היישוב היהודי בגליל ובגולן בימי הבית שני, המשנה והתלמוד

מבחינת הארכיאולוגיה

 

– באר שבע הגלילית – יישוב קדום שבנוי ע"ג גבעה מבודדת הנמצא סמוך לצומת שבע )ח'רבת אל סבעה, או בעברית –באר שבע.( האתר משתרע ע"פ 60 דונם, ויש בו ממצאים החל מתקופת הברזל ועת המאה ה2 לסה"נ. הגבעה נמצאת בקצה המזרחי של בקעת בית כרם. יוסף בן מתיתיהו – מגדיר יישוב בשם ב"ש כגבול בין הגליל העליון והתחתון, ויש נטייה לראות אתר זה כיישוב אליו מתייחס יוספוס. באתר נמצאה קרמיקה גלילית גסה, ו3 צלמיות ברונזה: צלמית שבורה של אישה, שמחזיקה

חפץ כלשהו על הבטן. אולי מדובר באפרודיטה. צלמית נוספת – מסגנון מצרי, המציגה את הורוס

התינוק – ילד עירוס עם כובע משולש על הראש. עוד נמצא בסיס לפסל עליו חקוקות כתובות ב3

שפות, וככה"נ היווה בסיס לפסל של האל אפיס.

ברור שהמתיישבים כן היו פגאנים, והם שייצרו את הקרמיקה הגסה.

 

 

 

 

הצלמיות והקרמיקה הגסה בבאר שבע הגלילית, לצד כתבות בשפה הארמית המקורית מעידים על

התיישבות מקומית בעלת השפעות חיצוניות.

 

 

מקדש מצפה הימים – אבנים מקומיות לא מסותתות. הארכיטקטורה- ממשיכה מסורות קודמות. תקופה

יוונית-רומית. מפולות אבנים לכיוון מרכז המבנה. בתוך המפולות נתגלו צלמיות בהשפעה מצרית –

חתחור ואיזיס, צלמיות גדי רובץ, לביאה מזנקת, שור – אולי אפיס.

בנוסף – כלי ממתכת, עליו חקוקות דמויות אלים מצריים. מתחת לשפה- כתובת בפיניקית. הפיניקית – שפה מאוד דומה לעברית הקדומה. נשמרה טוב יותר, מפני שהשפה העברית הקדומה הוחלפה בימי בית ראשון בארמית. בעצם העברית הקדומה נשמרה רק אצל השומרונים והופיעה מאוחר יותר בהקשר לאומני

על מטבעות המרד. הכתובת – כתובת הקדשה לאלה הכנענית אשתורת.

תיארוך – תקופה הלניסטית. הממצא המאוחר ביותר – מטבע המתוארך לסביבות שנת 125 לפנה"ס.

 

 

האיש שבקיר – תבליט אדם בנחל כזיב – התגלה ע"י פקח שעשה סקר באזור. זוהי דמות של גבר לבוש חצאית, הנושא חרב וכידון. ההנחה של מרבית החוקרים – היא שמדובר כאן באיזשהו סוג של אלוהות לוחמת – הלבוש לא אופייני לתקופה והדמות יחפה – ככה"נ משמעות מיתולוגית. לאחרונה עלתה הצעה

 

 

 

 

 

שמדובר בתיאור חייל רומי. בתוך המערה – ממצאים מהתקופה ההלניסטית ולכן תוארך התבליט לתקופה

                 זו. כתובות יווניות מהגליל

 

)פתולמאיס( – הקדשה לזאוס. אוכלוסייה מקומית הכותבת ביוונית ובונה מקדשים לאל בעל מקור

-עכו –

יווני.

 

– כפר יסיף – כתובת ביוונית לאדד. כלומר – אוכלוסייה מקומית הכותבת ביוונית, אך מקדשת את האלים

המקומיים.

– מצובה – כתובת בפיניקית המוקדשת לבעל – שימור של המסורות.

 

 

ניתן לראות כאן ערבוב של אוכלוסיות – דרגות שונות של שמירה על מסורות קדומות.

 

מצודת תפן – גליל עליון – אזור הררי. המצודה לא נחפרה. בסקר שנערך בה נמצאו 10 מטבעות

חשמונאים )ברגע שמציבים החשמונאים שליט משלהם הם מתחילים לטבוע מטבעות.( צורת המטבעות –

אסימון מתכת, עליו הוטבעו סמלים, שמקורם בעולם ההלניסטי. מדובר רק בסמלים ניטראליים – קרן שפע וכד,' אין דמויות על מטבעות אלו. כן יש – כתובות. האחת – ביוונית, השנייה בעברית קדומה. את שתי השפות מעט מאוד מהתושבים המקומיים יודעים לקרוא. היוונית – נועדה להציג לנכרים מסביב את

המלך היהודי. המצאות מטבעות חשמונאים על המצודה, מעידים על כיבוש יהודי בשלב כלשהו.

 

מצודת קרן נפתלי – פסגה גבוהה, ניתן לראות את כל עמק החולה, שם עוברת הדרך הבינלאומית. השתמרות טובה של הקירות – לגובה רב. כמו כן נמצאו גם אבני דרדור. מספר שכבות – מההלניסטית

ועד הרומית הקדומה 3) שכבות – .1 הלניסטית קדומה. .2הלניסטית מאוחרת. .3רומית קדומה.(

 

באזור אחר – התגלה מקווה. המקווה היה מלא עד סופו באפר מדורות מעורב עם עצמות. מדובר בחדר

מטויח אליו מובילות מדרגות. בשל גודלו – גדול מדי להיות אמבטיה וקטן מדי להיות בריכה או בור מים, נקבע ששימש כמקווה. המקווה – מופיע לראשונה בתקופה החשמונאית, ייתכן שכתוצאה ישירה מכיבוש מהיר של אוכלוסיות והצורך להעביר להן את חוקי היהדות. המקווה – מתמלא ממי גשמים. צורה מיוחדת

של המדרגות – מדרגה רחבה ומדרגה צרה לחלופין, נועדה כנראה לחיסכון במים.

 

ההלכה – קובעת שיש לקבוע רק במים חיים – כלומר- שלא נשאבו בידי אדם. במקומות בהם אין מספיק מקורות מים חיים, השתמשו בשיטת ה'אוצר' – איסוף מים חיים בחדר סמוך למקווה. מים חיים )ברמה של 40 סאה( הנושקים למים שנשאבו, מטהרים אותם. שיטה אחרת לטיהור המים היא פשוט להוסיף מים

שאובים למים חיים, כל עוד אלו לא יורדים מרמה של 40 סאה כמובן.

 

בגולן – הרבה פחות מידע. ככה"נ מדובר באזור שוליים. הממצאים שכן נמצאו בגולן מעידים על תהליך מאוד דומה לזה שהתרחש בגליל. יוספוס – תיאור כיבוש הגולן ע"י אלכסנדר ינאי. תיאור של עריץ

מקומי. המקומיים באים לינאי ומבקשים עזרה, וזה הולך לעזור להם. יש הטוענים שמדובר ביהודים, ולכן

ינאי בא לעזרתם. אבל – ייתכן מאוד שינאי פשוט ראה פה הזדמנות לסיפוח שטח, ולכן פעל.

 

 

 

 

 

 

 

עיקר היישוב – בגולן המרכזי.

 

גמלא – שכבת יישוב מהתקופה ההלניסטית. צלמית בגובה 3 ס"מ של הורוס התינוק.

 

חיי יוסף – שנת 66 לסה"נ. אוטוביוגרפיה של יוספוס.  ממשלת המרד מזמינה את יוספוס לגברה, למעין

ועדת חקירה בנוגע לתפקודו כמפקד הגליל. טוען שיש בגליל 204 ערים, מביע חשש לחייו בגברה. יש להניח, שהמספר 204 איננו מספר שהמציא יוספוס אלא איזשהו מספר מרשימה כלשהי. בסקרים שנערכו

בגליל ובגולן – התגלו קרוב ל200 אתרים מתקופה זו.

 

כך שהתהליך, שהתחיל באמצע המאה ה2 לפנה"ס – מגיע לשלב בו באמצע המאה הראשונה לסה"נ – יש

כבר 204 יישובים באזור. ההנחה היא – שעלייה משמעותית זו מקורה בהגירה מכוונת לגליל,

ובהתגיירות מאסיבית של העמים שנכבשו.