שינויי סביבה – הניסיון לחשב כושר נשיאה נעשה עפ"י ההנחה שהסביבה היא יציבה. אולם – יש לזכור שדבר כזה לא באמת קיים. האקלים, לדוגמא, משתנה כל הזמן. כמות המשקעים בשנה מסוימת משפיעה
על כושר הנשיאה של המערכת.
ברדסל )–שנות ה(50 אנתרופולוג שעבד באוסטרליה, הצביע על קורלציה מעניינת אצל חברות הציידים לקטים – פחות גשם=פחות צמחייה=פחות בע"ח. גודל השטח השבטי – גדול יותר ככל שהשטח צחיח ודליל במשאבים. ניתוח זה נערך ע"ב ההשערה, שכל השבטים הם בני אותו גודל פחות או יותר – כלומר – אותה כמות של אוכלוסייה. יש לזכור – שלא כמו אפריקה, ואפילו אמריקה, אוסטרליה היא מערכת סגורה. לאדם קשה יותר לצאת ממנה. משום כך, שינויים בכושר הנשיאה של השטח יכול בהחלט להביא
להכחדה. יחד עם זאת, נראה שהמערכות האקולוגיות הגיעו למעין איזון פנימי.
להקה – בין 20-30 אנשים. חסן – זוהי הקבוצה האופטימאלית ללקט ברדיוס של שעתיים הליכה.
שבט – 200-500 אנשים בד"כ, עם נטייה למספר גדול יותר )סביב .(400 זהו כנראה המספר המינימאלי של אוכלוסייה המסוגלת לכלכל את עצמה בכל מצב, ולהגן על עצמה גם בעתות בצורת, גם בזמן אסונות
אקולוגיים.
קוגניציה –עם כמה אנשים יכול אדם אחד לשמור על קשר? המוח האנושי מאפשר יחסים קרובים רק עם כמות מסוימת של אנשים 20-30) ביחסים קרובים וכמה מאות ביחסים רחוקים יותר.( יותר מכך – קושי
במעקב.
קיימת מחלוקת פילוסופית – האם הנטייה להתרבות משתנה באופן עצמאי או לא? –במערכת אקולוגית
סגורה, אנחנו רואים שלאורך זמן גודל אוכלוסיות של אוכלי עשב נע בקשר ישיר עם כמות המזון הזמין. נוצר מצב, בו אוכלוסייה נעה במעין מחזוריות, בהתאם לכושר הנשיאה של השטחים. כדי להגיע למצב
של הכחדה דרושים תנאים קיצוניים, שגוברים על היכולת של האוכלוסייה להתאים עצמה לשינויים. נשאלת השאלה, מה עושות אוכלוסיות ע"מ להסתגל לשינויים? האם מדובר בשינויים קצרים, או בשינויים קבועים? כושר הנשיאה מהווה מעין מסגרת לגידול האוכלוסין. בד"כ – ניתן למצוא פתרונות
למקרים של לחץ על המערכת האקולוגית. פתרונות אלו הם בד"כ טכנולוגיים – הגדלת השטח ללקט,
שימוש בחקלאות, הגבלת הילודה ועוד.
בחברה הנאטופית – ניתן לראות גידול באוכלוסייה עוד לפני השימוש בחקלאות. כנראה שהתיישבות
הקבע היא שמרמזת על איזשהו מצב, שגרם לשבירת המערכת הקיימת של ציד ולקט.
חלוקת מזון – סדרה של מחקרים שהחלו בשנות השמונים הניחו, שאחת התכונות של האדם הנווד, היא חלוקת מזון לכל הלהקה, ולא רק למשפחה הגרעינית שלו. גלן אייזק – הגדיר באולדובאי ובאתרים אחרים באפריקה –אתרי בסיס, אותם זיהה כאתרים של חברות של לקטים ציידים מודרנים. שם זיהה
והגדיר את חלוקת המזון כתכונה אנושית ייחודית.
קביעה זו נשענת על כמה הנחות:
.1הלקט והציד הם הבסיס הכלכלי של החברה. הציד והלקט נועדו להבאת מזון בלבד.
.2המזון מחולק בין כל חברי הלהקה, בין אם הם בני משפחה או לא.
גלן אייזק – טען שניתן לראות עדויות לחלוקת מזון לכל חברי הלהקה כבר אצל ההומו-הביליס. כאן
נכנסת לתמונה שאלת הגדרת הלהקה והמשפחה.
מדוע שזה ייקרה בעצם?
– תלות חברתית. כל צייד חולק את מזונו, כאשר אין שימור של מזון. ציידים שונים יכולים
להצליח במקרים שונים, כך מובטח סיכוי הישרדות טוב יותר
– דאגה לצאצאים.
יש לציין – שהמזון שנאסף בלקט לא נכנס לקטגוריית החלוקה, אלא רק בע"ח הגדולים והבינוניים – שניצודים. כמו כן – ניתן להניח שינויים עצומים ביכולת הציד של אנשים שונים בחברה. בד"כ – כ80% מהציד מגיע לאתר ע"י 2-3 ציידים מוצלחים. בכל זאת – הצייד חוזר ללהקה, והחלוקה היא שווה בין כל החברים – אפילו משפחתו של הצייד לא מקבלת חלק גדול יותר, וזאת למרות הבדלים משמעותיים
בכמות ההצלחה. כלומר – אין רווח קלורי בלהיות צייד מוצלח.
– בכל הקבוצות בהן דנו )מלבד האינדיאנים( יש אידיאולוגיה של שוויון חברתי.
ריצ'ארד לי – אצל שבט הקונג – ב4 שבועות – 4 חזירי בר ניצודו ע"י צייד אחד, מה שהיווה 75% ממשקל הבשר שניצוד בכלל בכל התקופה הזו. באותה תקופה – הגברים הביאו כ19% מכמות הצמחייה
שנאספה. משקלם הקלורי של הצמחים הוא גדול בהרבה מזה של הבשר של אותה תקופה.
החלוקה בין הציידים – באופן שווה, ללא התחשבות בגודל המשפחה. במילים אחרות – הצייד המצליח
תורם לכלל הלהקה יותר מאשר הוא תורם למשפחתו.
אצ'ה – פראגוואי. לקטים ציידים. הגברים עוסקים בצייד ובלקט של דבש. הציידים בד"כ מצליחים לשמור כ13% ממה שהם מביאים. הנשים – מביאות יותר קלוריות. יחד עם זאת –כ 50% מתוצאות
הלקט נשארים במשפחת האישה. כלומר – הרבה פחות חלוקה של הלקט מהצייד.
האדסה – טנזניה – הגברים עוסקים בציד. הנשים עוסקות בלקט, שורשים ואוכמניות. הרבה יותר
קלוריות – שלא מתחלקות בין בני השבט, אלא רק בין בני המשפחה.
-מבחינה קלורית – הציד לא משחק תפקיד חשוב. מלבד זאת – תוצאותיו מחולקות בין כל השבט בצורה
שווה, שלא כמו תוצאות הלקט.
– ישנם אנשים בלהקה, אשר לא תורמים לערך הקלורי של השבט. ככה"נ – המחיר של חוסר החלוקה
בשבט הוא גדול ממחיר החלוקה.
כריסטינה הוקס – ייתכן ומדובר בתמריצים חברתיים הגורמים לחלוקת הקלוריות, אותם קשה יותר למדוד. כלומר – ייתכן שאותם אנשים חסרי ערך קלורי ממלאים תפקיד חברתי משמעותי. כמו כן, יכול להיות שהתגמול של הצייד המצטיין בא לידי ביטוי בצורה אחרת – הזכות לבחור אישה לדוגמא, יותר
צדפים ועוד. נראה, שלא כמו החומר הצמחי, הבשר הוא רכוש ציבורי, ולא פרטי.
יחד עם זאת – מחקר שנערך על קופי אדם מראה שרק בחברת ההומו סאפיינס, תורם הזכר לתא חברתי
גדול יותר מהתא המשפחתי.
סוזן קנט – דר"א. מדובר בחיבורים חברתיים. הבשר משמש בתפקיד הדבק החברתי והוא המלכד את
הלהקה.