגליל העליון. הגבול של גבעת בית הכרם הוא גם גבול בוטאני – המפריד בין מינים שחם להם

מדי בגליל התחתון או שקר להם מדי בגליל העליון.

 

 

 

הגולן – היחידה עצמה היא יותר קטנה, אך גם כאן יש חלוקה די ברורה ש3 חלקים: צפון, מרכז ודרום. רמה"ג הוא הקצה של אזור בזלתי מאוד נרחב בדרום סוריה, וניתן למצוא בו שרשראות של הרי געש לא פעילים, כמו גם כיסוי בזלתי נרחב. צפון הגולן – אזור טופוגרפי גבוה יותר. הבזלות כאן הן עתיקות

יותר ועברו בלייה מאסיבית. שכבת אדמה עמוקה יותר הצטברה על שכבת הבזלת. נוף של גבעות – יחסית צפוף. הרבה שרשראות של הרי געש. דרום הגולן – רובו מורכב מפלטה אחת של בזלת. גם כאן – בלייה מאסיבית שהובילה להצטברות של אדמת בזלת פורייה. ככל שיורדים דרומה, מתמעטת הבזלת והגיר הופך להיות המסלע השולט. מרכז הגולן – כיסוי האדמה המועט ביותר. צפיפות גדולה ביותר של נחלים. אגן ניקוז המוביל לכינרת. ממזרח – מישורים אליהם מתחתרים הנחלים. הערוצים – עמוקים ותלולים, ויוצרים מעין ואדיות תלולים, המקשים מאוד על המעבר באזור. יחד עם זאת, ניתן לעבד את

האדמות בואדיות אלו, אם כי הן לא פוריות כמו האדמות מצפון או מדרום.

 

אצל יוספוס – מוזכרים המונחים 'גולן עליון' ו'גולן תחתון.' נראה שהמונח 'גולן' מתייחס לחלק המרכזי

של הגולן בלבד. החלק הצפוני ככה"נ כונה 'הבשן,' והדרומי נכלל בתחומי העיר 'סוסיתא.'

 

 

 

מקורות היסטוריים

 

–    קטעים קצרים מספר מקבים

–    יוספוס ב3 מ4 ספריו

–    הברית החדשה.