כורזים בית כנסת. הכפר בנוי כולו מבזלת, כך גם בית הכנסת. בית הכנסת נבנה תוך שימוש משני בלבנים. בבית
הכנסת – כיסא ועליו כיתוב המייחס אותו ל 'יודן בן ישמעאל.'
נבוריה ליד יער ביריה. בית כנסת שעל משקופו חקוקה כתובת בעברית. מתארת בניית בית כנסת בשנת 494 לחורבן )בית שני( – כלומר – מאה 6 לספירה. המשקוף עצמו – בן המאה ה3-4 לספירה. הכתובת הוספה לאחר מכן, ככה"נ בזמן שיפוץ של בית הכנסת. הכתובת מתארת שלטון של שני אנשים – ככה"נ שליטי
הכפר – ראשי המועצה או משהו כזה, שבעזרתם שופץ בית הכנסת. 'חנינא בן לייזר ולוליאנה בר יודן' –
האם יש קשר ליודן של כורזים? יש לציין – לפי לשון הכתובת "נבנה" בית הכנסת ולא שופץ. ככה"נ מדובר בסגנון כתיבה, למרות שלא
מדובר בעצם בבנייה מחדש אלא שיפוץ מבנה קיים. מנורת שבעה קנים המוקפת בזר ניצחון רומי – שילוב של שני מוטיבים אומנותיים – האחד הוא הסמל
היהודי, התקווה היהודית לבניית ביהמ"ק. השני סמל רומי נוצרי.
גוש חלב
העיירה היהודית הגדולה ביותר בגליל התחתון. לא נחפרה. התגלו שני בתי כנסת. האחד על ראש הגבעה, השני בוואדי. זה לא בהכרח אומר שמדובר בשני בתי כנסת של אותו כפר, )נראה שפעלו ביחד( ייתכן
שמדובר במעין פיצול בכפר. על משקוף הדלת – נשר, דומה מאוד לעיטור שהתגלה בקדש שבגליל. יש כאן שוב שימוש במוטיבים
נוכריים, ככה"נ כי זו הדרך לבטא פאר ועושר. עיטורים כאלה לא יימצאו על בתים פרטיים בכפרי הגליל.
יראון )מירון(? בית כנסת חצי חצוב בהר. החזית בנויה בבניית גזית. החציבה יצרה בניין ארוך וצר – ככה"נ בגלל העלות
הגבוהה של חציבה באבן. בתוספתא – התייחסות יחידה במשנה לסוגיית בניית בית כנסת – הפתח צריך להיות לכיוון מזרח, כפי
שהיה באוהל מועד ובבית המקדש. כמו כן – יש לבנות אותו במקום הגבוה ביותר בעיר. אבל – כאן הפתחים הם לכיוון דרום. מה שמרמז על כך שככה"נ היה מדובר בהמלצה בלבד ולא בהוראה מפורשת. כמו כן, מכיוון שלעיתים קרובות נבנו בתי הכנסת ביישובים שכבר היו קיימים, לא תמיד ניתן
היה לבנות אותם במקום הגבוה ביותר ביישוב.
מרות בבית הכנסת התגלה קמע בחירות, שבו מבקש יוסי בן זנוביא מה' את הכוח לשלוט בבני הכפר. רק בית הכנסת נחפר ביישוב. )ממערב לאיילת השחר, סמוך לתל חצור.( בחזית בית הכנסת, בכניסה לאחד
האגפים, נתגלתה כתובת )מוקפת בנשרים( "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך." כתובת זו יוחסה לבית המדרש של בית הכנסת )אנו יודעים על קיום מוסד זה מהמקורות, אך לא ברור היכן מוקם.( בחלק אחר התגלה פסיפס ובו הכתובת 'יודן בר שמעון מני.' מני- לא ברור האם מדובר בתיאור תפקיד – ממונה על היישוב, מה שעושה את אותו אדם לעשיר ביישוב וככה"נ לתורם בבית הכנסת, או שמדובר פשוט בשם
של אדם אחר. הפסיפס מאוד מקוטע, וקשה מאוד להבין מה הוא נועד לתאר במקור. הקטע שנשמר מתאר
מעין חייל עם כלי נשקו וקסדה מנחושת. מאוד דומה לתיאורי החיילים הביזנטיים. לא ברור אם יש פה ניסיון לתאר את התורם, או שהציור לא קשור בכלל ומתאר משהו אחר. ידין – טוען שמדובר פה בתיאור דוד המלך החוזר מהקרב עם גוליית – סצנת ישועה אלוהית. השימוש בסצנות אלו בבתי כנסת הו מאוד
נפוץ.
ברעם בית כנסת שמור טוב עוד מהעת העתיקה. חזית בית הכנסת היא הגבוהה ביותר שהשתמרה בארץ. מאוד מקושטת. זר ניצחון נישא ע"י שתי אלות הניצחון הרומיות – ניקה. כמובן שמדובר באלמנט עיטורי בלבד ולא במשהו עם משמעות דתית. בית הכנסת תוארך למאה ה,12 אך נראה שהוא נשען על יסודות מבנה
מהמאה החמישית.
בתי הכנסת בעמקים בניגוד לבתי הכנסת בגליל שאופיינו במבנים גדולים ומפוארים, כאן מדובר במבנים שהדגשת היופי בהם
היא מבפנים.
רחוב נחפר רק בית הכנסת ולאחר מכן כוסה. שלושה פתחים לכיוון צפון. בדרום ניצבה במה מקושטת עליה
ניצב ארון הקודש. במה זו הוקפה ככה"נ בגדר מקושטת. הרצפה כוסתה בפסיפסים.
כתובת גדולה נמצאה )היום במוזיאון ישראל( ובה הקטעים הקדומים ביותר המוכרים לנו של התלמוד.
הכתובת עוסקת בהגדרת הגבולות של עמק יזרעאל ובית שאן. – עדות לכך שמדובר בכפר חקלאי. חשיבות הגבולות נובעת ממערכת החוקים החלה על אדמות א"י בלבד. )חקלאי עמק בית שאן היו פטורים
מאותה מערכת חוקים.(
בית אלפא בית הכנסת נמצא בשטחו של קיבוץ חפציבה. שלושה פתחים לכיוון צפון. אפסיס ובתוכו במה בחלק הדרומי – לארון הקודש. ככה"נ מדובר בהעתקה של תוכנית הקרקע של הכנסייה. הרצפה עשויה פסיפס
צבעוני המורכב משלושה 'שטיחים' – עקדת יצחק, גלגל המזלות, וכלי הקודש – תיאור של בית המקדש,
ככה"נ נועד לתאר את המבנה )לכשיבנה.( במרכז גלגל המזלות – הליוס – השמש, הירח והכוכבים. בפינות מופיעות ארבעת עונות השנה. מעין
עיצוב אומנוית של היקום – עליו שולט האל. להליוס עצמו אין כנראה משמעות בפני עצמו.
וייס – מציע שמדובר פה בהבטחה וגאולה – לכך שהכל יישאר על כנו. טענה המבוססת על בית הכנסת
בציפורי. מבטא את תחושת ההמתנה לגאולה.
בתחתית הפסיפס – שתי כתובות – בארמית וביוונית. הכתובת פגומה בדיוק בתאריך. מתארת את קביעת
הפסיפס בימי יוסטינוס המלך, בתמורה למס מהיבול של אנשי הכפר.
זהו אחד מ6 בתי כנסת הבנויים בצורת בזיליקה.
מתוארך למאה ה6 – ע"פ המלך המצויין בכתובת.
רמה"ג
עין נשוט
בית כנסת קטן ומקושט. כותרות ייחודיות של העמודים – עם חריטת מנורות, וקורות אבן מעוטרות בין
העמודים – על אחד מהם מצוין שם התורם – אבון בר…
דיר עזיז
מזרחית למושב כנף. מבנה קטן, בכפר קטן, בחלקו התחתון של המדרון – מתחת לכפר. פתח לכיוון מזרח.
אום אל קנטיר
ממזרח לדיר עזיז. המבנה התמוטט ברעידת אדמה ומאז נעזב, מה שמאפשר שחזור כמעט מלא של המבנה.
לראשונה נשמר ארון הקודש. בנוי מבזלת. עמודים מאוד מקושטים.
דבורה
משקוף עליו מתוארים שני נשרים המחזיקים נחש שהופך לזר. כתובת – בית מדרשו של רבי…
