החברות החקלאיות הראשונות בארץ ישראל ובלבנט

קנת פלנרי טען את אחת מהנחות היסוד המרכזיות באתנו ארכיאולוגיה: מבנים עגולים / עגולים למחצה מאפיינים חברות נוודיות או נוודיות למחצה, ומבני מגורים מלבניים מאפיינים חברות יושבות

קבע באופן מלא.

מבחין בין מספר רמות / דרגות של כפר: Homestead / Compound – מחנה נוודים / נוודים למחצה. יח' משפחתיות קטנות עם מקבץ  מבנים

קטנים.

Hamlets – כפר קטן, 10-100 איש. מחנה נוודים או נוודים למחצה.

Villages – קהילה גדולה של כמה מאות אנשים, שרוב האוכ' מתפרנסת מחקלאות. זהו השלב הסופי

של הכפרים החקלאיים.

בקיצור – בתי מגורים עגולים = נוודים / נוודים למחצה. בתי מגורים מלבניים = יושבי קבע.

 

אתר אהלו 2 – נמצא ליד הכנרת, נחפר ע"י דני נדל. האתר היה מכוסה מים ונשתמר בזכות התנאים האנאירוביים. אתר בן 20,000 שנה. כ3- בקתות בו זמניות, אזור שזרקו בו את האשפה, ומוקדים

גדולים בהם נעשית עיקר הפעילות. כפרי ציידם ולקטים כיום מאד דומים במבנה. עובי השכבות מאד דק. התיישבו באתר לפחות חצי

שנה. כנראה שאין חזרה בין שנים. באתר יש את העדויות הקדומות ביותר לטחינת דגנים ולהכנת "לחם ראשוני." עדויות ראשונות לניצול דגנים ולמגוון רחב של דגנים- גם חיטה ושעורה, וגם דגנים נוספים שלא בויתו ונותרו צמחי בר. כבר לפני כKY20- ישנה סלקציה כלשהי והכנת מעין לחם. ההוכחה להכנת הלחם – אבן טחינה (בבקתה

,)1 עליה נמצאו שרידי דגנים.

 

אתר רמת חריף – מבנים דומים למבנים הנטופיים. אתר עונתיים, אוכ' מדברית. אין עדויות לקשרים

אל הצפון.

 

 

תחילת הנאולית

נתמקד באזור בקעת הירדן, בה נמצאים אתרים נאוליתים קדם קרמיים הרבה. ביריחו בתק' זו ישנה

בנייה מונומנטלית. בתק' זו ישנם מקדשים אדירים בפרת ובחידקל.

 

 

 

הבנייה הפרטית בתחילת הנאולית – ישנם לא מעט אתרים גדולים לאורך המסדרון הלבנטיני. מרכז

הביות לאורך הפרת והחידקל, אך ביות השעורה נעשה ככל הנראה לאורך הבקע. לאורך השפלה יש עשרות אתרים, אך אף אחד מהם איננו מוגדר ככפר. לאורך הבקע ישנו מרכז גדול

עם כפרים רבים. אתר נחל אורן – .PPNA המבנים עדיין לא גדולים. מוקדי פעילות בתוך המבנים – מהווים מוקד

התכנסות ליחידה המשפחתית הגרעינית.  לפי הגדרתו של פלנרי, אתר זה הוא .Compound

האתרים הבאים יהיו יותר דומים ל.Hamlets-

בנחל אורן יש אתר נטופית וכן אתר .PPNA יש עלייה בגודל האתר בהשוואה לנטופית.

 

אתר נתיב הגדוד – יושב ליד אגם עונתי. חשיבותו- הכפר התמקם לידו בתק' היאנגר דריאס. התנאים האזוריים (משל ניקוז נחלים) יצר אגם עונתי שהחזיק ישוב מאד גדול. כפר בגודל 20 דונם (לעומת דונם וחצי בנטופית.) מבנים אליפטיים, חלקם גדולים יותר מסוף הנטופית – עלייה בגודל

המבנים. שכבות עבות במרכז הישוב – עד 4.5 מ.' באתר יש בניית אבן (שעליה אולי הייתה בניית לבנים,) וגם בניית לבנים. יש שונות בסוג הבנייה

וחומרי הגלם.

אתר גלגל – מבנים תת קרקעיים למחצה.

 

הבנייה הפרטית במעבר מPPNA- לPPNB-

ג'רף אל אחמר – נמצא בסוריה. מציג שינוי בבניה הפרטית, וגם הציבורית, החל מסוף הPPNA- עד

תחילת ה.PPNB- ניתן לראות מעבר מבנייה פרטית עגולה  ß בנייה מלבנית עם קירות מעוגלים ß

בנייה מלבנית ברורה. המבנים הציבוריים לאורך הזמן נשארים עגולים. נשמרות המסורות הקדומות

לאורך זמן במבני ציבור ופולחן. השינוי הוא בעולם הגשמי והיומיומי – מבני המגורים.

ישנו ריצוף לאורך כל המעבר. בשלב המרובע – שימוש באבני גיר מסותתות. טופוגרפית – הכפר נמצא בחלק העליון, ומבני הציבור בחלק התחתון של הכפר. בכל שלבי האתר

מבנה הציבור בחלק התחתון, ותופעה זו חוזרת גם באתרים אחרים – מיקום נמוך למבני ציבור.

 

 

אתר מוצא – .PPNB באתר במוצא קיימים כל השלבים הנאוליתים. צמוד למעיינות (כמו רוב אתרי

התקופה, הצמודים למקור מים.) באתר רצף התיישבות מתק' הברזל, ועד לתחילת ה.PPNB-

באתר בנייה עגולה. שימוש בטיח במבנים – זוהי תופעה חדשה ל,PPNB- שלא הייתה מוכרת ב.PPNA- מופיע ברוב

האתרים מאזור הרי יהודה, דרך הבקעה ועד הפרת. מהווה חלק מהתרבות החומרית של התקופה –

שימוש אינטנסיבי בטיח.

במקביל לבנייה העגולה – יש באתר מבנה מלבני מטויח.

 

ככל שהתק' מתקדמת, הבנייה הציבורית (מלבנית ומטוייחת) הופכת שלטת במרחב. כמולדוג' באתר

בייסמון בעמק החולה, מונחתה בעמק הירדן. ישנה חזרה ואחידות גבוהה במרחב.

 

יפתחאל – תופעה דומה. באתר העדויות הקדומות ביותר לביות הפּול. נחפר אתר בשטח מעל 40

דונם. הבנייה לאורך הזמן בתל איננה לגובה (שכבה על שכבה,) כי אם לרוחב, כנראה בשל השתנות

תוואי נביעת המעיין. לכן אין רצף בין התקופות בשטחים השונים. שלב הPPNB- מופיע בכל האתר. באתר מבנים גדולים מאד 80( מ"ר,) שהחזיקו אותם עמודים. ישנן ממגורות בתוך רצפת הבית, בהן

נמצאו פּול ועדשים. מבנה 200 72( מ"ר) גדול מאד, עם עמודי אבן.