החברות החקלאיות הראשונות בארץ ישראל ובלבנט

אתר כפר חורש בגליל – אתר ,PPNB נחפר ע"י נייג'ל מוריס. האתר ממוקם בתוך ואדי נסתר. שטח

האתר לא גדול, כ18- דונם. השחזור מציג מרכז קבורה ופולחן אזורי. באתר נמצאה גולגולת מכוירת, המזכירה את הגולגולות ביפתחאל. בשל הדמיון הוצע כי זהו אתר אזורי ולא מקומי. ליד הגולגולת

נמצא ראש חץ שלם, שיתכן כי היווה מנחה. האתר מתקיים לאורך רוב ה.PPNB- באתר יש מבנה עם שרידי קירות מלבניים, סדרת רצפות טיח ועשרות בורות. אין עדות לגג. הפרשנות – מתחם ששימש לקבורה לאורך זמן באותו מקום. במתחם

נמצאה קבורת האדם עם הבקר (משיעור קודם.) הביקורת –        טען כי ישנו אתר גדול בהרבה, שרק המרכז הפולחני שלו נחפר ונחשף. רוב הממצא

באתר נאוליתי. עולה השאלה – האם באמת זהו אתר פולחני?

 

אתר מערת נחל חימר – תחילה זוהה כאתר מימי מרד בר-כוכבא. בהמשך נעשתה חפירת הצלה. נמצא ממצא רב. כת מגל העשויה מחומר אורגני כלשהו, בתוכו סכיני מגל ואספלט המחבר את כל העסק. ברור כי זהו מגל בעל שימוש טקסי ולא יומיומי. גולגולת מכוירת אספלט, עליה דגם רשת. רוב הגולגולות שנמצאו שייכות לנשים. נשתמרו סלים, בדים, פשתה. נמצאה מסכה מאבן, הצבועה באדום וירוק. מזכירה מאד מסיכות אבן שנמצאו בשומרון בחורבת רבוד, שלא ידוע היה ההקשר

הכרונולוגי שלהן (נמצאו באוסף של משה דיין.)…  המסכות כנראה שימשו בטקסים פגאנים.

למה שימש נחל חימר – אתר מבודד שאין בסביבתו הקרובה אתרי PPNB נוספים. האם האתר היה אתר פולחן אזורי או אתר גניזה של כלי פולחן? בר יוסף ודוד אלון ראו במקום מרכז פולחן אזורי, בו נערכו טקסים. לעומת זאת גרפינקל טען כי באתר ישנם שרידי חפצי פולחן רבים

 

15

 

 

 

המרוכזים במערה מאד קטנה, לא ניתן לערוך בה טקס. הציע כי זהו אתר גניזה של חפצים שיצאו

מכלל שימוש.

 

תחילת החקלאות – ביות הצמחים ובעלי-החיים

ביות – תהליך בו בעלי החיים והצמחים תלויים בצורה מוחלטת באדם, והוא שולט על דרך התרבותם.

המהפכה הניאוליתית – ביות בעלי החיים. ישנו שינוי מאד גדול. מכלכלת ציידים לקטים המבוססת על

משאבים טבעיים קיימים (בין אם צדו וליקטו מה שיש או שעשו סלקציה,) עברו לכלכלה יצרנית-

אקטיבית, המשנה את כל דרך ניצול המשאבים.

בתהליך זה משנה האדם את האקו-סיסטמה הטבעית. מברא יערות.

לפני תחילת המהפכה כל העולם חי מציד ולקט. 8,000BP – רק 50% מהעולם חי מציד ולקט. ציידים לקטים נודדים בתדירות גבוהה במרחב אחרי מזונם, במסלולים עונתיים סדורים כדי לנצל

שינויים בנוף. במשך הזמן ישנו מעבר להתיישבות קבע במקום אחד. לכלכלת ציד לקט יש צורך בתחום מחייה גדול בהרבה (טריטוריה רחבה) מאשר לחברות חקלאיות פשוטות. רק מעטים ממיני צמחי הבר וחיות הבר ראויים לציד ולקט. החקלאות מאפשרת להרוויח הרבה יותר קלוריות פר יחידת שטח. יח' שטח מסויימת יכולה להאכיל פי 10-100 רועים / איכרים

מאשר ציידים-לקטים. כל זאת חייב להיגרם משינוי דמוגרפי הדרגתי לאורך דורות בגודל האוכלוסייה. הגורם הדמוגרפי – לחץ שבו ישנם יותר אנשים על פני יחידת שטח חייב את השינוי (בנוסף לגורמים האחרים, כגון אקלים.) תהליך זה מתרחש בכל העולם, בזמנים שונים. תחילה באזורנו, בהמשך

במזרח אסיה. חלק מהמעבר הוא דיפוזיוני, לדוג' כניסת החקלאות לאירופה וכניסת בע"ח לאפריקה.

בתהליך זה תמיד מעורבים דגנים וקטניות – במזרח – אורז וסויה, במזה"ת – חומוס, עדשים, אונים,

שעורה וחיטה. בדרא"מ – תירס ופריכולי .)?(

 

ביות הצמחים

במצגת – רשימת "האבות המייסדים" של החקלאות. כולם דגנים וקטניות. העדות הקדומה ביותר

לפשתה מבוייתת מגיעה מנחל חימר, שם השתמשו בה לסיבים.

בביות הצמחים יש שלושה שלבים:

.1  ליקוט Gathering – איסוף מכוון של צמחי בר הגדלים בשדות בר. מתרחש בנטופית.

.2  עיבוד Cultivation – זריעה של צמחי בר בשדה מעובד. תחילת ה.PPN

.3  ביות Domestication – גידול צמחים מתורבתים בשדות מעובדים.

 

תכונות / מאפיינים של צמחי תרבות בממצא הארכיאולוגי – כיצד ניתן לזהות ביות צמחים?

• התפרקות השיבולת / התרמיל – שיבולת/ תרמיל בר מתפרקים טבעית במיני בר, לעומת

מיני הבר בהם נשארים מחוברים לגבעול. זוהי התכונה החשובה ביותר לזיהוי ביות.

• גודל הגרגיר / הזרע – ככל שמתקדמים בזמן הזרעים נהיים יותר גדולים. יותר קשה לזהות

זאת מורפולוגית. נשלט גם ע"י גנים וגורמי סביבה ואקלים, כגון סביבה עם אקלים מרובה

משקעים לעומת ממועט משקעים וכו.'

• מנגנונים מעכבי נביטה – הולכים ונעלמים תוך כדי המעבר לחקלאות.
• הבשלה אחידה

עדויות ארכיאולוגיות לביות: החשוב ביותר – חוסר ההתפרקות של השיבולים. כמו גם ריכוזי גרעינים

(שרופים) ועדויות לממגורות. הממגורות מופיעות במקביל לשיבולים הלא-מתפרקות.

ניתן לראות תהליך התפשטות של חיטה ושעורה לאורך מרחב הסהר הפורה. במעבר משעורת התבור לשעורה תרבותית יש מעבר מ2- טורי זרעים ל6- טורים, כמו גם שינוי

הדרגתי בגודל. רוב המינים המייסדים – מרכז הביות שלהם הוא בסביבות הפרת והחידקל. הצמח היחיד שחורג

מתוך דגם זה זוהי השעורה, שיתכן כי בויתה לאורך המסדרון הלבנטיני.

 

מאפייני הביות:

 

 

 

• במיני בר הגרגרים עטויים גלומות, לעומת גרגרים חופשיים במינים המבויתים.
• הזרעים נהיים יותר גדולים.
• שינוי בין שיבולת ניתקת ללא-ניתקת.
• מנגנון עיכוב נביטה.
• המלענים הולכים ומתקצרים.

אתר נתיב הגדוד – באתר נמצאו ריכוזים גדולים של שני מינים: שעורה ושיבולת שועל. השעורה חשובה כיוון ששיבולים רבות לא התפרקו – מרדכי כסלו הציע כי היה תהליך ביות. בהמשך הודה כי אולי טעה, כיוון שגם באוכ' הבר יש אחוז לא מבוטל של שיבולים שעברו מוטציה ולא נקרעו. יתכן כי הגיעו לאתר וליקטו משם שיבולים, כמובן שהעדיפו את השיבולים הלא מתפרקות, חזרו לאותו האזור, וכך בתוך זמן קצר עברו השיבולים באזור סלקציה לא מכוונת על-ידי לקטי האזור שמצידם

העדיפו שיבולים אלו.