החברות החקלאיות הראשונות בארץ ישראל ובלבנט

 

 

אתר חילזון תחתית – נמצא בין כרמיאל לסכנין, על גדות נחל חילזון. מאמצע שנות ה90- נחפר ע"י ליאור גרוסמן. באתר ישנה קבורה של אשה מבוגרת, בת .45 בגופה מיני פתלוגיות כצליעה וצלקות שונות. בקבורה ישנו ממצא הנוסף על עצמות האשה. הבור היה מבוטן בטין. לצד האשה נקברו חלקי שלד של מגוון חיות. נקברה עם מעל 50 צבים. לצב משמעות סמלית – מסמל אריכות חיים, השריון

מסמל הגנה ובטחון. לצבים חשיבות תזונתית בכלכלה הנטופית. שמאניזם – החוקרים הציעו כי הקבר הוא של שמאנית. סמליות בזנב ובנוצות, ומכאן עצם הזנב ועצמות העופות שנמצאו. הגדרת שמאניזם – האדם המקשר בין קבוצת האנשים לרוחות ולאלים

השולטים בחיי האדם. תופעה זו מוכרת ברוב החברות השבטיות הידועות כיום, חברות בהן עדיין אין

פולחן מסודר באלים, שם השמאנים מקשרים בין האדם לאלים. ליד בור קבורת הצבים באתר התגלה בור נוסף, ובו שרידי בקר רבים. חוקרי האתר טענו כי זוהי

עדות לסעודת בקר טרום קבורתית. לטענם יש סימני חיתוך וביתור על העצמות. בקר יחיד שקל כ- 1.5 טון. מספר פרטים שלו מעידים על מאמץ אנושי להביא בקר זה לאתר לשם סעודה, ולאחר מכן

קבורת העצמות בבור. הסעודה הייתה משולבת כנראה בטקס.

 

תופעת פולחן הבקר מובילה את עולם האמונה מהנטופית ולפחות עד סוף הנאולית. אתר כפר החורש – אתר פולחן ואתר קבורה מה.PPNB- באתר, תחת רצפות טיח, יש פולחן אדם ותחתיו ריכוז של בקר של לפחות 7 פרטים. שוב – קבוצה גדולה של אנשים (עשרות עד מאד) הביאו

בקר זה לאתר הפולחן.

 

משמעות הסעודות – בונדינג. חיבור בין כפרים שכנים ויצירת אינטראקציה בין האנשים. טקסים

פולחניים הקשורים לאמונות המשותפות, וכנראה לקבורה עצמה.

 

 

 

בהקשר הפולחני – נמצאו צלמיות בקר מטין. נפוצות מאד ב.PPNB-

 

האמנות הנטופית באה לידי ביטוי בעיקר בקבורה. לדוג' שרשרות העשויות מניבי שועלים, אבנים

ירוקות המובאות מרחוק, חלקי אצבעות של חיות שונות, צדפים מהים התיכון ואף מים סוף.

רוב הצלמיות מהתקופה הן זואומורפיות, של דמויות בע"ח. במצגת – קת טקסית מעוטרת של מגל.  בנטופית יש מעט מאד דמויות אנושיות. בעלי החיים מאד נטורליסטים וברורים, לעומת הדמויות האנושיות הסכמטיות והמופשטות משהו. דמויות אנושיות מאד נדירות בתקופה. עולם הדימויים של

האדם בתק' היה של ציידים לקטים, ולכן כלל בעיקר בע"ח. החל מהPPNA- עולם הדימויים משתנה. יש יחסית מעט דמויות בע"ח, וריבוי דמויות

אנתרופומורפיות. עדיין סכמטיות, אך יותר ברורות ובשכיחות רבה יותר.

הדגמים הגיאומטריים שמופיעים בנטופית מופיעים בהמשך גם ב.PPN- יש חזרה.

 

דיאטה וכלכלה

הכלכלה הנטופית – חיות קטנות (דוגמאות במצגת,) לעומת הדיאטה הקדם נטופית. יש מעבר מהתבססות על בע"ח גדולים, בעיקר צבאים, איילים, חזירים ובקר (בקדם נטופית,) להתבססות על

צבאים )50%-70%( ובע"ח קטנים יותר (בנטופית.)

 

תוך כדי שהכפרים קמים, מתלווים אליהם בע"ח החיים לצד האדם במערכת יחסים של קומנסליזם. בע"ח החיים לצד האדם (כדוג' עכבר הבית, דרור הבית, שועלים וזאבים) מגיעים לריכוזי האשפה לצד ישובי הקבע ונהנים מהמזון. בעלי החיים מרוויחים והאדם לא נפגע (או בקיצור- מערכת יחסים

.)0 ,+ :של

בהמשך מתרחש הביות, היוצר קשר תלות בין האדם לבעלי החיים המבויתים, כדוג' הכלב.

 

סיכום דיאטת נטופית – במצגת.

 

נחל המערות –

מערת אל וואד והטרסות שלה נחפרות ברצף, משנות ה.30- באתר יש את כל שלבי הנטופית. מייצג

שינויים חברתיים וכלכליים. בטרסה יש גם עשרות נקברים.

 

ראובן ישורון משווה את אתרי הנטופית השונים באזור הכרמל וכך מראה את השינויים לאורך התקופה. ישנו שינוי במגוון בע"ח לאורך התקופה, ולכן ישורון מציג שינויים באסטרטגיית ניצול בע"ח לאורך האפי פליאולית. לאורך הזמן כמות בע"ח הגדולים יורדת, ולחילופין כמות בע"ח הקטנים

עולה. בתוך קבוצת בע"ח הקטנים בנטופית, ככל שעובר יותר זמן ישנו מעבר לניצול יותר צבים.

 

נעשה ניצול כמעט מלא של בעלי החיים:

• למאכל – יעידו על כך סימני חיתוך וסימני שריפה.
• פרווה – לדוג' שועלים.
• קישוט – למשל שיני שועלים.

 

ניתן להסביר את המעבר לבע"ח קטנים כך: הטריטוריות מוגדרות הרבה יותר. הקבוצות שומרות על משאביהן יורת מתק' קודמות. מקשות יותר על קבוצות אחרות להיות שותפות באותם המשאבים. התוצאה – בתחילה עוברים לניצול בע"ח

קטנים אך מהירים, ובהמשך מתבססים על בע"ח איטיים כדוגמת הצב.

 

ככל שמתקדמת הנטופית יש תופעה של העדפת ציד של זכרי צבאים – תחילת סלקציה. צדים זכרים ß נשארים יותר צעירים ונקבות. גם זה קשור לטריטוריה המצטמצמת – נעשה ניסיון לשמור על אוכ'

הצבאים באזור.

 

7

 

 

 

 

הדיאטה הרחבה ממשיכה עד תהליך הביות. כשמגיעות העיזים וכדו' משתנה כלכלת האתר, וכמות

העיזים עולה. תהליך זה איננו בו זמני בכל המרחב.

 

טרסות אל ואד – סדרה של מבנים נטופים

ישנו שינוי גדול בעובי הצטברות הפסולת, כתלות בגידול האוכלוסייה בנטופית. מהצטברות של עד 30

ס"מ, יש מעבר להצטברות של חצי מ' עד 1 מ.'

 

מבנה 2 באל-וואד – יש מבנה גדול. יש בו סדרת רצפות, וביניהן אזורים בהם זורקים את הזבל, בין

השאר כמות גדולה של עצמות שרופות. הזבל מוסט לאזורים המיועדים לכך. תופעה זו מוכרת

בנאולית, אך מתחילה בנטופית.

מחוץ למבנה נעשית פעילות נוספת, לדוג' ביתור משני של בעלי החיים.

כאשר הושוו הנטופית הקדומה והמאוחר, התגלה כי למרות שמדובר לכאורה בניידות גבוהה יותר,

עדיין ישנם אותם דגמים התנהגותיים. הבסיס הכלכלי נשאר דומה, למרות אינטנסיביות ההתיישבות.

דמיון בדגמי ביתור, סוג הפסולת ועוד.