ארכיאולוגיה והמזרח הקדום

לקט – ע"י הנשים – ברדיוס של עד 8 ק"מ )שעתיים( מהמחנה. יש לציין שלא מדובר פה על חיפוש לצורך הישרדות, אלא על ידע עמוק והכרת הסביבה, כך שהנשים הבושמניות יודעות בדיוק איפה כל דבר נמצא, ומתכננות מראש את הדרך היעילה ביותר לנצל את אותם משאבים. לא מדובר בהסתובבות

רנדומאלית. ישנן עדויות לשימוש באת חפירה. בישול של חלקים מצמחים – ע"מ לנטרל רעלים שנמצאים בתוך צמחים מסוימים – ע"י צלייה או הרתחה, תוך שימוש בסירי ברזל אותם הם קונים תוך שימוש במערכת סחר חליפין. כמו כן בשימוש- שריוני צבים, קערות עץ, עליים ומכתשים מעץ, מסננות

מסיבים צמחיים כדי לסנן זרעים מאפר לאחר קליתם.

 

 

 

 

 

 

 

טכנולוגיה ע"ב בע"ח – הפקת רעל מחיפושית מסוימת, הנמרח על ראשי חיצים.

 

הקשת – טווח של כ100 מ' ודיוק של .25 המיתר – גידים של יחמור. החיצים מעץ, וגוף הקשת אף הוא

בנוי ממקשה אחת של עץ. ראשי החץ – ממתכת הנאספת אף היא מגדרות תיל וכד' ומעובדת לראשי חץ.

 

–ציד – או ע"י הרצת עדרים שלמים למלכודת גדולה )נדיר,בגלל שקשה לצפות הופעה של עדרים כאלו. אין תדירות קבועה( או ע"י יציאה של זוג ציידים )גברים,( שעוקבים אחרי מספר בע"ח. ישנה הימנעות מציד של בע"ח חולים או רזים, יחד עם זאת ישנה נטייה לחפש בע"ח צולעים. הציד מבוצע רק בתקופה

של 4-5 חודשים, בהם יש אפשרות להפיק את הרעל )גורם המוות המרכזי הוא הרעל ולא הפציעה.(

 

 

 

 

–    שימוש בכלי מתכת, בעיקר ברזל. סכינים, גרזנים, כילפים וחניתות, המחליפים את חומרי הגלם

המקוריים ובעיקר את הצור.

 

–    ביגוד – בעיקר מעורות צבאים.

 

המקלטים – משתנים מעונה לעונה. בקיץ אין בניית בקתות. בקתות נבנות בעיקר בדצמבר להגנה מפני הגשם. שימוש בעיקר בסכך. נטייה של קרובי משפחה לבנות בקתות קרובות זו לזו. החומר האורגני לא

נשמר, מיותר לציין, מה שנשמר הוא הבור הרדוד שמשמש כחלל המגורים במשך עונה זאת.

 

מבחינת ניצול החלל – התמקדות סביב משאבים מרכזיים – כמו מים, שם נראה ריכוז של יישובים.

 

מבחינת טריטוריה- יכולה להגיע עד כ1000 קמ"ר, ובעיקר תלויה בצפיפות המשאבים. צפיפות

האוכלוסין – נעה בין 11-22 ק"מ לאדם.

 

ישנם 4 דגמי תנועה: .1 הלהקה נעה כלהקה מאוחדת בטריטוריה שלה

 

.2 הלהקה מתפצלת בעקבות בצורת ממושכת

 

.3 הלהקה מתפצלת באופן עונתי ומתכנסות שוב בתקופה הגשומה. )פיצול למקורות מים(

 

.4 הלהקה נעה כקבוצה מאוחדת לתוך טריטוריה של להקה אחרת, הקשורה אליה.

 

 

 

 

כל להקה מונה כ30 אנשים, בד"כ מספר אחים ובני משפחותיהם, וקצת חברים. לעיתים ניתן לראות

התכנסות של 2-3 קבוצות לפרק זמן מסוים )גג 150 איש,( אבל התכנסויות גדולות יותר נדירות מאוד,

וקצרות מאוד, כתוצאה ישירה מהתדלדלות המשאבים בשטח.

 

המבנה החברתי – גמיש. חיכוכים נפתרים ע"י פשרה – אם יש סכסוך, אחד הצדדים קם והולך )עוזב את

הקבוצה.(

 

משפחה ומגדר  – המטלות מתחלקות לפי גיל ומגדר. נשים בד"כ לא צדות בקשת או בחנית, אך הן יכולות

לצוד בשר בעזרת מלכודות. רוב הציד נופל על הגברים – רוב הלקט על הנשים. הנשים הן האחראיות

לבניית הבקתה עם עזרה של הגברים )תודה באמת.( הגברים מייצרים את כלי הנשק.

 

נישואים – בנות גילאים .7-9 בנים בגילאים .14-16 הנקה עד גיל 3 בערך, אין מגע מיני בזמן ההנקה.

מדובר בחברה מונוגאמית. גירושין – נערכים ע"ב הבנה בין האנשים.

 

עיקר רעיון הקבוצה הוא להסתדר ביחד. ישנם קשרים עם להקות אחרות. קשרים אלו חיוניים בעיקר

בעונות של בצורת וחוסר. כמו כן קיימת מערכת של סחר חילופין – בעיקר ראשי חץ וחרוזים. כמו כן,

הענקת מתנות היא הדרך הטובה ביותר לשמור על יחסים תקינים עם קבוצות אחרים.

 

אמונה – כמעט ולא קיימת. ישנה אמונה כללית באל בורא אדם ובאישה, המרוחקים זה מזו. אין דת מאורגנת או מרכזית. יחד עם זאת יש שמאנים שתפקידם לשמר איזשהו קשר לעולם אחר. אין כוח פוליטי לדת. השאמאן מתפקד כרגיל בחברה, ואיננו פטור משום מטלה. אמונה בכוחות טבע, שלפעמים מקבלים

צורה אנתרופומורפית, אך אין טקסים מרכזיים. אין פנתיאון אלים.