מדובר על אזור העיגול הארקטי. אזורים עם הרבה מים. זוהי כלכלה שמתבססת ברובה על דיג, ולכן
המים משחקים תפקיד מרכזי בתרבות זו.
אסקימוסי הנחושת – שימוש רב בנחושת, ללא התכה.
אסקימואים רגילים – מקבוצת המונגולים. ככה"נ מדובר בקבוצה האחרונה שחצתה את מיצרי ברינג –
במאות הראשונות לספירה. מתיישבים באזור הארקטי סביב 1000 לספירה.
השפה המקומית – אינופיאק. אין קשר בלשני – לשוני, בין שפות קדומות לשפות האסקימואיות.
האסקימואים המודרניים – ככה"נ התפתחו מתרבות הטולה Tule – המתוארכת לשנים 900-1200
לספירה.
התיעוד האתנוגרפי – מתחיל מהמאה ה20 – מאוחר יחסית. אולם זהו תיעוד שנערך לאחר תקופת
הסתגלות משמעותית לאדם האירופאי. כך שהתיעוד הוא לא של חברה טהורה.
סביבה – צפון קנדה והאזור הארקטי – מדבריות קרח. יש מעט עצים, בעיקר ערבה צהוב, אבל הם בד"כ
נמצאים באזורים דרומיים יותר. צמחייה מאוד דלה, וקיימת ק בעונה הקצרה של הקיץ. בעיקר חזזיות. הטמפ' הממוצעת של הקיץ – 9 מעלות. בחורף -31- עם הרבה ימים קרים יותר. יחד עם זאת – הרוח
הארקטית מעיפה את רוב הקרח, כך שאין כיסוי קרח עבה. המים קפואים, כיסוי קרח של הים בחורף.
הקרח נשבר ביוני – יולי, וקופא שוב סביב ספטמבר- אוקטובר.
כלכלה – ציד של הקריבו – אייל צפון לא מבוית. אייל זה מספק גם מזון וגם ביגוד לאסקימואים. שני
סוגי עדרים – הנודדים והטריטוריאלים. האסקימואים מבדילים בין שני הסוגים וצדים בהתאם.
כמו כן – שועלים, דובים, זאבים. מעט ציד של הטורפים הללו.
הרבה דגים- טרוטה. כלבי ים – משמשים מקור מזון עיקרי בתקופות מסוימות. השומן שלו משמש
כנרות, ועורו כבגדי קיץ.
ציד של עופות מים. ציד של דוב הצפון. כלב – מבוית.
הרבה עץ נאסף באופן שיטתי מן הים, נאסף לאורך החוף. שימוש בערבה לקליעת מחצלות, סלים ודלק.
שימוש בנחושת ובאבן סבון – אבן רכה ממנה ניתן לגלף מיכלים ובעיקר נרות.
בין מאי לנובמבר – דיג וציד של הקריבו )אין ציד של הקריבו באביב – הקריבו עוד לא מספיקים להעלות את שכבת השומן המזינה, בסתיו – גם אין ציד, חשיפת הידיים היא מסוכנת, מה שלא מאפשר להחזיק את
הקשת(
מאי-אוגוסט – המים הם הפעילות העיקרית. בראשית ספטמבר – הרצת עדרי הקאריבו לתוך שורות
מתכנסות היוצרות מלכודת. כמו כן ציד של יונקי ים עם סירות, ציד של עופות ים עם חץ וקשת.
בחורף – אכילה של בשר מעושן ומיובש. האסקימואים עוברים לבתי קרח הנמצאים על חוף הים הקפוא. כלכלה הנשענת על ציד של כלבי ים. הציד נערך בעזרת כלבים – המחפשים את חורי הנשימה של כלבי
הים.
הציוד העיקרי – מעיל כבד מפרוות, צלצל, סכין )עצם( וגם מצוף מעצם המסמל על התקרבות כלב הים.
הציד נערך בד"כ ע"י הרצת עדרים. עם כניסת הנשק החם התאפשר מעקב אחר בודדים גם בעונות בהן
אין אפשרות לשימוש בקשת.
התכנסות תקופתית של כ150-200 אנשים על החוף בעונת הציד, מה שדורש שטח של כ200 קמ"ר
ליצירת מרווחי ציד.
התכנסות שוב בסוף הקיץ – לקראת ההכנות לחורף, ושוב בחורף לציד על משטחי קרח.
חלוקה של הציד בין כל חברי הלהקה.
ארגון חברתי – במשך חייו, אדם שייך ללהקה מסוימת. יחד עם זאת קיימים מעברים בין להקות,
התחברות או התפצלות של להקות וכד.' להקות גם משנות לעיתים טריטוריות.
להקות הציד – מונות בין 3 ל20 אנשים. הכי פחות יציבות, מתפרקות כמעט מדי שנה, ומבוססות על
היכולת של חבריהן להסתדר אחד עם השני.
אין רמה מעל השבט. אין התכנסות של עמה שבטים יחד. אין זהות פוליטית או רעיון פוליטי אלא רק
רעיון אתני.
רוח – אל על שנקרא kapfiluck arna – האישה הגדולה הרעה, שחיה במערה גדולה בתחתית האוקיינוס,
ושולטת בחיות היום. כמו כן רוחות האוויר שולטות במזג האוויר. הכוכבים הן נפשות שהלכו לעולמן.
הפרדה מוחלטת באוכל מתוצרת הים לתוצרת היבשה. משהו כמו כשרות. אסור דג ובשר באותם כלים. אסור לאכול כלב ים ודג ביחד, אסור לבשל בשר יבשה עם תוצרת הים. עשייה של כל אחת מהדברים
הנ"ל תעצבן את האישה הגדולה, והיא לא תיתן להם דגים.
השאמאן – מרגיע רוחות, עורך טקסי ציד. טקסי הציד – מהווים חלק בלתי נפרד מהציד עצמו.
תקופות המעבר בחיים – גם הן מלוות ע"י טקס – לידה, מוות וכ"ד.
מעט מאוד ניצול של צמחייה למאכל. עיקר התזונה – מחלקים שונים של כלבי ים ומבשר, מה שמעלה את
החשיבות של ציד של בע"ח שמנים.
