החברות החקלאיות הראשונות בארץ ישראל ובלבנט

כלכלה בPPNB- – השוואה בין אבו גוש ויפתחאל.

אבו גוש – כלי צור אופייניים – להבי מגל וראשי חץ אבו-גוש. באתר יש קיר מאד ארוך ממנו יוצאים קירות רוחב, עם רצפות, חלקן טיח. מבנה עם חצר גדולה וקירות סוגרים, וכמות עצמות עיזים גדולה הביאו למסקנה של עופר וחמודי כי יתכן וזוהי מכלאת

עיזים.

יפתחאל – נמצאו גם מבנים מלבניים עם טיח, אך התרבות החומרית שונה.

ראשי חץ – באבו גוש אחוז נמוך של ראשי חץ, כאשר בחלק מהשטחים ביפתחאל אחוז ראשי החץ

היה גבוה מאד.

 

19

 

 

 

להבי המגל באבו גוש היו בשכיחות מאד גדולה, כמו גם כלי השחיקה. אם נחזור לגרף שכיחות הבע"ח – ביפתחאל כלכלה מבוססת צבאים, בעוד שבאבו גוש יש שליטה

של עיזים.

במרחב של יפתחאל וכפר החורש יש כמות גדולה קטניות, ומעט עד היעדר מוחלט של דגנים. בPPNB- באותה יחידה אתנית / רוחנית יש שני סוגי כלכלה. האחת מיוצגת ע"י אבו-גוש – שכיחות

גבוהה של להבי מגל וכלי כתישה, יחסית פחות ראשי חץ וכנראה התמקדות בדגנים ועיזים.

ביפתחאל המצב הפוך – צבאים רבים, פחות כלי כתישה, דגש על קטניות, ריבוי של ראשי חץ.

יתכן כי הייתה החלפת סחורה – מעבר דגנים מכפר לכפר.

 

 

מסחר ב- –PPNB קיים מתחילת התקופה. אתר מוצא – יש שלב המקביל לאבו גוש. יש שכבה של הPPNB- הקדום והPPNB- האמצעי. בPPNB- הקדום יש בנייה עגולה ומלבנית בו-זמנית, ראשי חץ חילוואן. יש פריטים מלוטשים / כלי שחיקה מאבן ירוקה (כלוריט,) שהגיעו מרחוק. ברוב האתרים יש ראשי חץ זהים לאלו שנעשו באזור, העשויים

אובסידיאן ממזרח טורקיה. יש צדפים המגיעים מים-סוף והים התיכון. טבעות גיר. עדויות רבות למסחר אזורי. יש מטמון של כ50- להבי מגל ארוכים, המגיעים משני גרעינים בלבד – רמת מקצועיות מאד גבוהה, של סתת מומחה. יתכן כי מדובר בצור שמקורו בצפון הלבנט. יש תנועה של אנשים ופריטים לאורך המרחב. ישנה תחילת התמחות – התמחות חלקית. יש התחלה של סחר. כנראה שגם הטיח שהיה בשימוש בתקופה הגיע מהתמחות של אנשים מסוימים, ולא כל-אחד הכין טיח

לעצמו. תחילת "גילדות מקצועיות."

 

במוצא בתחילת התקופה יש כ60%- צבאים, באמצע רק כ.41%- עיזים עולות מכ3%- ל.10%- כל

זאת שונה מהתהליך באבו גוש, הקרוב יחסית.

 

מעבר לדגם ניידי – ראשית הפסטורליזם – בסוף הPPNB- / ,PPNC תקופה של 600 שנה.

החפירות בעין ע'זאל גילו תקופה חדשה בסוף ה.PPN- עלייה דרסטית בכמות הכבשים והעיזים. משם

המשכיות ל,PN- האתר לא ננטש. ישנו שינוי בנוף – פרק זמן תרבותי חדש, בתוכו שינוי בכלכלה, ובהמשך ירידה בגודל הישוב. אתרים

אחרים בסוף הPPNC- נעלמים לחלוטין. בסופו יש תקופה יותר יבשה. יש ניצול מקסימלי של השטח, הבא לידי ביטוי בשימוש אינטנסיבי של הפקת טיח, הגורם לבירוא היערות. מעבר לפסטורליזם. יש

יציאה של האוכלוסייה לאזורי שוליים. התמוטטות הכפרים הגדולים של הPPNB- (הערכה של כ-

3,000-4,000 איש.) פיצוץ אוכלוסין שהביא לתחילת הפסטורליזם. תרחיש זה בעייתי – בין אם בשל העדויות הסביבתיות שלא תמיד מעידות על תהליך זה, וגם כי לא

בטוח כי הוא נכון למקומות מחוץ לעין ע'זאל. ברור כי ישנו שינוי – תחילת פסטורליזם, שינוי במנהגי קבורה – מהסרת גולגולות לבתי קברות

גדולים.

 

השוואה בין האוכלוסייה הנטופית לאוכלוסייה הניאוליתית אוכלוסיות ציידים-לקטים הן בריאות יותר, בשל מגוון מזונות גדול. במעבר לחקלאות מרחב הדיאטה משתנה באופן דרסטי, מדיאטה מגוונת להתמקדות בדגנים וקטניות. מתחילה להופיע עששת ותופעה של אובדן שיניים, התחלואה עולה בכפרים החקלאיים הגדולים. תמותת הנשים גבוהה יותר, יותר

לידות, אך תמותת ילדים גבוהה יותר. סימנים לאנמיה חרמשית, בין אם בשל אובדן ברזל, ובין אם בשל מחלות כמלריה ושחפת, המופיעות בשל הביות (שחפת עוברת דרך בשר.) יש שינוי דרסטי

במצב התחלואה. ככל שעובר הזמן אחוז החולים בעששת ואובדן השיניים עולה.

ככל שהתהליך נמשך תוחלת החיים של הנשים יורדת וזכרים חיים יותר זמן. עדויות למקרי אלימות בחברות החקלאיות – החל בנטופית, אך גובר בהמשך. המאבק על

הטריטוריה עולה בשל הגידול בכפרים ובאוכלוסין. הטריטוריות הופכות יותר ויותר סגורות.

 

 

 

 

אתר עתלית ים – נמצאו שלדים רבים, ועליהם עדויות לשחפת. פתולוגיות בשמיעה. התמחות בציד

במים עמוקים.

שימוש בשיניים כ"יד שלישית" –  צורת שחיקה ייחודית לאתר, הנובעת מהכנת רשתות דיג

והחזקתן בין השיניים. כל זה נובע מחיפוש מקורות מזון חדשים ומגוונים.