החברות החקלאיות הראשונות בארץ ישראל ובלבנט

חקר משקעי מערות

באזורנו לא מעט מערות קארסטיות. ניתן לקבל נתונים על שינויים אקלימיים מאותם משקעי מערות. פעילות מים מתרחשת במערות, וגורמת התקשות סדימנט שניתן לתארך, ובנוסף ע"י מחקר שינוי

איזוטופים להגיע למידע על שינויי אקלים – טמפרטורות וכן כמות גשמים.

חקר איזוטופי חמצן 16( ו)18- מעיד טמפרטורה, וחקר c3 וc4- מעיד על מצב צומח.

 

מערת נחל קנה – בשומרון. נחפרה בשנות ה80- וה.90- יש בה ממצאים מראשית הנאולית וכן

מהכלקולית, ברונזה קדומה.

 

גרף איזוטופי חמצן – ככל שהמס' גבוה יותר, האקלים יותר קר.

Dryas Younger – בצפ' אירופה מתהווים שוב גושי קרח, למרות שזוהי לא מוגדרת תק' גלציאלית.

באזורנו התקררות והתייבשות של האזור. זוהי תק' בין ראשית התיישבות הקבע למהפכה החקלאית.

גרף כמות משקעים – ביאנגר דריאס והמעבר ליושבי קבע וחברות חקלאיות – יש רק 300 מ"מ.

בPPN- כמויות גשם עצומות, מעל 800 מ"מ.

 

בתקופות של גשמים רבים – מפלס ים המלח עולה. יש זרימה מהאזור הגבוה לתוך המערות. גובה המחילות בהר סדום משתנה, ולתוכו נכנסים סוגים שונים של מחים, המאפשרים תיארוך (ע"י פחמן

.)14 כך מתאפשר לדעת מה היה גובה מפלס המים, ואת הזמן בו זה התרחש. ישנם פרקי זמן בהם גובה מפלס ים המלח מגיע ל270- בערך. קצת לאחר מכן האגן הדרומי מתייבש לגמרי. וכו' וכו.' תנודתיות רבה בתקופות השונות. פירוט במצגת. בתק' בהן האגם לגמרי יבש ישנה

הצטברות מלח.

 

סיכום חקר מערות:

• ישנן תקופות בהן האגם הדרומי לגמרי מתייבש.
• בכלקולית ובברונזה הקדומה – מפלס ים המלח עולה, אף עד 270 מ.'

 

מחקר הראה כי בתק' זמן של כ3000- שנה 7,000-4,000( )BP יש שינוי של כ400- מ"מ גשם.

במהלך התקופה יש תת-תקופות עם שינויים אקלימיים משמעותיים, בתוך אותה התקופה.

 

 

 

אקלים ההולוקן על סמך ממצאי מערת סורק – ישנם אירועים רבים לחים ויבשים, היכולים להשפיע

על אותן חברות חקלאיות. זה לא רק היאנגר דריאס, אלא תנודות אקלימיות נוספות, יחסית קצרות. תפוצת חזירי בר – אוהבים לאכול בלוטי אלונים. לפי תפוצתם ניתן לזהות אקלים, חייבים מעל 300 מ"מ גשם. לפי תפוצת חזירים מבויתים בPPN- ובכלקולית, מזהים כי נמצאים באזורים בהם כיום הם

לא נמצאים, אזורים שכיום יש 200-300 מ"מ.

 

סיכום עד כה

• בסוף תק' הקרח יש תק' שיא של התייבשות. לאחריה ישנן תקופה לחה (בנטופית,) עם

עדויות ל700- מ"מ גשם במערת סורק. ביאנגר דריאס תק' קרה ויבשה. בPPNB- תק' לחה, ובPPNC- אירוע קר ויבש. בכלקוליתית ובברונזה ישנה תקופה יחסית לחה, אך עם שינויים

אקלימיים רבים.

 

תולדות המחקר – הכרונולוגיה של הנאולית

אמצע המאה ה19- באירופה – הגישה הדארווניסטית האבולוציונית מקבלת ביטוי גם במחקר הארכ.' ג'ון לאבוק היה הראשון להשתמש במושג פרהיסטוריה, וקבע את המושג נאולית. דיבר על

התפתחות חברה אנושית. הקבוצה הראשונית היא של פראים (ציידים לקטים,) לאחר מכן חקלאים,

ובסופו של דבר החברה העירונית. הגדרותיו היו על סמך פריטי צור באירופה.

 

בארץ ישראל – ראשית המחקר ב,1913- ע"י פטרוביץ' אפימנקו, חוקר רוסי עם הכשרה ארכיאולוגית. מבקר באזור א"י וממשיך הלאה לאפריקה ולמזרח. חוזר לרוסיה לפני תחילת המהפכה. ב1915- כותב מאמר ברוסית על ממצאים נאוליתים מבית סחור ויפו. עושה חלוקה

כרונולוגית לממצאים בפלסטינה. מזהה ראשי חץ וגרזנים, כמו גם ,)???( הייחודי לא"י.

ע"י איסוף חומר מהשטח ביקור במוזיאונים בירושלים, מגיע להגדרות של שלבים בתוך הניאולית, כניאולית קדם קרמי קדום ß שלב עם ראשי חץ, המזכיר את הPPNB- וכך הלאה. מזהה את כל השלבים המוכרים היום, כולל את המעבר בין הכלקולית לברונזה. עד לקבורה במגה-ליתים ושימוש בנחושת. לפי תפישתו – חייב להיות קשר דיפוזיוני בין המתרחש באירופה למתרחש בא"י. הוא

משתמש במוזגים אירופאיים לתיאור תופעות ארץ-ישראליות.

האב Buzy – מגלה מכלולי צור האזור בית לחם, ומגדיר אותם בשם טאחונין, ע"ש ואדי טאחון.

בשונה מאפימנקו, מסה האב באזי להגדיר מקומית את הממצא, ללא קשר למתרחש באירופה. רנה נוויל – חוקר את תרבויות מדב"י ובהמשך את הגליל. מערבב שמות קיימים, ומשתמש במוזג מזוליתית מאוחרת. לוקח שלבים מהPPN- ובמקביל אליהם שם תקופות מהכלקולית וכל זה מתארך

ל4,000- BP – הרבה בלאגן… ג'ון גרסטנג – חופר ביריחו, כדי למצוא את יהושע. יריחו זהו תל שמתחיל בנטופית, ונגמר בנאולית

הקרמית. חושף את כל השכבות האלו. קתלין קניון – מגיעה בעקבות גילוייו. מסה להבין את רצף השכבות ביריחו. קובעת את הכרונולוגיה הבסיסית המוכרת עד היום. ממציאה את שיטת החתכים הסטרטיגרפיים. קניון מזהה שתי שכבות נמוכות ללא קרמיקה, ובעליונות שתי שכבות כלי חרס. מחלקת את הנאולית ל4- שלבים. PPNA

(תחילת תהליך ביות הצמחים) ß PPNB (תחילת ביות בע"ח כגון בקר, עיזים ובהמשך כבשים) ß פער סטרטיגרפי ß PNA ß .PNB בשלבים האחרונים מופיעים חרסים, תהליך הביות מסתיים. את החלוקה הכרונולוגית היא עושה על סמך צורות כלי החרס, ומשתמשת בשיטות תיארוך אבסלוטיות

(פחמן 14 שנכנסה זה מכבר לשימוש.) משלבת בין שתי שיטות אלו.

ז'אן פרו – היה הצייר של רנה נוויל. לאחר מותו מנהל את רוב החפירות החשובות.

 

במקביל חופרים ומגלים את אתרי ראשית החקלאות בפרת ובחידקל:

ג'אק קובן ודניאל סטורדר. חפירותיהם נותנים מידע רב על תהליך הביות והקמת הכפרים הגדולים.

 

 

 

 

3

 

 

 

רולפסון בעין ר'אזל מגלה מהו הפער הסטרטיגרפי של קתלין קניון – .PPNC כפרי ענק עם תושבים

רבים, שלאחר מכן מתפרקים.  בסוף פרק זמן זה יש נפילה של הכפרים הגדולים.